בימים האחרונים תימן חוותה תקיפה צבאית שתוארה כמוצלחת ביותר מזה שנים - שכוונה בדיוק לבכירים בולטים בשורות החות'ים. מבצע זה לא היה רק מכה טקטית, אלא הוא נשא ממדים אסטרטגיים שהשתרעו מעבר לזירה התימנית. כך כותב בטור מיוחד ל-ynet מתימן מעד מניף (שם בדוי), שמזוהה עם הממשל הלגיטימי במדינתו ומתנגד למורדים החות'ים.
הרמטכ"ל ושר הביטחון בבור בקריה, בזמן התקיפות בצנעא | תיעוד
( צילום: שירה קינן, משרד הביטחון)
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה החות'י שחוסל בתקיפה הישראלית לצד כמה משריו
(צילום: REUTERS/Stringer, Mohammed HUWAIS / AFP)
במשך שנים, תימנים התרגלו לתקיפות ולפעולות צבאיות, שרבות מהן היו אקראיות, ופגעו באזרחים ובתשתיות יותר מאשר במנהיגי המיליציות. התוצאה הייתה אחת: כעס עממי וחיזוק הנרטיב של החות'ים כקורבנות. כיום, לעומת זאת, המצב התהפך. פגיעה ישירה במנהיגים צבאיים יצרה תחושת הקלה ניכרת בחברה התימנית, שהחלה לראות שהתקיפות יכולות להיות אמצעי לשינוי המשוואה, ולא עוד פרק במעגל האלימות.
השפעות ותוצאות המבצע הזה עולות על כל התקיפות הקודמות - כולל תקיפות אמריקניות שכוונו נגד מנהיגי טרור בתימן בשני העשורים האחרונים. בעוד שהתקיפות האמריקניות הוגבלו לעיתים קרובות להריגת מספר מוגבל של אנשים מבלי לחולל שינוי פוליטי או חברתי, התקיפה האחרונה כיוונה למבנה ההנהגה החות'י עצמו, פגעה בהצלחה במרכז קבלת ההחלטות ושיבשה את הדרגים הבכירים של הקבוצה.
ברמה המבצעית, העניין כבר אינו מוגבל לתקיפות אוויריות. המודיעין הזמין כיום מדויק ומספיק כדי לייבש את מקורות (הכוח) של החות'ים, בין אם על ידי ניתוק נתיבי אספקה או פגיעה במרכזי המימון והחימוש שלהם, מה שמציב את הארגון בעמדת הגנה חונקת. חשוב מכך, קיימת יכולת ממשית להתעמת עם החות'ים צבאית וקרקעית מתי שיוחלט, כלומר האפשרויות רבות ולא מוגבלות לשמיים בלבד.
הלקחים שנלמדו מסוריה ועיראק ברורים: כוחות דתיים, ככל שייראו שימושיים, הופכים לנטל אסטרטגי עם הזמן. בתימן, עדיין קיימת הזדמנות להימנע מחזרה על טעויות אלו על ידי השקעה בכוחות אזרחיים ליברליים והענקת מרחב כדי שיהפכו לחלופה פוליטית וחברתית
המשמעות הגדולה יותר טמונה במה שיבוא אחרי התקיפה. תימן היא לא רק שדה קרב. היא נקודת מפגש גיאופוליטית הממוקמת על (מצר) באב אל-מנדב, אחד המעברים הימיים החשובים בעולם. קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות, ובראשן החות'ים, היו שחקניות מרכזיות בזירה בעשור האחרון. עם זאת, הניסיון הראה כי הסתמכות על כוחות אסלאמיסטיים - בין אם בתימן, סוריה או עיראק - לא מוביל ליציבות, אלא להופעת קיצוניות בצורות שונות.
מצד שני, אופציה נוספת היא הכוחות הליברליים והאזרחיים בתימן. כוחות אלה, הכוללים אליטות פוליטיות, תרבותיות וצעירות, מייצגים פלח רחב של החברה המחפש מדינה מודרנית ואזרחית, נטולת שיח דתי קיצוני ובעלת טווח חברתי המסוגל למשוך קבוצות מגוונות. כוחות אלה יכולים להפוך לשותפים אמיתיים בעיצוב עתיד יציב לתימן, אם יקבלו את התמיכה הנדרשת.
הצלחת התקיפה האחרונה פותחת חלון אסטרטגי: החברה התימנית מגיבה יותר כאשר התקיפות מדויקות ומכוונות נגד ההנהגה הצבאית והפוליטית של החות'ים. תגובה עממית זו מספקת סביבה אידיאלית לבריתות עם כוחות ליברלים המחפשים הזדמנות לבסס את נוכחותם בזירה הפוליטית. הלקחים שנלמדו מסוריה ועיראק ברורים: כוחות דתיים, ככל שייראו שימושיים, הופכים לנטל אסטרטגי עם הזמן. בתימן, עדיין קיימת הזדמנות להימנע מחזרה על טעויות אלו על ידי השקעה בכוחות אזרחיים ליברליים והענקת מרחב כדי שיהפכו לחלופה פוליטית וחברתית.
התקיפה האחרונה לא הייתה רק הצלחה צבאית, אלא איתות פוליטי לכך שהגיע הזמן לשנות אסטרטגיה: פגיעה בהנהגה מצד אחד, ייבוש מקורות החות'ים ועימות איתם בשטח בעת הצורך, ומצד שני תמיכה בחלופה ליברלית ואזרחית
הקרב הפך בלתי נמנע, ואין עוד מקום לניטרליות או לדחיינות. מה שנדרש כיום הוא להתמקד יותר במידע ובמודיעין מאשר בתקיפות אקראיות. מידע מדויק הוא שעושה את ההבדל ומספק את היכולת לבצע תקיפות מכריעות שמשנות את המשוואה. על ישראל להבין שתפקידה האפקטיבי טמון בתמיכה בהיבט זה, שכן הקרב בתימן אינו עוד קרב מקומי, אלא חלק מהמאבק האזורי והבינלאומי על נתיבי הסחר והביטחון הימי.
תימן נמצאת כיום בצומת דרכים: או שהיא ממשיכה במעגל הכוחות האידיאולוגיים שגוררים את המדינה לאלימות רבה יותר ותלות במעצמות זרות, או שהיא משקיעה באפשרות אחרת שפותחת את הדלת ליציבות ארוכת טווח. התקיפה האחרונה לא הייתה רק הצלחה צבאית, אלא איתות פוליטי לכך שהגיע הזמן לשנות אסטרטגיה: פגיעה בהנהגה מצד אחד, ייבוש מקורות החות'ים ועימות איתם בשטח בעת הצורך, ומצד שני תמיכה בחלופה ליברלית ואזרחית.
הכותב מעד מניף (שם בדוי) מתגורר בתימן, מזוהה עם הממשל הלגיטימי במדינתו ומתנגד לחות'ים. הביאה מדבריו לדפוס - ליאור בן ארי.
