נשיא צרפת עמנואל מקרון נמצא בעמדת חולשה משמעותית בזירה הפנימית בצרפת. מעמדו בסקרים היה בשפל כבר לפני שנה, לפני הבחירות לפרלמנט האירופי ב-9 ביוני, אז ספג המחנה שלו תבוסה מחפירה. מי שיצאה עם ידה על העליונה הייתה מנהיגת הימין הקיצוני במדינה - מרין לה פן. בתגובה להפסד הצורב - בצעד תמוה - מקרון פיזר את הפרלמנט הצרפתי והכריז על בחירות מוקדמות.
"הוא היה ועדיין ידיד". מקרון בישראל אחרי 7/10
(צילום: לע"מ)
בבחירות, שנערכו בשני סבבים פחות מחודש לאחר ההפסד בפרלמנט האירופי, מקרון נחל הפסד נוסף. כעת הוא מוביל ממשלת מיעוט, ונאלץ להיעזר ביריבים פוליטיים כדי להשיג רוב להעברת החלטות בפרלמנט. מעמדו כאמור מעורער ביותר בצרפת, והציבור לועג לו.
מה נשאר כדי להציל את מורשתו? מדיניות חוץ. בתחום הזה מקרון נקט כמה יוזמות פתאומיות, ואחת מהן היא במזרח התיכון. הוא חש שדעת הקהל מאוד ביקורתית כלפי ישראל, ובמגזרים לא מעטים - עוינת ממש. מקרון נוקט יוזמות שמתלבשות כמו כפפה על היד עם דעת הקהל, כשבמקביל הוא הופך לדמות מובילה באירופה ועומד בראש קבוצת מדינות באיחוד שדורשות לנקוט צעדים נגד ישראל.
כך, מוצא לעצמו מקרון תפקיד של מנהיג, גם בעזרת החיבור לסעודיה שנועד להראות שהוא לא משאיר את הזירה הערבית רק לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ - אלא "משחק כמו גדול" בדיוק באותו מגרש.
במקביל, בצד הישראלי כשלו לזהות את התהליכים באירופה והזניחו לחלוטין את הזירה, הן מבחינה מדינית והן מבחינה הסברתית. בממשלה שמו את כל הז'יטונים על ניצחונו של טראמפ (לפי דוקטרינת דרמר), ובזמן שהעננים התאספו בשמי צרפת ובשאר אירופה, בישראל התעלמו מהם לגמרי. בלי יוזמה, בלי אסטרטגיה, בלי ניסיון אמיתי לקיים דיאלוג, וחמור מזה: השיח הישראלי כלפי מדינות באירופה בכלל ומקרון בפרט הוא בסגנון משתלח כאילו אין מחר - מה שרק מחמיר את המצב בדעת הקהל האירופית.
3 צפייה בגלריה
מקרון בביקור בסינגפור. במקום שיח, ישראל משתלחת ומאשימה במסע צלב
(צילום: Ludovic MARIN / AFP, Ludovic MARIN / AFP)
השיא הגיע בהודעה חסרת תקדים שפרסם משרד החוץ, שהאשים את מקרון במסע צלב נגד ישראל ובכך שבמקום להפעיל לחץ על הטרוריסטים הג'יהאדיסטים, נשיא צרפת רוצה לתגמל אותם במדינה פלסטינית. "אין ספק שהיום הלאומי שלה יהיה ב-7 באוקטובר", תקף המשרד. כמו כן, האשימו בישראל את מקרון שה"עובדות לא מעניינות אותו", ולסיום נכתב בהודעה שהוא מבקש להטיל סנקציות על ישראל שמותקפת בחזיתות מרובות בניסיון להשמידה.
ההודעה של משרד החוץ נמסרה בעקבות דברים קשים שאמר מקרון במסיבת עיתונאים בסינגפור: "ברור היום שהמצב הנוכחי לא יכול להימשך. הסגר ההומניטרי יוצר מצב בלתי נסבל בשטח. אם בשעות הקרובות, בימים הקרובים, לא יינתן פתרון למצב ההומניטרי בעזה, ודאי שיהיה צורך להקשיח את העמדה הקולקטיבית וליישם את הכללים שקבענו לעצמנו - כלומר, לסיים תהליכים שמחייבים כיבוד זכויות האדם, שזה לא המצב כעת, ולהטיל סנקציות".
הבוקר בחר ראש הממשלה נתניהו לרמוז לאשמה של מקרון ל"הסתה הגוברת נגד יהודים בצרפת". בציוץ בחשבון ראש הממשלה ברשת X נכתב כי "ההתקפות על בתי הכנסת ועל אנדרטת השואה בפריז הן תוצאה ישירה של ההסתה הגוברת נגד יהודים בצרפת. על הנשיא מקרון להפסיק לדחוף למדינת טרור פלסטינית בלב המולדת היהודית ולהתחיל לפעול נגד אנטישמיות בארצו".
ההאשמה של מקרון בניהול מסע צלב נגד ישראל, ברמיזה לאנטישמיות, היא לא המתקפה הראשונה נגדו. לפני 10 ימים תקף שר החוץ גדעון סער את ההודעה המשותפת של צרפת, בריטניה וקנדה, שאיימו בהטלת סנקציות על ישראל. "ההצהרה מחוברת לחלוטין ליוזמת מקרון להכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית בחודש הבא. המציאות הקיימת היא עוד משהו שמנוצל כדי לדחוף לכך", מסר אז. "במהלך המלחמה הזו מקרון אסר על השתתפות ישראלית בתערוכות נשק בפריז. מה זה? אלו סנקציות. מה שאני רוצה לומר לכל מדינה, ובעיקר לאלה שיש להן עבר קולוניאלי – אנחנו אומה חופשית, עצמאית וגאה הנלחמת על קיומה, ולא נקבל תכתיבים מבחוץ לגבי הביטחון הלאומי שלנו".
בד בבד, האשמת מקרון בהתמקדות יתר בישראל לא באה בחלל ריק. לפני כשבועיים האשים ראש הממשלה בנימין נתניהו את נשיא צרפת כי "שוב הוא בחר לעמוד לצד ארגון טרור איסלאמיסטי רצחני ולהדהד את התעמולה השקרית שלו, תוך האשמת ישראל בעלילות דם". בהודעה החריפה והלא-ממש דיפלומטית של נתניהו נכתב כי "ישראל מנהלת מאבק רב-זירתי על קיומה בעקבות הטבח המחריד שביצע חמאס נגד חפים מפשע ב-7 באוקטובר, כולל רצח וחטיפת עשרות אזרחים צרפתים".
שר החוץ סער אמר: "במקום לתמוך במחנה הדמוקרטי המערבי שנאבק בארגוני הטרור האיסלאמיסטיים ולקרוא לשחרור החטופים, מקרון שוב דורש מישראל להיכנע ולתת פרס לטרור". שר הביטחון ישראל כ"ץ הוסיף גם הוא שמן למדורה: "אנחנו זוכרים היטב מה קרה ליהודים בצרפת כאשר הם לא יכלו להגן על עצמם. שהנשיא מקרון לא יטיף לנו מוסר. מצופה מצד מי שמגדיר את עצמו כידיד ישראל לעמוד לצידנו במלחמה מול ארגון הטרור הרצחני חמאס וציר הרשע האיראני המאיימים להשמיד את מדינת ישראל - במקום לנסות למנוע ממנה את זכות ההגנה העצמית".
הדברים נמסרו גם לאחר שמקרון הטיח בריאיון טלוויזיה האשמות חמורות בישראל, "שיוצרת אסון הומניטרי חסר תקדים", תוך שהוא מדגיש כי "מה שקורה היום בעזה הוא בלתי מתקבל על הדעת - זו בושה. זו שערורייה". עם זאת, נשיא צרפת הדגיש שהמהלכים הבאים חייבים לכלול את שחרור החטופים ופירוק חמאס מנשקו.
לאורך הריאיון, מקרון התעקש שלא להשתמש במונח "רצח עם", אך הדגיש: "זה אסון הומניטרי וזה מזעזע". הוא סיפר על ביקורו בגבול מצרים, שם ראה "ילדים ונשים פצועים, אחת עם עמוד שדרה מרוסק שלא טופלה במשך שישה חודשים". לדבריו, סיוע הומניטרי עצום הועבר על-ידי מדינות רבות, אך נחסם על-ידי ישראל: "הסיוע עמד שם, חסום בידי הישראלים - זה לא מתקבל על הדעת".
מקרון האשים במפורש את נתניהו באחריות למצב: "אני אומר את זה בצורה ברורה – מה שעושה היום ממשלת נתניהו הוא דבר שאי-אפשר לקבל". הוא הוסיף כי "מאז חודש מרץ כל הדרכים ההומניטריות נסגרו, יש מצור מוחלט. אין מים, אין תרופות, אי-אפשר לפנות פצועים, רופאים לא יכולים להיכנס. זה מצב מחריד".
לשאלת המראיינים מדוע צרפת אינה מטילה סנקציות על ישראל, מקרון השיב כי כבר התקבלו החלטות לצמצם סיוע ביטחוני התקפי לישראל, וציין שצרפת העבירה רק ציוד מיגון "בעיקר נגד מתקפות מאיראן". הוא הוסיף כי ייתכן שיידרש מהלך אירופי רחב יותר: "אי-אפשר להמשיך כאילו לא קרה כלום - נצטרך להגביר את הלחץ. זו שאלה פתוחה באירופה".
למרות הביקורת הקשה, מקרון הדגיש כי צרפת הכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה אחרי מתקפת 7 באוקטובר, ואף ציין כי זו הייתה המתקפה הקטלנית ביותר על אזרחים צרפתים מאז מתקפת הטרור בניס. עם זאת, הוא הדגיש: "דמוקרטיה צריכה להילחם בדרכים שונות. הפתרון איננו לתקוף את עזה ללא הבחנה". בסיום דבריו שב מקרון על עמדתו כי הפתרון היחיד הוא מדיני: הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, הכרה הדדית וחיים בביטחון לשני העמים.
בצל האווירה הטעונה בין שתי המדינות, קשה להניח שכינוסה של הוועידה הבין-לאומית ביוזמת צרפת וסעודיה בניו יורק בחודש הבא לא יעיב עוד יותר על היחסים עם ישראל וייתכן שיביא אותם לנקודת רתיחה. הרבה תלוי בתוצאות הוועידה, ובאם מקרון "ילך את האקסטרה מייל" ובאמת יכיר במדינה פלסטינית.
אם יעשה זאת – וזה בכלל לא בטוח – ישראל מכינה לו צעדי גומלין בדמות החלת ריבונות על שטחי C וצעדים חריפים נגד צרפת בשטח, לרבות סגירת הקונסוליה בירושלים. צרפת לא תישאר אדישה לצעד כזה וצפויה להגיב גם היא בצעד לא פחות חריף, כך שלעימות כזה יש פוטנציאל נפיצות גדול ומסוכן. שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, מצא פתרון יצירתי כשהציע לצרפת לסייע לפלסטינים. "אם הם כל כך נחושים לראות מדינה פלסטינית - העבירו להם חתיכה מהריביירה הצרפתית".
להסלמה ביחסי צרפת-ישראל יהיו השלכות גם על מדינות נוספות באירופה. מקרון לא יהיה המנהיג האירופי היחיד שיתקוטט איתנו - יהיו מנהיגים אירופים נוספים שיסיקו מסקנות וינקטו גם הם סנקציות נגד ישראל.
שגריר ישראל לשעבר בצרפת דני שק התייחס לעימות בין המדינות, ואמר כי "זה מקרה קלאסי שבו ישראל הופכת לאויב נשיא ידיד, בעל ברית שעמד כמו חומה להגן על זכותה להגנה עצמית, שטיפל בנושא החטופים יותר בדבקות מאשר הממשלה עצמה". שק הדגיש כי "גם היום הוא לא אויב, הוא ידיד ישראל שחולק על ממשלת ישראל. מי שחושב שהעולם יעמוד מהצד בסבלנות אחרי 20 חודשי מלחמה עם הרס מוחלט ומצור ויחכה עד שנגמור להרוס את עזה - טועה".
עוד אמר שק כי "פקיעת הסבלנות היא לא רק תופעה צרפתית. זה קורה ברחבי אירופה וצריך להבין שהגענו לשלב שבו האיומים בסנקציות יכולים להתממש, ולישראל יש חלק בהידרדרות היחסים האלה כי היא הופכת כל קריאה להפסקת המלחמה כאילו זה הכרזה על רצון להשמיד את ישראל. זה בסך הכול מה שמקרון ורבים אחרים טוענים, שהגיע הזמן לסיים את המלחמה ולשחרר את החטופים. זה למעשה ה'פשע' העיקרי שלו בעיני הממשלה שלנו, שהוא רוצה להפסיק את המלחמה".
