מדינות המפרץ אומנם לא ביקשו מארה"ב לצאת למלחמה מול איראן, אך כעת רובן דוחקות באמריקנים לא לעצור את המערכה. שלושה גורמים במדינות המפרץ סיפרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי המפרציות חוששות שבסיום המלחמה הרפובליקה האיסלאמית תישאר עם יכולות צבאיות שיאפשרו לה להמשיך לאיים על ייצור הנפט במפרץ ועל הכלכלות שלהן שתלויות בתעשיית הנפט.
במקביל, וושינגטון ממשיכה ללחוץ על אותן מדינות, שכנותיה של איראן, להצטרף לארה"ב וישראל במלחמה. כך טענו הגורמים ממדינות המפרץ וחמישה דיפלומטים מערביים וערביים. לפי שלושה מהגורמים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ רוצה להראות שיש לו גב ממדינות האזור במערכה, בניסיון לחזק את הלגיטימיציה הבינלאומית לפעולות שלו, וכן לחזק את התמיכה בו בארה"ב.
3 צפייה בגלריה
בן סלמאן ובן זאיד מאבדים סבלנות. מנהיגי סעודיה והאמירויות
(צילום: Nathan Howard/AP, AP)
"יש תחושה ברחבי מדינות המפרץ שאיראן חצתה כל קו אדום אפשרי עם כל אחת מהמדינות", אמר עבד אל עזיז סאגר, יו"ר מרכז המחקר למדינות המפרץ שבסיסו בסעודיה, ומכיר את אופן החשיבה של הממשלות באזור. לדבריו, "בהתחלה הגנו על איראן והתנגדנו למלחמה, אך ברגע שהיא החלה לכוון את התקיפות אלינו - היא הפכה לאויב. אין דרך אחרת לסווג אותה".
מצר הורמוז כ"בן ערובה"
עד כה, איראן כבר הציגה את טווח ההשפעה שלה ותקפה באמצעות טילים וכטב"מים מגוון מטרות כמו שדות תעופה, נמלים, מתקני נפט ומרכזים מסחריים בשש מדינות המפרץ. במקביל, טהרן גם משבשת את המעבר במצר הורמוז ופוגעת בספינות ששטות בו - ודרכו עוברת כחמישית מהנפט בעולם ומהווה נקודה קריטית לכלכלת מדינות המפרץ.
המתקפות הרבות חיזקו את הפחד אצל המפרציות, שאם איראן תישאר עם כמות משמעותית של נשק התקפי או עם היכולת לייצר עוד ממנו - היא תוכל לאיים שוב ושוב על משאבי האנרגיה באזור ולהשתמש בהם "כבני ערובה" בכל פעם שתגבר המתיחות.
בעוד שהמערכה כבר ביום ה-18 שלה, המתקפות האוויריות של ארה"ב וישראל מתעצמות ואיראן מצידה ממשיכה לירות לעבר בסיסים אמריקניים ומטרות אזרחיות במפרץ. גורם מהאזור סיפר לרויטרס כי לא ניתן לטעות בהלך הרוח הרווח בקרב מנהיגי האזור, שלפיו על טראמפ לפגוע באופן מקיף ביכולות הצבאיות של טהרן. החלופה, לפי אותו גורם, תהיה לחיות תחת איום תמידי שבו הרפובליקה האיסלמית תמשיך להחזיק את אזור המפרץ כ"כבן ערובה". "אם האמריקנים ייסגו לפי שהמשימה תושלם, נישאר להתמודד עם איראן בעצמנו", אמר סאגר.
איראן, שיעית מוסלמית ברובה, מסתכלת לעיתים קרובות על שכנותיה הסוניות במפרץ - בעלות ברית קרובות של ארה"ב, שמארחות בשטחן בסיסים של הצבא האמריקני - עם חשד עמוק, על אף שיחסיה עם קטאר ועומאן פחות מתוחים. במהלך השנים, איראן ובעלות בריתה הואשמו בתקיפה של מתקני אנרגיה במדינות המפרץ, בהן תקיפה ב-2019 על מתקני הנפט בסעודיה, אבקייק וח'ורייס - שאותה איראן הכחישה בתוקף - שהפחיתה בחצי את התפוקה הסעודית וטלטלה את שוק האנרגיה.
עבור מנהיגי המפרץ, היעדר פעולה כעת הוא סיכון גדול יותר מפעולה. השפעת התקיפות מאיראן התרחבה הרבה מעבר לנזק חומרי בלבד, והיא למעשה פוגעת גם בתדמית שמדינות המפרץ עבדו קשה מאוד לייצר, של אזור יציב ובטוח. תדמית זו עוזרת להן להרחיב את המסחר והתיירות באזור.
היריבה העיקרית סעודיה - שתיאלץ להגיב
אל מול החששות של מדינות המפרץ, הבית הלבן טען כי "ארה"ב ריסקה את היכולת של איראן לירות את הנשקים האלו או לייצר אותם", וכי טראמפ "נמצא בקשר קרוב עם שותפינו במזרח התיכון". מבין המפרציות, רק איחוד האמירויות הגיבה לדברי הבית הלבן, ומסרה כי היא "לא רוצה להיגרר לעימותים או הסלמה" אך היא הדגישה את זכותה "להשתמש בכל האמצעים הנחוצים" כדי להגן על הריבונות, הביטחון והכבוד שלה ולשמור על ביטחון תושביה.
גורמים באזור אמרו לרויטרס כי פעולה צבאית מצד מדינה בודדת כלפי איראן היא מחוץ לתחום, שכן רק התערבות משותפת של כל המפרציות תמנע פעולת תגמול של טהרן נגד מדינה אחת. סיבה נוספת לאי נקיטת הצעדים מצד המפרציות היא שהסכמה רחבה עדיין אין, שש השותפות שחברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ - בחריין, כוויית, קטאר, סעודיה, עומאן ואיחוד האמירויות - ביצעו רק שיחת זום אחת. כמו כן, לא כונסה אפילו פסגה אחת לדון בתיאום פעולות בין המדינות.
מנהיגי המפרץ חוששים מאוד "להצית שריפה" רחבה יותר שלא יוכלו לשלוט בה. שר המלחמה של ארה"ב פיט הגסת' אמר בשבוע שעבר שהשותפות במפרץ "מגבירות את מאמציהן" ומוכנות "להיכנס למצב של התקפה". במקביל, לדבריו, הן עובדות עם וושינגטון על הגנה אווירית משותפת.
בכיר באיחוד האמירויות אמר שאבו דאבי בחרה באיפוק אחרי שבאיראן טענו כי צבא ארה"ב השתמש באיחוד האמירויות כדי לתקוף באי חארג, האתר העיקרי לייצור נפט באיראן. ועדיין, מסביר סאגר, "סעודיה נותרה יריבתה העיקרית של איראן על ההשפעה אזורית, וייתכן שתיאלץ בעל כורחה לבצע פעולת תגמול באיראן אם זו תחצה קווים אדומים. בעיקר אם היא תתקוף באזורי ייצור נפט משמעותיים, מתקני התפלה או תגרום לאבדות כבדות בחיי אדם". לדבריו, "במקרה כזה לא תהיה לסעודיה ברירה אלא להתערב".
הדילמה האסטרטגית
על כן, מדינות המפרץ הפרסי עומדות במפני דילמה אסטרטגית: איך לאזן בין איום מיידי של מתקפות איראניות לבין סיכון גדול בהרבה במידה שייגררו למלחמה שמנוהלת על ידי ארה"ב וישראל. כך תיאר את המצב פוואז גרגס, מבית הספר לכלכלה של לונדון. לדבריו, הצטרפותן למערכה תוסיף מעט לעליונות הצבאית של ארה"ב באזור המפרץ, ותגביר את חשיפתן של המפרציות לפעולות תגמול איראניות. לדבריו, עד כה התוצאה של הדילמה היא "איפוק מחושב": הגנה על ריבונות במקביל לאיתות של קווים אדומים, מבלי להיכנס למלחמה, שמדינות המפרץ אפילו לא יזמו ולא ידעו לשלוט בה.
נכון לעכשיו, היתרון של איראן בולט. היא שולטת על אילו ספינות יעברו במצר הורמוז, דבר שלא מקובל על אף מדינה במפרץ. "עכשיו כשהרפובליקה האיסלאמית הוכיחה שהיא יכולה לסגור את המצר, המפרציות עומדות בפני איום שונה באופן מהותי", אמר ברנרד הייקל, פרופסור ללימודי המזרח הקרוב באוניברסיטת פרינסטון. "אם האיום לא יטופל, הסכנה תהיה ארוכת טווח".
