ההשלכות הנפשיות של משבר הקורונה
מאות אלפי ישראלים הרגישו על בשרם את הנזקים הבריאותיים של נגיף הקורונה. אבל בשקט בשקט, בלי ששמים לב, הקורונה פוגעת בלא מעט ישראלים גם בהיבט הנפשי. ככל שהמשבר נמשך, וההגבלות על הציבור עדיין כאן, הנזק גדל ומתעצם. כך השפיעה הקורונה על המצב הנפשי שלנו.
ההתמודדות הישראלית עם הקורונה, שכללה בינתיים שני סבבים של סגר, שינתה את שגרת האזרחים באופן קיצוני והציבה אותם מול התמודדות נפשית מורכבת. חוסר הוודאות הכלכלית, הבריאותית ואפילו ברמת איזו הנחייה תינתן היום על ידי קבינט הקורונה, עשויים להוביל אנשים רבים במדינה לסבול מנדודי שינה, חרדה, צריכת סמים ושתיית אלכוהול.
"מעבר לחרדה הבריאותית יש גם את החרדה הכלכלית ואת ההשלכות של הסגר", הסביר ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל. "הסגר בעצם לוקח לנו את כל מנגנוני ההתמודדות הרגילים".
ד"ר פישל הסביר שהיעדר השגרה העלה את תחושת הלחץ אצל אזרחים רבים. "אסור להיפגש עם חברים, ללכת לסרט או להצגה, לנהל סוג של שגרה. השגרה כשלעצמה היא משהו מרגיע, כשאין לך את זה אתה לא מסוגל להתמודד בצורה נכונה עם המתח והלחץ".
בתחילת ההתפרצות של הקורונה בישראל ניסו הפסיכיאטרים להעריך כמה ישראלים יזדקקו לטיפול כזה או אחר. ההערכה הייתה שמדובר בכמיליון תושבים, אך כעת הם חושבים שההערכות היו נמוכות. לפי ד"ר פישל, "היום אנחנו מדברים על 20% מהאוכלוסייה שחווים מצוקה נפשית".
8 צפייה בגלריה
ד"ר פישל. "היום אנחנו מדברים על 20% מהאוכלוסייה שחווים מצוקה נפשית"
(צילום: אביטל זימט)
לדבריו, אחרי גל התחלואה הראשון הייתה עלייה במספר ההתאבדויות בישראל, וזה מה שצפוי לקרות גם כעת, עם תום הסגר השני. "ככל שהסטרס יותר גדול אנחנו יותר נשברים, כלומר מגלים תסמינים של מצוקה שהם מעבר לתגובה הרגילה".
"אנחנו מעריכים שכ-4% מהאוכלוסייה יחוו תופעות חרדה כמו דיכאון, ירידה במצב הרוח, ירידה ביכולת ההנאה, הפרעה בשינה, הפרעה באכילה, ועוד, עד כדי מחשבות אובדניות ומעשים אובדניים"
הילדים נפגעים פעמיים
מי שסובל לא מעט מהשינויים ומההגבלות בתקופת הקורונה הם הילדים והצעירים. גורמים טיפוליים טוענים שכבר כעת ניכר נזק נפשי וחברתי שעלול להקשות על התלמידים כשישובו למסגרות החינוך.
לפי הפסיכולוגית החינוכית ד"ר נעם יצחקי, במצב הקיים התלמידים נפגעים פעמיים. "פעם אחת מזה שהם חווים את המציאות שכולנו חווים, את הלימודים לא לימודים, כל הזמן חוזר והולך, אי הוודאות. הם חווים גם כמו כולנו את הניתוק מהחברה, מהחברים ומהשגרה".
"פעם שנייה הם נפגעים כי גם המבוגרים, שהתפקיד שלהם לתת ביטחון ולהסביר מה קורה – לעשות סדר, גם הם נמצאים בחרדה ובסטרס מתמשך". לטענתה, כבר עכשיו ניתן לראות את ניצני הנזק. "יש עלייה בדיווח של בני נוער על חרדה ומצוקה, על מחשבות אובדניות ועלייה בהתנהגויות שיכולות להתבטא בצריכה של אלכוהול וסמים – דברים שמשכיחים את הכאב הנפשי".
ד"ר יצחקי הוסיפה: "פותחים וסוגרים את מערכת החינוך על בסיס חודשי. הילדים זקוקים לרציפות, זה חיוני לבריאות הנפש, ובמיוחד בשנים האלה שהם בונים את עצמם. בממשלה צריכים להבין שההשלכות של זה ילוו אותנו עוד הרבה אחרי הקורונה".
נושא אחר שהגיע לחיינו בעקבות הקורונה ופוגע בילדים ובני הנוער זה הלמידה מרחוק. העובדה שהתלמידים לא נפגשים אחד עם השני, נשארים בבית, ומנותקים חברתית, פוגעת בהתפתחות שלהם.
"הקורונה מבחינה פסיכולוגית ונפשית היא מגפה שתוקפת קשר. אנחנו רואים ילדים שהם בסכנה שהעולם שלהם ילך ויצטמצם בתוך העולם הווירטואלי", הסבירה ד"ר יצחקי. "הסביבה החברתית זה הדבר הבסיסי שבתוכו ילדים מתפתחים וגדלים, ומפתחים דימוי עצמי, זהות ותחושת ביטחון בעולם. אלה דברים חשובים".
לטענתה, מערכת החינוך וההורים צריכים לחשוב איך דואגים שהילדים שומרים על קשר ומתפתחים. "צו השעה בלמידה מרחוק הוא שמירת הקשר – לראות את הילדים. נורא קל להיעלם, לסגור את המצלמה ושלא יראו את הילד שנעלם. אבל אלה הילדים שצריך להילחם עליהם".
"אתגר גריאטרי רחב טווח"
אחת הקבוצות שספגו מכה קשה בקורונה היא אוכלוסיית הקשישים. רובם מתמודדים בתקופה הזו עם בדידות קשה שנועדה להגן עליהם מפני הידבקות בנגיף, אך פוגעת בהם מבחינה נפשית ופיזית.
"ההיבט הנפשי קריטי במיוחד בגיל המבוגר", הסביר ד"ר רון בן יצחק, מומחה בגריאטריה ומנהל "בשיבה בריאה". "האדם המבוגר גם ככה חשוף לבדידות והמגפה גרמה לבדידות חברתית והעמיקה את הבדידות המשפחתית. רואים את זה בעיקר בחגים".
8 צפייה בגלריה
אילוסטרציה. "המגפה גרמה לבדידות חברתית והעמיקה את הבדידות המשפחתית בקרב קשישים"
(צילום: שאטרסטוק)
בין ההשלכות המרכזיות של הבדידות שנכפתה על האוכלוסייה המבוגרת היא הזדקנות מוקדמת. "חוסר היכולת לתקשר עם הקרובים אליך וחוסר היכולת לגעת בהם משפיע על מצבו הרגשי של הזקן. זו אחת הסיבות ליציאה מאיזון של מחלות כרוניות, וזו גם הסיבה לירידה תפקודית יומיומית. לכך מתלווה ירידה קוגניטיבית – ירידה בתהליכי החשיבה שכוללת גם פגיעה בזיכרון".
מלבד ההנחיות, שנועדו לשמור על המבוגרים אבל מבודדות אותם בבתים, קשישים רבים מיעטו לצאת מהבית במשך חודשים בגלל שחששו להידבק בנגיף הקורונה.
"ללכת זה סוג של תרפיה", הסביר ד"ר בן יצחק. "ככל שאתה פחות יוצא מהבית אתה מפעיל פחות את השרירים, ובכלל את מערכת העצבים שאחראית על נושא הניידות, ולכן אתה חשוף יותר ויותר לקושי, גם בקימה מכיסא ומיטה וגם בכושר או בסיבולת למאמץ פיזי".
השלכה אחרת של הפחד מהידבקות בנגיף הייתה בעיקר בתחילת ההתפרצות בישראל, אז קשישים רבים נמנעו מלהגיע לקבלת טיפול רפואי בבתי חולים ובמרפאות. "כל הנושא של רפואה מונעת לא היה קיים פה כי אנשים פחדו לגשת לקופת החולים ולעשות את הבדיקות, פחדו לעבור בדיקות במכונים מחשש להידבק בקורונה. זאת אומרת, הם חשופים יותר ויותר גם למחלות חדשות וגם למחלות כרוניות שיצאו מאיזון".
לפי ד"ר בן יצחק, הקורונה תביא לכך שקשישים רבים בישראל יזדקקו ליותר טיפולים פיזיקליים, מנטליים, קוגניטיביים ותזונתיים. "יש לנו אתגר מקצועי גריאטרי רחב טווח, לפחות לשנתיים הקרובות. יש קשישים שנצליח לשפר את מצבם ויש כאלה שאנחנו נראה אותם הולכים ודועכים".
אל מול הצרכים הנפשיים שמתגברים ככל שמשבר הקורונה נמשך, מערכת בריאות הנפש בישראל מתריעה על עומסי עבודה כבדים. "אם בהתחלה דובר על קריסה של מערכת הבריאות, שאין מספיק מרדימים ומנשימים, אני בא ואומר שלא יהיו מספיק פסיכיאטרים, לא נוכל לטפל בכל האנשים האלה", אמר ד"ר פישל.
ד"ר נעם יצחקי, מהסתדרות הפסיכולוגים בישראל, תומכת בדבריו. לטענתה, המערך לא בנוי לתת מענה לכולם. "אנחנו נמצאים בתקופה שלחץ ייצר מענה, ולכן תפנו. רק ככה אנחנו נוכל לזעוק את זעקת הנפש ולהגיד 'חבר'ה, יש פה גם משבר נפשי ואם לא נטפל בו עכשיו אנחנו לא נתאושש מהמשבר הזה'. חייבים לטפל גם בנפש, המשק לא יצליח להתאושש, הכלכלה לא תתאושש".
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר.
