מלון בראשית הגיש ערעור לבית המשפט נגד המועצה המקומית מצפה רמון, בדרישה לשלם ארנונה לפי תעריף מגורים ולא לפי תעריף מלונאות בתקופה שבה אירח מפונים לאחר 7 באוקטובר. לטענת המלון, אירוח המפונים היה בסיסי, המשפחות נכנסו למטבחים ובישלו בעצמן, אנשים הסתובבו בלובי בפיג'מות, כלבים הסתובבו במלון והמפונים הביאו ציוד ביתי ואישי ונהגו לבשל בחדרים. הלובי אף הפך למקום אספה של חברי קיבוץ.
עם פרוץ המלחמה קלטו מלונות ברחבי הארץ מפונים. במלון בראשית קלטו מפונים מעוטף עזה ומיישובי הצפון, ורק בפברואר 2024 החלו לקלוט גם אורחים "רגילים". כלומר, לטענת המלון, במשך כחמישה חודשים המועצה הייתה צריכה לגבות ממנו ארנונה למגורים. ועדת הערר לענייני ארנונה של המועצה דחתה את הבקשה. בין היתר נטען כי ראוי שבקשות להקלה במס או לפיצוי כספי יופנו לממשלה, ולא למועצה המקומית, שדואגת לצורכי המפונים, ובהם בתי ספר וגנים, פעילויות הפגה, פינוי אשפה ועוד.
בעקבות הסירוב לאשר את שינוי הסיווג, הגישה רשת מלונות ישרוטל ערעור מנהלי לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. בערעור נטען: "בתי המלון גאים בעובדה שהייתה להם הזכות לעזור לעם ישראל בעת צרה. יצוין כי חלק מבתי המלון בארץ לא נטלו חלק במשימה מחשש שייגרמו נזקים לבתי המלון שעולים על התועלת. מלון בראשית, שהינו מלון יוקרתי ביותר, שם הכל בצד ונרתם למשימה".
יש לציין כי משרד התיירות שיפה את המלונות שאירחו את המפונים. לטענת מלון בראשית, התגמול שקיבל לא תאם את התשלומים שגבה בשגרה. במלון טענו כי המועצה המקומית מצפה רמון, שמתמודדת עם משבר כלכלי חריף, מצפה שבתי המלון ישלמו ארנונה על בסיס מציאות של שגרה גם בעת מלחמה. לערעור צורף פרוטוקול ועדת הערר לענייני ארנונה של מועצת מצפה רמון.
(צילום: אסף פינצ'וק)
מנכ"ל מלון בראשית, אשר פינטו, אמר בדיון: "מלון בראשית זה המלון הכי יוקרתי בישראל. קיבלנו החלטה שאנחנו הולכים עם המדינה עד הסוף. מלון מפונים ב-100%". פינטו תיאר כיצד הפך המלון למתחם מגורים של המפונים: "הלובי הפך להיות מקום אסיפה. כל האולמות למטה היו גני ילדים, מפעוטון, תינוקייה ועד גן חובה. האוהל בחוץ היה כיתת לימוד". הוא סיפר גם על הקלנועיות שהגיעו עם המפונים ועל חניון שנוצר לעגלולים ולציוד התינוקות שלהם. "אתם כנראה לא מבינים. קצת מנותקים. אירחנו ועשינו סדנאות יין, עשינו יוגה. אנחנו לא היינו מלון בראשית, זה מה שאני מנסה להגיד", הוסיף פינטו.
בערעור נטען: "אירוח המפונים היה אירוח על בסיס ארוחות מלאות, שירותי הניקיון בחדר היו בסיסיים מאוד, ואופי המלון השתנה (אנשים מסתובבים בלובי עם פיג'מות, כלבים במלונות וכו'). שטחים ציבוריים שינו את ייעודם. אולמות אירועים ומשרדים הפכו למשרדי חמ"ל עבור המפונים, חדרים רגילים הפכו לכיתות לימוד וחדרי טיפולים נפשיים, וחלק מסוים במלון הוסב לטובת משרדי פסיכולוג ומתן שירותים נפשיים". עוד טענו בערעור כי אין מחלוקת שהמקום לא שימש כבית מלון.
מנגד, במועצה המקומית מצפה רמון ביקשו להמשיך לחייב את המלון היוקרתי בארנונה לפי תעריף מלונאות בלבד.
