סמוטריץ׳ הוא שר אוצר רע וכושל. זו לא דעתי הסובייקטיבית אלא דעתם של טובי הכלכלנים בארץ ובעולם וגם עמדתו של הציבור על פי כל סקר. זו גם דעתן של חברות דירוג האשראי החשובות שבצעד חסר תקדים הורידו פעמיים (!) את דירוג האשראי של ישראל. למרות שהוא חסר כל ידע כלכלי, סמוטריץ׳ מסתמך על עמדותיו הפוליטיות ולא על קהילת הכלכלנים, ועל פי עדויות בכירי משרד האוצר הוא מתנהל באופן לא מקצועי, מנהל גרוע וחסר כישורים, ופועל בכוחנות אל מול עמדות המשרד עליו הוא מופקד. הוא גם תומך ב״כלכלה תנ״כית״, כזו המאמינה כי אם ילך בדרכי האל אז האל ישפיע שפע בחזרה אליו. את זה לא בדיוק מלמדים בשיעורי הכלכלה באוניברסיטה.
סמוטריץ׳ מתפייט על חוסנה של הכלכלה בזמן מלחמת אין קץ שגובה מחירי עתק מהכלכלה הישראלית, תוך שהוא מתעלם מפגיעה בצמיחה (ירידה של 19%), עלייה חדה בגירעון, פגיעה באמון המשקיעים ובדירוג האשראי וירידה חדה בהשקעות זרות.
זה לא חייב להיות כך. זה אמור להיות הפוך: הקשר בין כלכלה ומלחמה הוא עתיק יומין ולמעשה המדינה המודרנית קמה בזכות המלחמה. המדינה המודרנית קמה בראש ובראשונה כדי להילחם, ולאור זאת התעצבה. המלחמות הבלתי פוסקות במאות ה-17 וה-18 הכריחו את המלוכות האירופיות להתארגן באופן יעיל וריכוזי יותר על מנת לממן צבאות ענק. הן עשו זאת על ידי יצירת מערכות פיננסיות, מיסוי וביורוקרטיה מודרניות, כשבריטניה היתה הראשונה לפעול בצורה כזאת. מאות שנים אנגליה היתה מדינת-אי נחשלת בפריפריה האירופית, שאליה אף אחד לא התייחס ברצינות. אולם במהלך המאה ה-18, במסגרת מאבקים צבאיים בלתי פוסקים, היא הפכה להיות מעצמה עולמית בזכות יכולתה לממן צבא ובעיקר צי ענק שישלוט בימים. המדינה המודרנית נוצרה על מנת להילחם, ועל מנת שתוכל להילחם בנתה את מוסדותיה הכלכליים.
בין 1688 ל-1783 אנגליה נהפכה ל״מדינה פיסקלית-צבאית״, כזו שיכולה לגייס הון עתק לממן מלחמות רחבות היקף בזכות מוסדות ואדמיניסטרציה פיננסיים טובים יותר משל כל יריבותיה. המדינה האנגלית פיתחה מערכת מיסוי מורכבת ויעילה, השתמשה באופן נרחב וחסר תקדים בהלוואות ובניהול חוב לאומי (שהתאפשר בזכות האשראי המצויין שלה) והקימה ביורוקרטיה (״פקידות״) שתנהל את הכלכלה שלה. הפרלמנט הבריטי סייע על ידי ניהול מושכל של המיסוי והחוב הלאומי והקמת ״הבנק של אנגליה״ כבנק מרכזי שניהל את החוב הלאומי ובכך הגביר את האמון הציבורי והבינלאומי באנגליה ובכלכלתה. לעומת אויבתה המושבעת צרפת שהתקשתה בכך, הצליחה אנגליה לממן את הצי הענק שלה שמנה בשיאו כ-100 אלף מלחים ומאות רבות של ספינות מלחמה. ניהול כלכלי מודרני איפשר את עליית האימפריה הבריטית לגדולה, ובתוך 100 שנים היא הפכה לשליטת הימים ולכח האימפריאלי הגדול בעולם. הבנקאים והפיננסיירים הבריטים הבינו כי כלכלה מודרנית, כזו שמנוהלת ברציונליות, בעלת אשראי מעולה ומסוגלת לגייס סכומי עתק (דרך מיסוי או הלוואות) היא תנאי הכרחי לעליונות צבאית. בבריטניה, כמו בכל מדינה מוצלחת מאז, היכולת הכלכלית וחוסנם של מוסדות המדינה היו לתנאי הכרחי לקיים צבא מודרני מנצח.
מודל צבא העם של צבא סדיר קטן יחסית וצבא מילואים גדול הופך לנגד עינינו למודל היברידי בין צבא עם לצבא של שכירי חרב
ואצלנו? ישראל הינה מדינה קטנה מוקפת אויבים ואתגרים, ללא משאבי טבע ועם משאבים דמוגרפיים מוגבלים. לכן הבטחון הלאומי הישראלי נשען עד למלחמה הנוכחית על מלחמות בזק בשל ההבנה שצבא המילואים והכלכלה לא יוכלו לעמוד במעמסה של מלחמה ארוכה. ואילו עכשיו, בגלל ההתארכות חסרת התקדים והבלתי הגיונית של המלחמה, הממשלה משנה דה פקטו את מושכלות היסוד של צה״ל. רק לצורך הדוגמה, מודל צבא העם של צבא סדיר קטן יחסית וצבא מילואים גדול הופך לנגד עינינו למודל היברידי בין צבא עם לצבא של שכירי חרב. ״צבא שכירי העם״. עם עליית יוקר המחייה וההרעה במצב הכלכלי במשק רבים ממשרתי המילואים עושים זאת לאו דווקא מטעמים אידאולוגיים אלא מטעמים כלכליים: הם משרתים ״שבוע-שבוע״, ומקבלים שכר מלא. מי שעושים זאת הם או מובטלים (״בין עבודות״), משוחררים טריים שעדיין לא החלו לרכוש מקצוע, או עצמאיים שכתוצאה משירות מילואים ארוך העסק שלהם נסגר (אני מכיר באופן אישי אנשים משלוש הקבוצות הללו). הם משלבים פטריוטיות עם נוחות פיננסית וכך הממשלה מממנת מלחמת נצח על ידי מערכת של מילואי-קבע בשכר מלא. מדובר לא רק בעיוות ערכי אלא בעול אדיר ולא בר קיימא על המשק הישראלי. מקימי המדינה מתהפכים בקברם.
המלחמה הנצחית מרחיקה את דור המהנדסים, הטכנאים והרופאים הבא ממעגל התרומה הכלכלי-חברתי. כלכלה בריאה בנויה על דורות חדשים שמתווספים כל העת אל מעגל התעסוקה, והתרומה המשמעותית ביותר מגיעה ממי שלמד בהשכלה הגבוהה
סמוטריץ׳ מושך אותנו למלחמת נצח, ודוחף בכל כוחו לכיבוש עזה במחירים כלכליים בלתי נתפסים של למעלה מ-100 מיליארד שקלים. ובאופן בלתי נתפס, בו בזמן הוא מפרק את הכלכלה. בגלל המדיניות שלו האשראי שלנו יקר הרבה יותר, החוב שלנו גדול יותר, השירותים שנקבל מצומצמים יותר, והתשתיות גרועות יותר. להוסיף חטא על פשע, הוא מוביל קיצוץ במערכת השכלה הגבוהה המעולה ובמכוני המחקר שהם מקור ההשכלה המדעית והחדשנות. המלחמה הנצחית מרחיקה את דור המהנדסים, הטכנאים והרופאים הבא ממעגל התרומה הכלכלי-חברתי. כלכלה בריאה בנויה על דורות חדשים שמתווספים כל העת אל מעגל התעסוקה, והתרומה המשמעותית ביותר מגיעה ממי שלמד בהשכלה הגבוהה. אולם כבר כעת עשרות אלפי נערות ונערים בשנות העשרים כבר שנתיים מתעכבים בהכשרה שלהם, ובקרוב נתחיל לדבר במונחים של ״דור אבוד״. אבל לא רק ששר האוצר לא מעודד חרדים להשתלב בכלכלה (או בצבא) - הוא גם מתגמל ומתמרץ במיליארדים את הישיבות לא ללמד לימודי ליבה. מעגלים מתרחבים והולכים של החברה הישראלית לא רק שלא תורמים אלא הופכים לנטל על הכלכלה.
כשנה אל תוך מלחמת חרבות ברזל איים נתניהו: ״אם צריך, נילחם בציפורניים״. האמנם? מאז כבר ניהל צה״ל מלחמה נוספת עם איראן בעזרתן של טייסות העולות מיליארדי דולרים ומאות טילי יירוט שמחיר כל אחד מהם למעלה ממיליון דולר. בלי לחם אין תורה אבל כדאי לזכור שללא כלכלה חזקה, כזו שבנויה על אשראי ואמון בין-לאומי חסונים לא ניתן לנהל מלחמה. האשראי שלנו כבר התרסק פעמיים והצונאמי המדיני מתרחש עלינו בימים אלו. אתה הבנת את זה, סמוטריץ׳?
