אילוס אונס התעללות ילד ילדה ילדים אונס/התעללות אילוס אונס התעללות ילד ילדה ילדים אונס/התעללות
רק 20% מתיקי עבירות המין הסתיימו בכתבי אישום. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
משבר הקורונה גרם לזינוק של 24% במספר הפניות של נפגעי תקיפה מינית ביחס לשנת 2019, ועיקר העלייה התרחשה בגל הראשון - אז התקבלו במרכזי הסיוע 16,515 פניות – גידול של 37% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כך עולה מנתונים שמתפרסמים הבוקר (יום ב') בדו"ח השנתי של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
הדו"ח, שיוגש היום לכנסת בדיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, מתייחס ברובו לשנת 2019 שבה התקבלו 54 אלף פניות במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מתוכן 12,784 פניות חדשות – עלייה של 43% בחמש שנים. 62% מהפניות עסקו בפגיעה בקטינות ובקטינים, וכ-30% מהן עסקו בגילוי עריות – עלייה של 33% ביחס ל-2018.
על פי הפרקליטות, בשנת 2019 נפתחו 394 תיקים על עבירות מין במשפחה – עלייה של כ-20% לעומת שנת 2018. רק ב-20% מתיקי עבירות המין וההטרדה המינית הוגש כתב אישום. 92% מתיקי האונס נגנזו ללא כתב אישום.
"הייתי כל היום בבית ועברתי גיהינום. חשבתי שככה העולם מתנהל"
ענבל, בת 23 ממרכז הארץ, חוותה התעללות מינית ממושכת במשך שנים בביתה. "מגיל צעיר עברתי הטרדות ופגיעות מיניות בבית על ידי חבר של המשפחה ששהה באופן קבוע בביתנו", היא סיפרה ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". "הייתה לי משפחה לא מתפקדת ובסוף כיתה ג' הפסקתי ללכת לבית ספר. במשך שנים רבות חייתי במציאות הזו בביתי מבלי שאף גורם חינוך יתעניין איפה אני. הייתי כבר בת 14 כשהגשתי תלונה במשטרה ורק אז ההתעללות הזו פסקה".
ענבל (שם בדוי), בת 23 ממרכז הארץ שחוותה התעללות מינית ממושכת במשך שנים בביתהענבל (שם בדוי), בת 23 ממרכז הארץ שחוותה התעללות מינית ממושכת במשך שנים בביתה
"ייחלתי שיהיה מישהו שיציל אותי, חשבתי שכך זה מתנהל". ענבל
(צילום: גיל נחושתן)
"מכיתה ג' עד כיתה י' לא למדתי, ולאף אחד לא היה אכפת", סיפרה, "אם הייתי במסגרת חינוכית יכלו לזהות את המצוקה שלי ולהציל אותי ממה שעברתי בבית. הייתי ילדה שנמצאת כל היום בבית ועוברת גיהינום. זה גרם לי להפרעות אכילה ולאנורקסיה. ייחלתי שיהיה מישהו שיציל אותי מהמקום הנורא הזה אבל לא האמנתי שזה יקרה.
"חשבתי שככה העולם מתנהל. היום בתור בן אדם מבוגר אני כועסת על מערכת החינוך שלא איתרה אותי. אני מאוד מודאגת מכל הילדים שנמצאים בבית במציאות הקורונה מבלי שאף גורם חינוכי יוכל לזהות את מצוקתם. לצערי, אני יודעת טוב מאוד איך הם מרגישים".
הסעיף האבסורדי בתשאול: אוגוסט, ריאיון עם ח"כ פורר
(צילום: שחר גולדשטיין)

"איך ייתכן שמכל 10 תיקי אונס, יותר מ-9 ייסגרו בלי כתב אישום? אלפי פוגעים נהנים מן ההפקר, פשוטו כמשמעו, ונשארים חופשיים כדי לפגוע גם בילד, הילדה או האישה הבאים", אמרה מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו.
לדבריה, "בעקבות משבר הקורונה, חווים מרכזי הסיוע עלייה של עשרות אחוזים במספר הפניות. הסגר, שנועד לשמור על ביטחוננו, הפך את הבתים המסוכנים למסוכנים יותר, היווה טריגר להצפת הטראומה בקרב נשים וגברים רבים שמתמודדים עם טראומה על רקע פגיעה מינית, וגם הוביל לחשיפה של פגיעות בילדות ובילדים בבתים רבים".
אורית סוליציאנו מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מיניתאורית סוליציאנו מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית
"הסגר הפך את הבתים המסוכנים - למסוכנים יותר". מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע, אורית סוליציאנו
(צילום: דנה קופל)
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עודד פורר, אמר כי "רק כ-13% מנפגעות ונפגעי תקיפות מיניות שמגיעים לקבלת עזרה במרכזי הסיוע ובבתי החולים מחליטים להגיש תלונה במשטרה. הם חוששים מהתחקיר, מהעימות ומהצורך לחוות מחדש את התקיפה במתן עדות בבית המשפט".
הוא הוסיף: "לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שיעור מגישי התלונה במשטרה קטן אף יותר ועומד רק על שלושה אחוזים מכלל הנפגעות והנפגעים. שיעור קטן זה מעיד על אוזלת ידה של המערכת, שאינה נוסכת אמון ביכולתה להגן על הנפגעות והנפגעים מתקיפה נוספת בחסות החוק".