הצהרות של כמה מנהיגים מהמיליציות העיראקיות הפרו-איראניות בימים האחרונים, שקראו לריכוז הנשק בידי המדינה העיראקית, העלו את השאלה האם חל שינוי אמיתי בדרכן של לפחות חלק מהמיליציות, המהוות חלק מ"ציר ההתנגדות", או שמדובר בהצהרות מחושבות תחת לחצים פנימיים וחיצוניים?
הגישה החדשה של מנהיגי המיליציות מעוררת הפתעה כי מדובר במיליציות שנאחזו עד כה בנשקן, טענו כי הן חלק מהציר נגד ארה"ב והתעקשו על נסיגה אמריקנית מעיראק.
קיס אל-חזעלי, מזכ"ל המיליציה עסאיב אהל אל-חק, בעל השפעה משמעותית בפרלמנט עם 27 מושבים, צוטט אתמול אומר כי נושא מסירת הנשק והגבלתו למדינה הוא דרישה של הממשלה, והוסיף כי יפעלו ליישום דרישה זו בתקופה הקרובה. בעיתון "א-שרק אל-אווסט" הסעודי הזכירו היום בכתבה בנושא כי מלבד אל-חזעלי, המסר התומך בריכוז הנשק בידי המדינה הודהד גם על ידי חיידר אל-גראווי, מזכ"ל מיליציית אנסאר אללה אל-אופיא ועל ידי שיבל א-זידי, מפקד מיליציית גדודי האימאם עלי.
לפי העיתון, מה שמשותף לשלושת הגופים הללו הוא שהם נמצאים תחת "מסגרת התיאום" השיעית (הקואליציה השלטת בעיראק) וגם ברשימת הטרור של ארה"ב, מה שמחזק את ההשערה שמדובר בתמרון פוליטי מול וושינגטון, שמתעקשת לא לקבל את השתתפותם של גורמים הקשורים למיליציות הפרו-איראניות בהקמת הממשלה העיראקית החדשה.
העיתון ציטט חוקר בשם ניזאר חיידר שאמר כי הקריאות של מנהיגי המיליציות לרכז את הנשק בידי המדינה נובעות מכך שהכוחות השיעיים מרגישים את רצינותה של ארה"ב, שלא מתכוונת לעבוד עם ממשלה חדשה שהמיליציות הן חלק ממנה. לדבריו, המיליציות נמצאות כעת ב"מרוץ נגד הזמן כדי להוכיח לארה"ב את כוונותיהן הטובות".
החוקר חילק את המיליציות לשתי קבוצות: תחילה, קיימות אלה המעוניינות להפוך מכוחות חמושים הפועלים מחוץ לסמכות המדינה לחלק בלתי נפרד מביטחונה. לדבריו, הן המיליציות שקוראות למדינה לרכז את הנשק כדי לקבל הכרה בינלאומית. הקבוצה השנייה כוללת את המיליציות שעדיין לא רואות את עצמן חלק מהתהליך הפוליטי למרות השתתפותן בבחירות האחרונות לפרלמנט, וממשיכות להשתמש ברטוריקה שמאפיינת את "ציר ההתנגדות" בניסיון להגיע להישגים פוליטיים, כלכליים וביטחוניים רבים ככל שניתן, לפני שיודיעו על שילובן במדינה.
חוקר נוסף שהתראיין לעיתון השווה בין הדרישות של המיליציות בעיראק לאלה של חיזבאללה בלבנון ואמר כי גם הן רוצות שתהליך ריכוז הנשק ייראה כתהליך פנים-עיראקי, ולא תוצאה של לחצים אמריקניים וחיצוניים.
ב"א-שרק אל-אווסט" פרסמו כתבה נוספת בנושא היום, שבמסגרתה נטען כי ממשלת עיראק וגופים פוליטיים בעלי השפעה קיבלו שתי הודעות אזהרה חריגות במהלך השבועיים האחרונים ממדינה ערבית ומסוכנות מודיעין מערבית, שכללו מידע על תקיפות צבאיות קרובות ונרחבות בעיראק.
מקורות מסרו לעיתון כי תחילה הגיע המסר מהמדינה הערבית, שהדגיש כי בגדד קרובה מאוד לתקיפה צבאית הדומה לתקיפה הישראלית בדוחא. נטען כי "רמת האיום חמורה מאוד וכי ישראל מדברת כעת על כך שקיבלה אור ירוק מהאמריקנים לפעול באופן חד-צדדי".
לפי הכתבה, כמה ימים אחרי המסר הערבי קיבלו גורמים עיראקים קובץ גדול ממנגנון מודיעין מערבי המכיל רשימות שהוכנו על ידי מנגנון ישראלי וכללו פירוט על המיליציות העיראקיות. נטען כי המנגנון המערבי הודיע לעיראקים שישראל עומדת לצאת למבצע רחב. צוטט בכתבה מנהיג שיעי ב"מסגרת התיאום" שטען כי שני המסרים הללו הניעו את הגורמים השיעים בעיראק להגביר את הצעדים סביב סוגיית הנשק של המיליציות. בכתבה הוזכר כי עדיין יש חילוקי דעות לגבי יישום ריכוז הנשק ולגבי השאלה איזה גוף ממשלתי אחראי על פירוק יכולות המיליציות.
עם זאת, לפי סוכנות הידיעות העיראקית מנגנון המודיעין הלאומי העיראקי הכחיש כי הממשלה קיבלה אזהרות שכאלה בנוגע לתקיפות צבאיות קרובות.
בינתיים גדודי חיזבאללה בעיראק, המיליציה העיראקית הפרו-איראנית, פרסמה מצידה כי כל הסכם עם ממשלת עיראק יתאפשר רק אחרי נסיגת כוחות הכיבוש, נאט"ו והצבא הטורקי. "התנגדות היא זכות והנשק שלה יישאר בידי לוחמיה", מסרה המיליציה.
