בסיסי צה״ל רבים ברחבי המדינה לא מספקים לחיילים ולחיילות המשרתים בו את ההגנה הנדרשת. בעת הישמע האזעקות, נדרשים בחלק מהבסיסים להיכנס למיגונית פתוחה שמכילה מספר מצומצם של חיילים, ובהיעדר מקום - נשכבים החיילים בתעלה סמוכה כשמעליהם ירי ויירוט.
במקרים אחרים, החיילים נוסעים כרבע שעה להגיע למרחב מוגן סמוך לחמ״ל הלא ממוגן, ועבור התצפיתניות המענה הוא שכפ״ץ וקסדה בתוך חמ״ל שאינו ממוגן. מצד אחד, מנחה פיקוד העורף את התושבים להישמע להנחיות, ומצד שני צה״ל לא מעניק לחיילים המשרתים את המרחבים המוגנים הנדרשים.
חיילי בא״ח שיתפו את ynet במצב החמור בבסיס, בהיעדר מרחבים מוגנים עבור כלל משרתיו. ״למרות המצב הביטחוני המורכב והיעדר מרחבים מוגנים בבסיס, עדיין הציפייה לחזור לבסיס בתצורה ש'לא תפגע בהכשרה׳, כשהמשמעות היא כמעט נוכחות מלאה של החיילים", הם אמרו.
לדבריהם, "בבסיס יש לנו 10 מיגוניות בלבד, כל אחת מהן מכילה 10 אנשים בלבד, ושש מיגוניות שמכילות עד 25 אנשים. כלומר בזמן אזעקה, מקסימום 250 משרתים בבסיסים 'זוכים' להגנה בזמן אזעקה, אבל יש פה בערך 1,500 חיילים. אנחנו בסיס טירונים, ללא הכשרה קרבית וללא צורך מבצעי אמיתי בימים האלו״.
כשהחיילים מציפים את החשש לביטחונם האישי מול המפקדים, השיח מול המפקדים לדבריהם "אטום לחלוטין". "המפקדים בדרג הנמוך מנסים לעזור לנו, ומורגש שהם בעצמם לא מסכימים עם ההחלטה לחייב את כולנו להגיע כשאין לנו איך להתמגן", אמרו. "ולמרות זאת, הם אומרים שאנחנו חוזרים כדי לא לפגוע בהכשרה של הטירונים וממשיכים לטעון שיש מרחבים מוגנים בבסיס, למרות שברור שהם לא נותנים מענה לכולנו״.
באחת האזעקות בלילה האחרון, אחת החיילות לא הספיקה לתפוס מכסה במיגונית ונותרה לעמוד תחת השמיים הפתוחים. ״מסכנים את החיים שלנו, אנחנו חייבים עזרה", היא אמרה. "כשאין מקום במיגונית אנחנו נכנסות לתעלות בהנחיית המפקדים הבכירים. הטילים ממש מעל הראש שלנו, זה נורא. הציפייה שלנו לרדד משמעותית את כוח האדם בבסיס כמו זה ולמצוא פתרון של כוננות מהבית, לפחות עד שהמצב ירגע, כדי לא לסכן מאות אנשים בדרך לבסיס הרחוק״.
אמא לתצפיתנית המשרתת במוצב באיו"ש שותפה גם היא לדאגות לבטחון בתה. ״זה פשוט מזעזע. מה אפוד ושכפ״ץ יעזרו במקרה של טיל איראני? אני דורשת מצה״ל שידאג למגן את החיילת״, אמרה. היא הוסיפה כי בין המשמרות, החיילות נוסעות נסיעה שאורכה כרבע שעה כדי להגיע לבסיס שבו יש מרחב מוגן תקני.
״בזמן משמרת הן במבנה לא ממוגן, לפניה ואחריה הן נוסעות רבע שעה כדי להתקרב למרחב מוגן", אמרה. "השבוע היה מטען חבלה בכביש שבו הן אמורות היו לנסוע, ליד בית ג׳אלה, אז הן נוסעות בדרך ארוכה יותר, חשופות לירי טילים. זה פשוט מחריד שזה המצב כרגע בכל כך הרבה בסיסים וחמ״לים, ובפרט אחרי 7 באוקטובר״.
אמא אחרת לתצפיתנית המשרתת בגבול שיתפה את ynet על המצב האבסורדי שבו בתה נדרשת להישאר במשמרת במבנה שאינו ממוגן - על אף הנחיית צה״ל להיכנס למרחב מוגן בעת אזעקה. ״במבצע 'עם כלביא' נפלו שם רסיסים בחדר אוכל", סיפרה. "עד עכשיו אין חדר אוכל, יש מאהל, ואת החמ״ל של התצפיתניות לא ממגנים. הבת שלי שלחה לי הודעות כבר לפני כמה שבועות שהיא לא מרגישה מוגנת. יש שם מיגונית פתוחה (בטונדה בטון), שהיא יכולה להיכנס אליה כשהיא לא במשמרת. אבל בזמן משמרת מביאים לה קסדה ואומרים לה ׳תתמודדי׳. היא אומרת לי ׳אמא, אני מפחדת'".
ההורים והחיילות מציפים כל העת את הסכנה הנשקפת לחיי המשרתות בבסיסים, אך ללא שינוי בפועל. ״המפקדות בעצמן רוצות להרגיש מוגנות. גם לה הן אומרות שאין סיכוי שזה ישתנה, שהן עושות רעש ובלאגן ושום דבר לא משתנה״, סיפרה האם. גם הבן שלה משרת בבסיס שבו אין מענה התמגנות תקני, בבית כלא: ״החמ״ל שלהם גם לא ממוגן, בזמן משמרת הוא מחויב להישאר שם לא משנה מה. אם יש אעזקה - החיילים נכנסים לתאים של המחבלים, תאי מעצר שעדיין ריקים, ויושבים שם".
לסיכום, אמרה האם בדאגה: ״אני ממוטטת, אני משתגעת. אני לא סומכת על הצבא, איך מפקירים שוב את הילדים שלנו? אני רוצה שישמרו לי על הילדים. מה ביקשתי? הגנה בסיסית? אנחנו טובים בהתקפה, עושים דברים מטורפים בחוץ - מה עם לשמור על הילדים שלנו?״.
אב של תצפיתנית בחמ״ל באזור איו"ש מספר גם הוא כי בזמן אזעקה בתו שבמשמרת נדרשת להישאר בעמדה בחמ״ל שאינו ממוגן, ו״זוכה״ להגן על עצמה בעזרת אפוד וקסדה בלבד. ״הן מופקרות בעת אזעקות בחמ״ל שאינו ממוגן ולא אישור יציאה למרחב מוגן, מסתפקות בלעג לרש בדמות אפוד וקסדה. לוחמי מג"ב בשטח, והתצפיתניות אמורות להקפיץ ולהכווין בקרות אירוע - ומונחות להגיע בעצמן למרחב מוגן בעת אזעקה״, אמר.
עוד הוא שיתף על שיחה שלטענתו קיים המג"ד עם אם תצפיתנית המשרתת יחד עם בתה. ״הוא אומר שיש אפשרות להתמגן בעת אזעקה, אולם דיבורים לחוד עם ההורים ומציאות לחוד״, סיפר, והוסיף את דרישתו: ״מיגון לחיילות בעת משמרת או אישור להתמגן בעת אזעקה. חמ״ל שחלילה ייפגע ממילא ייצא מתפקוד״.
אמא לתצפיתנית במוצב באיו"ש שיתפה בכעס שהמצב אצל בתה זהה. ״מי שלא במשמרת הולכת למיגונית, כזו שפתוחה מהצדדים, ומי שבמשמרת מניחים עליה קסדה ושכפ״ץ ומתפללים לטוב. כרגע זה מה שיש״. היא הוסיפה את דרישתה מצה״ל: ״חמ״ל בתוך מיגונית סגורה נשמע לי פתרון אלמנטרי״.
אמא אחרת לתצפיתנית שמשרתת בבסיס ביהודה ושומרון הוסיפה: ״זו תופעה ידועה במרבית הבסיסים של התצפיתניות שהחמ״ל לא ממוגן. הן עושות משמרות בחמ״ל בנוי קירות גבס ובמקרה של אזעקה מחויבות להישאר שם. הבת שלי שם 14 שעות מינימום ביממה. בזמן אזעקה הן בוכות, מרגישות מופקרות ולא ממוגנות״.
בצה״ל ערים למצב, שפורסם ב-ynet כבר במבצע ״עם כלביא״, ומסר בתגובה: "צה"ל מקדם תוכנית רחבת היקף למיגון סד"כ בהתאם להערכת המצב ולסדר הדחיפות המבצעית. במהלך הלחימה הוצבו פתרונות מיגון נוספים בבסיסים וביחידות. כל החיילים מתורגלים לשהייה ממושכת בהתאם לעקרון 'הכי מוגן שיש'. במידה שיועברו מקרים ספציפיים, הם יבדקו פרטנית ויטופלו בהתאם".
