ראש הממשלה בנימין נתניהו הטיל אתמול (ראשון) פצצה כשהגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג, וגרם לרעידת אדמה פוליטית ומשפטית. בכך, הצטרף נתניהו לשורה של מנהיגים בעולם שביקשו או קיבלו חנינה לאחר הסתבכות משפטית: חלקם שבו לשלטון, אחרים נעלמו מהזירה הציבורית - אך כולם הפכו לסמלים במאבק בין מוסדות השלטון לבין כוחם של פוליטיקאים. הנה הבולטים שבהם:
החנינה ששינתה את אמריקה
ריצ'רד ניקסון נחשב לאחד הנשיאים המנוסים והחריפים של ארצות הברית, עם קריירה ארוכה בסנאט וכסגן נשיא. הוא נבחר לנשיאות ב-1968 תוך הבטחה להביא יציבות במהלך מלחמת ויינטאם, וב-1974 התפוצצה פרשת "ווטרגייט" כשנחשפה קלטת ובה ראיות חותכות למעורבותו בפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית, בהקמת מערכת האזנות, בשיבוש חקירה ובשימוש במוסדות המדינה נגד יריבים. ניקסון הכחיש, אך ההקלטות חשפו טיוח רחב היקף.
ניקסון התפטר מתפקידו ב-1974 - הנשיא היחיד בהיסטוריה של ארה"ב שעשה זאת. יורשו בתפקיד, ג'רלד פורד, העניק לו חנינה מלאה ומיידית על כל פשע פדרלי שאולי ביצע. פורד אמר שרצה "לסיים את הסיוט הלאומי", אך בהמשט נטען כי היה הסכם פוליטי לא כתוב בין השניים. פורד ידע שזה עלול לגמור לו את הקריירה, והוא אכן הפסיד בבחירות ב-1976.
הזעם הציבורי בארה"ב היה עצום בעקבות ההחלטה, האמון בשלטון צנח לשפל היסטורי - והחנינה הזו הפכה לתקדים מרכזי בכל דיון עתידי על העמדה לדין של נשיא מכהן, במיוחד מאז שדונלד טראמפ נכנס לבית הלבן בקדנציה הראשונה ב-2017.
הנשיא שחזר מהכלא היישר לארמון הנשיאות
לואיז אינסיו "לולה" דה סילבה, הנשיא המכהן של ברזיל, גדל בעוני קיצוני והפך לפועל במפעלי מתכת, מנהיג איגודים ונשיא פופולרי בעל גישה סוציאליסטית. כהונתו נחשבת למוצלחת, אך גם למוקפת שחיתות פוליטית. ב-2017 הוא הורשע במסגרת פרשת Lava Jato ("שטיפת רכב") - אחת מחקירות השחיתות הגדולות בהיסטוריה. הוא נשלח ל-12 שנות מאסר בגין קבלת שוחד וטובת הנאה.
9 צפייה בגלריה
לולה דה סילבה. הורשע בקבלת שוחד - ובהמשך הפך לסמל לאומי נגד השחיתות
(צילום: Ludovic MARIN / AFP)
ב-2021 בית המשפט העליון בברזיל ביטל את כל ההרשעות נגדו בטענה שהשופט הממונה, סרג'יו מורו, פעל ממניעים פוליטיים. בעקבות כך התאפשר ללולה לחזור לזירה הפוליטית, הוא זכה לאהדה בלתי נתפסת והפך לסמל לאומי נגד שחיתות ושלטון הימין. ב-2022 הוא נבחר שוב לנשיא, והשסע בין הימין לשמאל במדינה החריף עוד יותר. האמון במערכת המשפט קרס בחלקים מהציבור בברזיל, ולולה הפך לדמות מיתולוגית ומעוררת מחלוקת בו-זמנית.
רק בשבוע שעבר, אגב, הנשיא הקודם של ברזיל ז'איר בולסונרו, שהפסיד ללולה בבחירות האחרונות, נכנס ל-27 שנים בכלא אחרי שהורשע בתכנון הפיכה.
חנינה על פשעי מלחמה מ"טעמים הומניטריים"
אלברטו פוג'ימורי היה נשיא פרו לאורך כל שנות ה-90, הוביל מלחמה אכזרית נגד טרור ושלט ביד קשה במדינה. במקביל, משטרו היה אחראי לעינויים, העלמות ופרשיות שחיתות ענקיות. במרץ 2003 הוצא צו מעצר בינלאומי נגדו, ובעת נסיעה לצ'ילה ב-2005 הוא נעצר. ב-2007 הוא הוסגר לפרו, הועמד לדין והורשע בפשעים נגד האנושות - כולל באחריות לטבח באזרחים - וכעבור כשנתיים נידון ל-25 שנות מאסר.
ואולם, ב-2017 העניק לו הנשיא פדרו קוצ'ינסקי חנינה בנימוק של סיבות בריאותיות "מטעמים הומניטריים", מהלך מפוקפק למדי שכן קוצ'ינסקי נזקק לתמיכת המפלגה של בתו של פוג'ימורי כדי לשרוד הצבעת אי-אמון, כלומר - מדובר היה בעסקת חנינה פוליטית. בית המשפט ביטל את החנינה, אך אישר אותה מחדש ב-2022 ופוג'ימורי שוחרר.
המיליארדר שחזר אחרי 15 שנה בגלות
טקסין צ'ינוואט, מיליארדר וטייקון תקשורת, נבחר לראשות ממשלת תאילנד ב-2001. הוא נחשב לפופוליסט שתמך בעניים והתגושש עם הצבא והממסד המלוכני. ב-2006 התחוללה בתאילנד הפיכה צבאית, צ'ינוואט נמלט לגלות ובשנים שלאחר מכן הורשע במגוון עבירות שחיתות ונידון לשמונה שנות מאסר.
9 צפייה בגלריה
טקסין צ'ינוואט. ברח מתאילנד אחרי ההפיכה, ולאחר ששב קיבל חנינה מהמלך
(צילום: רויטרס/Athit Perawongmetha)
ב-2023, אחרי 15 שנה בגלות, צ'ינוואט שב לתאילנד ורחובות בנגקוק התמלאו בתומכיו - ותוך ימים ספורים העניק לו המלך חנינה שקיצרה את עונשו לשנה אחת בלבד. מדובר היה במעין "עסקה" בין מפלגתו לבין הצבא, בניסיון להפחית את מתיחות הדורות בין הממסד לבין המחנה של צ'ינוואט. מאז נכנסה תאילנד לעידן חדש של פשרות בין אליטות, אך ללא יציבות אמיתית.
ראש הממשלה שהורשע, אך הוכיח כמה האליטה חזקה
סילביו ברלוסקוני, טייקון תקשורת, מיליארדר וראש ממשלה לאורך שלוש קדנציות, עמד לאורך הקריירה שלו מול עשרות חקירות: מרמה, שוחד, עדות שקר, פרשת "בונגה בונגה" ועוד. רוב התיקים נסגרו או נפלו אבל אחד מהם, תיק המס, היה שונה. בית משפט במילאנו קבע שהוא הונה את רשויות המס בהיקפים עצומים במסגרת עסקאות רכישת תוכן לערוצי הטלוויזיה שבבעלותו, וגזר עליו ארבע שנות מאסר והשעייה לשנתיים ממשרות ציבוריות.
כאן התחיל התרגיל הפוליטי-משפטי: לפי החוק האיטלקי, בגלל שברלוסקוני היה מעל גיל 70 ולא היו לו הרשעות פליליות קודמות, העונש הומר לשנה אחת בלבד של שירות קהילתי במוסד לקשישים למשך ארבע שעות בשבוע בלבד. במקביל הוא הוא המשיך לנהל מפלגה שלמה, ובפועל הדבר נתפס בציבור כחנינה מלאה ואלגנטית. הציבור האיטלקי ראה בכך עדות לכוחה של האליטה, וכישלון המערכת המשפטית להתמודד עם אדם כל כך עשיר וחזק.
הנשיא שנידון למאסר - אבל לא ישב יום אחד בכלא
קרלוס מנם היה נשיא ארגנטינה לאורך שנות ה-90, והוא נחשב למנהיג כריזמטי ופופולרי. שמו נקשר בשורת פרשיות שחיתות ואף בהברחת נשק, ואחרי הליכים משפטיים שנמשכו שנים לאחר שסיים את כהונתו, ב-2013 הוא הורשע ונידון לשבע שנות מאסר.
עם זאת, מנם מעולם לא נכנס לכלא אפילו ליום אחד מכיוון שכיהן כסנאטור באותה תקופה, ומעמדו כחבר סנאט העניק לו חסינות פרלמנטרית. כדי לכלוא אותו, הפרלמנט היה צריך להסיר את חסינותו - אך תחת השפעת בריתות פוליטיות ואינטרסים כאלה ואחרים הוא נמנע מלעשות זאת שוב ושוב.
במילים אחרות, המנגנון המשפטי עשה את שלו - אבל המנגנון הפוליטי ביטל זאת. הציבור הארגנטינאי ראה במנם סמל לשיטה: מנהיגים חזקים "מתגלחים" על מערכת המשפט, בזמן שאזרחים רגילים משלמים מחיר. בארגנטינה רואים עד היום את המקרה של כסמל לכך שהאליטה הפוליטית מוגנת יותר משאר הציבור.
ראש הממשלה שתמיד מודח, וגם תמיד חוזר
נוואז שריף כיהן כראש ממשלת פקיסטן לאורך שלוש קדנציות שנפרסו על פני 27 שנה, כשבבכל אחת מהן הוא הודח על ידי הצבא או בית המשפט העליון. למעשה, המאבק בין משפחת שריף לבין הצבא הוא לב ליבה של הפוליטיקה הפקיסטנית.
ב-2017 בית המשפט פסל את המשך כהונתו והוא הורשע בשחיתות בעקבות פרשת מסמכי פנמה, ונגזרו עליו 10 שנות מאסר בזמן ששהה מסיבות בריאותיות בלונדון, שם הפך לאופוזיציה חיה לשלטון בפקיסטן. ב-2023 הוא חזר למולדתו, ובית המשפט ביטל במפתיע את פסילת מועמדותו, הקל בעונשו והרשעותיו קרסו משפטית. הדבר נתפס כחנינה פוליטית שנועדה לאזן את כוחו של יריבו, ראש הממשלה לשעבר עימראן חאן, שכלוא בעצמו מ-2023 בגין האשמות שונות.
מהכלא לראשות הממשלה - אחרי שנים של רדיפה
אנואר איברהים, הנשיא המכהן של מלזיה, נחשב בשנות ה-90 לאחד הפוליטיקאים המבטיחים ביותר בדרום-מזרח אסיה. הוא שימש כשר אוצר וסגן ראש ממשלה תחת מאהאטיר מוחמד, המנהיג המיתולוגי והשנוי במחלוקת של מלזיה.
במהלך המשבר הכלכלי האסייתי ב-1997 אנואר התנגד לאופן שבו מאהאטיר ניהל את הכלכלה, העימות הפך אישי - ולפתע התפוצצה פרשה שבה הואשם במעשי סדום, שחיתות ושימוש לרעה בכוח. האישומים נחשבו בעולם, וגם בקרב רבים במלזיה, כדוגמה קלאסית לכתב אישום פוליטי. אנואר נעצר, הוכה, הועמד לדין ונידון לתשע שנות מאסר.
ב-2004 הוא שוחרר לאחר שבית המשפט הפדרלי ביטל את מהאישומים, ומיד עם שחרורו הפך למנהיג האופוזיציה ולסמל למאבק בשחיתות ובשלטון הישן. אחרי שזוכה מהאשמות דומות על מעשי סדום ב-2012, ב-2015 שוב הוגש נגדו כתב אישום דומה והוא נכנס לכלא. ב-2018, לאחר מהפך פוליטי במדינה, הוא קיבל חנינה מלכותית מלאה ושוחרר. ב-2022 הוא הפך לראש ממשלת מלזיה אחרי יותר מ-20 שנה של רדיפה פוליטית.
