סבתא של גאבור, סטודנט בן 23 מבודפשט, צלצלה אליו לפני כמה ימים בבכי. "תבטיח לי שאתה מצביע לאורבן בשבוע הבא", התחננה. גאבור לא הבין למה סבתא שלו נרעשת כל-כך, אבל הסביר לה – בפעם המי-יודע-כמה – שאין לו שום כוונה להצביע לפוליטיקאי המושחת שמושל בהונגריה ב-16 השנים האחרונות. "אתה יודע", המשיכה, "שאם אורבן לא ינצח ויעלה לשלטון הפטר מדיאר הזה שלך, ישלחו אותך לחזית באוקראינה ואתה תמות לי שם".
גאבור החליט לקחת נשימה עמוקה ולעבור לנושא אחר - הוא הבין כבר מזמן שאין טעם להתווכח עם סבתא שלו, שכל תפיסת המציאות שלה מתבססת על ערוצי התעמולה של הממשלה. אלה מבטיחים לקהל הצופים שלהם כבר חודשים שאם אורבן יפסיד בבחירות, היריב הפוליטי שלו, פטר מדיאר, יתקוף את רוסיה ויכניס את הונגריה למלחמה, לצדה של אוקראינה.
לסיפור המאיים הזה אין, כמובן, שום אחיזה במציאות: לאיש במערכת הפוליטית ההונגרית אין כוונה להתערב במלחמת רוסיה-אוקראינה. אבל מאז שאורבן עלה לשלטון ב-2010 והשתלט בהדרגה על כל כלי התקשורת הגדולים במדינה, תיאוריות קונספירציה מהסוג הזה הפכו לאחד המאפיינים הבולטים ביותר של החיים הציבוריים בהונגריה. שיח החרשים הזה בין גאבור לסבתא שלו – שחיים כל אחד במציאות נפרדת – מספר במידה רבה את הסיפור של הבחירות שהתקיימו אתמול בהונגריה, שבה צעירים רבים יצאו במספרים חסרי תקדים כדי להצביע נגד "פידס", מפלגתו של אורבן, במטרה להבטיח לעצמם עתיד אחר. הם הצביעו בעד הישארות באיחוד האירופי והתרחקות מרוסיה, בעד חברה פתוחה וסובלנית יותר – ונגד השחיתות, השקרים והשיסוי הבלתי-פוסק שהציע להם אורבן.
הסיבה שהונגריה מעניינת לא רק את גאבור והחברים שלו אלא גם מיליונים ברחבי העולם הוא שהמדינה המרכז אירופית הפכה בשנים האחרונות למודל עבור מנהיגים שמעוניינים לרסק את הדמוקרטיה במדינותיהם. כל זאת, בלי להשתמש בכוח הזרוע אלא באמצעות חקיקה מניפולטיבית ומתוחכמת. במהלך עשור וחצי בשלטון, אורבן הטמיע שורה ארוכה של "רפורמות" שאיפשרו לו לחסל את עצמאות מערכת המשפט, להשתלט על התקשורת החופשית ולמלא את השירות הציבורי בנאמנים פוליטיים – תוך שהוא, בני משפחתו וחבריו למפלגה גורפים לכיסם סכומי כסף דמיוניים, היישר מהקופה הציבורית. התוצאה: בזמן שאורבן וצמרת המפלגה שלו הולכים ומתעשרים, הונגריה הפכה למדינה המושחתת ביותר באירופה ונקלעה לדשדוש כלכלי עמוק.
ההנחה הייתה שאורבן כבר לא יכול להפסיד בבחירות
במהלך השנים אורבן השקיע מאמצים רבים בשינוי שיטת הבחירות, באופן שמעניק למפלגה שלו יתרון משמעותי על יריביו הפוליטיים. לכן בעשור האחרון ההנחה הייתה שהוא כבר לא יכול להפסיד בבחירות. ההנחה הזו התמוטטה פתאום לפני שנה וחצי, עם נסיקתו המטאורית של פטר מדיאר. מדיאר, פוליטיקאי בן 45 מ"פידס", מפלגתו של אורבן, החליט יום אחד לחצות את הקווים – ולקרוא תיגר על ראש הממשלה שהיה בעבר הגיבור הפוליטי שלו. למרבה ההפתעה, הציבור ההונגרי היה בשל לקראתו ונסחף בהמוניו אחר מדיאר הצעיר והכריזמטי. אתמול הוא עשה את הבלתי ייאמן וניצח את אורבן על סמך הבטחה לסיים את המשבר עם האיחוד האירופי, להבריא את השירותים הציבוריים ולשקם את שלטון החוק.
מדיאר הצליח להגיע למיליוני הונגרים באמצעות טון אגרסיבי ובלתי מתנצל, שימוש מרשים במיוחד ברשתות החברתיות וכיתות רגליים מתמשך בין ערים וכפרים בכל רחבי המדינה – כולל במעוזים המובהקים ביותר של "פידס"
הניצחון של מדיאר מדהים במיוחד משום שבהונגריה לא נותרו כמעט בכלל כלי תקשורת שאינם בשליטת אורבן או מקורביו. הוא הצליח להגיע למיליוני הונגרים באמצעות טון אגרסיבי ובלתי מתנצל, שימוש מרשים במיוחד ברשתות החברתיות וכיתות רגליים מתמשך בין ערים וכפרים בכל רחבי המדינה – כולל במעוזים המובהקים ביותר של "פידס". לאורך כל קמפיין הבחירות הוא שידר לאזרחים שהוא לא חושש מאורבן – גם כשמכונת הרעל השלטונית ניסתה להשחיר את דמותו בכל דרך אפשרית. מדיאר השתמש בהיכרות הפנימית שלו עם מפלגת השלטון כדי להימצא כל הזמן כמה צעדים לפניה ולחשוף בפני הציבור שוב ושוב את שיטות הפעולה הקבועות של אורבן. בצורה זו הוא "חיסן" את הציבור בפני קמפיין הדה-לגיטימציה שמערך התעמולה הממשלתי ניהל נגדו.
יונתן לוימדיאר, חשוב להבין, הוא לא ליברל גדול. הונגרים רבים הבינו שההצבעה עבורו טומנת בחובה סיכון וכי אין לדעת עד כמה הוא מחויב באמת להבראת המערכות שאורבן וחבריו שדדו והרסו. מצד שני, הוא הצליח לעורר בהונגריה המנומנמת תנועה אזרחית גדולה ואנרגטית, מהסוג שלא נראה בה כבר שנים ארוכות. הניצחון שלו על פני יריבו האנטי-דמוקרטי מוכיח שוב כמה חשוב לא לאפשר למנהיגים פופוליסטים לשלוט לבדם בסדר היום הציבורי. אפשר להביס אותם רק באמצעות אופוזיציה ברורה ולא מפוצלת, אומץ לב ציבורי ומסר סוחף שמבטיח תיקון משמעותי במצב הקיים.
גאבור והחברים שלו – שיצאו בחודשים האחרונים שוב ושוב להפגין נגד הממשלה – יודעים שמדיאר הוא בגדר הימור. אלא שמבחינתם, הוא גם הסיכוי הטוב ביותר לשנות את העתיד של המדינה שלהם. מעכשיו, הם מקווים, הונגריה תהיה ידועה בעולם לא רק בתור מודל לאופן שבו מפרקים דמוקרטיות במאה ה-21 – אלא גם לאופן שבו משקמים אותן.
ד"ר יונתן לוי הוא חוקר ב-London School of Economics ועמית מחקר במכון מולד
