כ-1,000 מפגינות ומפגינים התכנסו הערב (ראשון) ברחבת הבימה בתל אביב, במחאה על פגיעה בזכויות נשים, אי-שוויון מגדרי והרפורמה במערכת המשפט. "בשבועות האחרונים קמה ממשלה בלעדינו", הצהירו המארגנות. "אין לנו ייצוג. לא סביב שולחן הממשלה, לא בוועדות הכנסת ולא במשרדי הממשלה".
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
"הממשלה הדירה אותנו משורותיה". מתוך המחאה
(צילום: תמר לנדא)
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
בשלטים שהביאו המפגינות והמפגינים למחאה נכתב בין היתר: "ממשלה בלי נשים לא צירוף מקרים", "לא חוזרות אחורה", ו"אנחנו כאן". בהפגנה השתתפו גם השרות לשעבר, ח"כ מרב מיכאלי ואורנה ברביבאי, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ פנינה תמנו שטה, ח"כ נעמה לזימי, חברות כנסת מיש עתיד וליהיא לפיד, רעייתו של ראש האופוזיציה יאיר לפיד.
לדברי המארגנות, "עכשיו גם רוצים בקואליציה לשנות את חוקי המשחק ולא יהיה לנו מי שיגן עלינו בבתי המשפט. נשים הן הרוב באוכלוסייה. יש לנו כוח. אנחנו יכולות להתייצב יחד ולהבטיח שמה שהשגנו עד היום - הזכויות שלנו, השוויון שלנו, המקום שלנו בחברה, הנוכחות שלנו במרחב הציבורי - לא ייפגע.
"אנו חייבות לפעול עכשיו כדי שנוכל להמשיך לפנות למערכת המשפט כשינסו לקחת את זה מאיתנו", הוסיפו. "שינסו להגיד לנו שאין לנו יותר זכות על גופנו, או שאין לנו זכות להיבחר. כי זה כבר לא רחוק מאיתנו. זה ממש פה. יש היום גורמים בממשלה שרוצים לפגוע בזכויות ובחופש שלנו. שאומרים בפה מלא שאין לנו מקום במרחב הציבורי, שהתפקיד שלנו זה להתחתן ולהביא ילדים, שלא שמים את הדברים החשובים לנו כנשים בראש סדר העדיפויות, שלא רואים אותנו כשוות. אנחנו לא שותקות יותר. זאת מלחמה על העתיד שלנו, כנשים, במדינה".

7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: תמר לנדא)
להפגנה חברו יחד ארגונים ונשים מכל המגזרים: חילוניות, דתיות, חרדיות, ערביות ועוד, כדי להשמיע את קול הנשים נגד השינויים המתרחשים שיפגעו בכל אישה בישראל. בין הארגונים המשתתפים - שדולת הנשים, איגוד מרכזי הסיוע, בונות אלטרנטיבה, נעמת, קדמה, כ"ן, אישה לאישה למען נשים נפגעות אלימות וילדיהן, נשים עושות שלום, ויצו, אשה לאשה, איתך מעכי, דלת פתוחה, מרכז רקמן, שוברות קירות, תנד"י, שוות 60 ואני אישה.
דפנה לוסטינג, מנחת האירוע, אמרה כי "הדרך עוד ארוכה עד שניתפס כשוות, עד שנזכה לביטחון פיזי וכלכלי. נשים בכל הארץ סובלות מאלימות בבית ומחוצה לו. כולנו נחרדנו ממעשה האונס המזעזע בגדרה. למרות שנשים ממשיכות כל יום להיפגע מאלימות, הממשלה החליטה כי לא תחתום על האמנה הבינלאומית לאלימות כלפי נשים. אנחנו באמת לא מבינות איך יכול אדם עם לב ובינה להתנגד לאמנה שמטרתה להילחם באלימות? אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. להילחם באטימות ובאלימות".
מארגנות המחאה מסרו: "באנו להגיד לממשלה, שהדירה אותנו משורותיה, שזה לא יעבור לסדר היום. יש לנו קול, ואם הן לא יקשיבו לקול שלנו נקים מהפכה שלא הייתה כאן".
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
יו"ר מפלגת העבודה, השרה לשעבר מיכאלי, אמרה כי "גם היום עוד אין בישראל שוויון לנשים. אבל הקואליציה הזאת, שהיא כמעט רק של גברים, רוצה לתת לנשים עוד פחות זכויות. פחות זכויות על הגוף שלנו, על האלימות כלפינו, על השכר שלנו, על האפשרויות שלנו בחיים. לא נסכים לזה, נשים באו הנה להגיד לא ניתן לקחת לנו את הדמוקרטיה והשוויון שלנו".
יו"ר נעמת חגית פאר מסרה: "השינויים המשפטיים שמציעה הממשלה משמעותם פגיעה פוטנציאלית במאבק ארוך שנים לשוויון מגדרי. אנו מודאגות מהיעלמות נשים מהזירה הציבורית, מדחיקתן, מהדרתן. ממשלות בישראל מתחלפות - היום הפגיעה עלולה להיות בקבוצות מסוימות ומחר באחרות".
אני סונדוס אלחות, פעילה לקירוב נשים ערביות ויהודית, מסרה: "דרך לימוד השפה העברית והערבית אנחנו מייצרות שפה משותפת שמאפשרת היכרות מעמיקה, יצירת חיבורים ושבירת סטריאוטיפים בין השונה, שבעצם ממש דומה. לנשים יש את הכוח לעשות שינוי". היא הוסיפה: "22 נשים נרצחו בשנה האחרונה, מתוכן כחצי מהנשים ערביות - מספר שהוא לא פרופורציונלי לאחוז שלנו באוכלוסייה. 84% מתיקי הרצח של נשים ערביות נותרים לא מפוענחים, הרוצחים מסתובבים חופשי עד היום. אנחנו שואלות - האם זה מעניין את הממשלה?".
הדס דניאלי ילין, מנכ"לית שדולת הנשים, מסרה כי "ההפגנה צריכה להיות קריאת השכמה לממשלה החדשה ותזכורת חשובה לכל היושבים בשולחנות קבלת ההחלטות: אנחנו 51% מהאוכלוסייה, ואנחנו נמשיך להילחם על כך שישמעו את הקול שלנו. לא ניתן לכם להעביר רפורמות משפטיות וחקיקה מפלה שיפגעו בנשים ובדרך הכל כך ארוכה שעשינו. אנחנו לא חוזרות אחורה".
7 צפייה בגלריה
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
מחאת נשים נגד הרפורמה המשפטית בכיכר הבימה בתל אביב
(צילום: תמר לנדא)
ד"ר יופי תירוש, משפטנית פמיניסטית ממובילות המאבק בהדרת נשים, מסרה: "שואלים אותנו למה צריך הפגנה נפרדת על נשים ושל נשים? למה לפצל? נשים כואבות וזועקות את העוולות של כולם. הן עושות לילות כימים, כמו תמיד, רבות בעבודות שקופות מאחורי הקלעים, נטולות תהילה ואגו".
ליהיא לפיד מסרה: "חשוב שיהיו יותר נשים בפוליטיקה, שנשים יובילו ויהיו בתפקידים בכירים. מדינה דמוקרטית וחזקה זו מדינה שמקדמת נשים, שעוזרת לנשים. אנחנו צריכים תמיד ללכת קדימה ולעזור לעוד ועוד נשים לפרוץ את תקרות הזכוכית".
מעמותת כ"ן נמסר: "מילים יוצרות מציאות ואנחנו נעשה הכול כדי שהמציאות הזו לא תיווצר בישראל 2023. מציאות שבה מאיימים להדיר נשים, לאסור עליהן ללמוד באוניברסיטאות, לבטל את תפקיד היועצת לקידום שוויון מגדרי של הרמטכ"ל, לבטל את יום ציון המאבק נגד אלימות כלפי נשים, להדיר אותנו מהמרחב הציבורי ולהושיב אותנו באוטובוס מאחור. לא ניתן להחזיר אותנו אלפי שנים אחורה ולא ניתן לפגוע בשוויון הזכויות לנשים".
דוח מדד המגדר, שפורסם לאחרונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", מצביע גם הוא על הפערים ועל התחזית המטרידה. "מתחילת המדידה בשנת 2004, חלה ירידה של 18% ברמת אי השוויון המגדרי: שיפור של 1.1% בממוצע לשנה", מסבירות החוקרות. "הירידה בייצוג נשים בעקבות בחירות 2022 וההשפעות הכלכליות של המגפה מציבות סימן שאלה ביחס לסיכוי שרמת אי-השוויון המגדרי תמשיך להצטמצם בשנים הבאות".
ואכן, את הפער הבולט ביותר בייצוג הנשי ניתן למצוא במשרות הבכירות במשק, גם במגזר הציבורי וגם במגזר הפרטי. מעבר לפיחות הדרסטי במספר השרות בממשלה, גם בכנסת המצב לא מזהיר: רק 29 חברות כנסת לעומת 91 חברי כנסת. זה עוד טוב, לעומת הרשויות המקומיות: 241 ראשי רשויות מקומיות שהם גברים, לעומת 15 ראשי רשויות בלבד שהן נשים. בתפקידי הניהול במגזר הציבורי יש 62% גברים לעומת 38% נשים. מדובר בשיפור משמעותי, שכן לפני עשור שיעור הנשים בתפקידים האלה היה 7% בלבד, אבל עדיין לא מספק.