בית הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר נזיפה חמורה, פסילה לצמיתות במשרד הבריאות ול-8 שנים בכל שירות המדינה על אייל פיימן, אח בבית החולים ברזילי שהורשע כי הציב מצלמה נסתרת בחדרי ההלבשה והשירותים של צוות בית החולים וצילם עובדות ללא ידיעתן.
פיימן עסק כאח מוסמך במחלקה פנימית ה' בבית החולים שבאשקלון. הוא הורשע על בסיס הודאתו כי במהלך חודש אפריל 2023 רכש מצלמה, הציב אותה בחדר ההלבשה ובשירותים של בית החולים ותיעד את נשות הצוות מחליפות את בגדיהן ועושות את צרכיהן. פיימן הורשע בהליך פלילי אשר התנהל בבית משפט השלום באשקלון שייחס לו שלוש עבירות של פגיעה בפרטיות לפי סעיפים לחוק הגנת הפרטיות.
כאמור, פיימן הציב מצלמה זעירה ונסתרת בחדרי ההלבשה וחדר שירותים המשמשים את צוות המחלקה בלבד, ותיעד שתי נשות צוות כשהן מחליפות את בגדיהן. במקרה אחר הוא הציב את המצלמה מתחת לכיור בשירותים ותיעד עובדת עושה את צרכיה. תוך כדי הצילום נפלה המצלמה, ודבר התקנתה התגלה. פיימן הורשע בכך ש"במעשיו פגע במזיד בפרטיותן של עובדות המחלקה, בכך שצילם אותן כשהן ברשות היחיד. זאת מבלי שניתנה הסכמתן ותוך ניצול לרעה של מעמדו וגישתו הבלתי מוגבלת למקומות פרטיים במחלקה".
פיימן הורשע בפברואר 2024, ובדצמבר באותה שנה נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים; פיצוי לשתיים מהנפגעות בסך של 4,000 שקלים; התחייבות כספית בסך 5,000 שקלים שלא לעבור כל עבירה שבה הורשע לתקופה של שנתיים; וצו שעות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות למשך שנה. באפריל 2025 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על מחיקת הערעור שהגיש פיימן, ופסק הדין הפך חלוט.
ב-30 בספטמבר אשתקד פיימן פוטר על-ידי בית החולים ברזילי, ופיטוריו נכנסו לתוקף ב-30 באוקטובר. בעקבות ההרשעה הפלילית הועמד פיימן לדין משמעתי, וכאמור הצדדים הגיעו להסכמה על אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, פסילה לצמיתות למשרד הבריאות ופסילה למשך 8 שנים לשירות המדינה. הובהר כי התביעה הייתה עותרת לפיטוריו, אך הוא כבר פוטר על-ידי בית החולים.
פיימן אמר לבית הדין כי הוא לוקח אחריות על מעשיו ומבין אותם, וביקש כי ההסדר יאושר. בתשובה לשאלת בית הדין אישר פיימן כי הוא מצטער על מעשיו, והוסיף כי הביע את צערו בכל בית משפט ובית דין שהתייצב בפניו. עורך דינו ציין כי יוחסו לו עבירות של פגיעה בפרטיות, ולא מעשים מגונים, שכן הוא לא צפה בצילומים באף אחד מהמקרים. בנוסף, פיימן עדיין נמצא בפיקוח של שירות המבחן למשך שנה וחצי מעבר לסיום ההליך הפלילי, בהסכמתו, והוא גם עבר טיפול ייעודי לעברייני מין.
הסנגור טען כי "המסוכנות, ככל שקיימת, היא ברמה נמוכה מאוד, ובסיום הטיפול לא תהיה כלל מסוכנות. מרשי לוקח אחריות, מבין את חומרת המעשים ומטפל בעצמו". עוד ציין הסנגור כי פיימן פיצה כל אחת מהמתלוננות ב-100 אלף שקלים בהליך אזרחי.
משרד הבריאות הצטרף לעמדת נציבות שירות המדינה ורואה במעשים "פגיעה חמורה באמון ובפרטיות עמיתים לעבודה". סנגורו של פיימן אמר עוד כי הענישה מאוזנת ומחמירה, בהתחשב במיצוי הליכים פליליים, משמעתיים במשרד הבריאות (התליית רישיון לעסוק בסיעוד לשנתיים) וההליך האזרחי שבו פיצה פיימן את הנפגעות בסכומים גבוהים.
בית הדין קבע כי "פגיעה בפרטיות במקומות אינטימיים כגון חדרי הלבשה ושירותים היא פגיעה חמורה במיוחד, שמצטרף אליה גם ממד של ביזוי. כאשר עבירת הפגיעה בפרטיות מבוצעת על-ידי עובד ציבור, יש בכך חומרה יתרה. זו שמערערת את ערכי היסוד עליהן מושתת השירות הציבורי ואת אמון הציבור בו. החומרה בעבירה זו מקבלת משנה תוקף כאשר המעשה מתבצע במוסד רפואי, שבו האמון בין העובדים לבין עצמם ובינם לבין המטופלים מהווה יסוד מרכזי בתפקודה התקין של מערכת הבריאות.
"מעשיו של הנאשם חמורים ביותר ויש להוקיעם. מעשים אלה אינם מהווים פגיעה בפרטיות גרידא, אלא מהווים הפרת אמון חמורה ביותר של עובד ציבור במערכת הבריאות. הנאשם פגע בצורה בוטה ביותר בפרטיותן של עובדות המחלקה, צילם אותן במצבים אינטימיים ופרטיים ביותר - בעת החלפת בגדים ובעת עשיית צרכים - מצבים שבהם האדם חשוף ופגיע".
בית הדין קבע עוד: "אין מקום להעסיק במערכת הבריאות עובד שפגע באופן כה חמור בפרטיות עמיתותיו תוך ניצול לרעה של מעמדו. ההחלטה נועדה גם להרתיע עובדי ציבור אחרים ולשדר מסר כי התנהגות כזו סוטה קיצונית מהערכים הנדרשים".
