כשח"כ בצלאל סמוטריץ' העלה בשבוע שעבר אל סדר היום של הכנסת את הצעתו לתיקון חוק השבות וביטול "סעיף הנכד", הוא לא חלם שהממשלה תבקש לקחת עליה חסות ולקדם אותה בעצמה. מה שנראה היה כמו ניסיון הטרלה מצד האופוזיציה, במטרה להביך את הליכוד והמפלגות החרדיות ולסכסך בין ראש הממשלה המכהן לשותפו החליפי, עלול כעת לצאת משליטה ולגרום לרעידת אדמה באחת הסוגיות הרגישות והנפיצות ביותר ביחסי הדת והמדינה מזה יותר מ-70 שנה - שאלת "מיהו יהודי". המשמעות עשויה להיות הרת גורל לשלמות הקואליציה, וחמור מכך - ליחסים העדינים שבין ישראל ליהדות התפוצות.
ישיבת הסיעה הראשונה של מפלגת ״ימינה״ שנערכת כעת במלון רמדה בירושליםישיבת הסיעה הראשונה של מפלגת ״ימינה״ שנערכת כעת במלון רמדה בירושלים
ההצעה הנפיצה של ח"כ בצלאל סמוטריץ'
(צילום: שלו שלום)
סמוטריץ' הציע למחוק שלוש מילים בלבד מתוך סעיף 4א' לחוק השבות - "ולנכד" ו-"ושל נכד" - ובכך לקבוע שישראל לא תאפשר עוד את עלייתם של תושבי חו"ל שהם דור שלישי ליהודים. המטרה: לעצור את אזרוחם של רוב עולי מדינות ברית המועצות לשעבר, שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. בזכות אותו "סעיף נכד", חיים כיום בישראל כ-400 אלף עולים וצאצאיהם המוגדרים "חסרי דת".
המאמצים לגיירם הוגדרו כבר לפני שנים כמשימה לאומית, אך היא נכשלה מסיבות שונות, כאשר קצב הגיורים לא מצליח להדביק אפילו את הגידול הטבעי של אותם לא יהודים. ציבור הדתי ובקרב חלקים גדולים בימין יש קונצנזוס כמעט מלא בדבר הצורך לסתום במקביל את מה שהם מזהים כ"פרצה בגדר", ולמנוע לכל הפחות את כניסתם של חסרי דת נוספים ארצה.

"מרוקן את החוק מכוונתו המקורית"

בדברי ההסבר להצעה הסביר סמוטריץ' כי במצב הקיים "החוק מנוצל על ידי רבים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומסורתו, ובפועל מרוקן את החוק מכוונתו המקורית שהיא לפתוח את שערי המדינה ליהודי התפוצות". לדבריו, המטרה היא "למנוע את אחד האבסורדים הגדולים בספר החוקים הישראלי – שהחוק היהודי המובהק ביותר נותן הכשר גורף לכניסת לא יהודים בשערי המדינה".
בניגוד להתנהלותה ביחס להצעות חוק מתריסות אחרות, כמו זו המבקשת לאסור "טיפולי המרה" ללהט"בים, במקרה של חוק השבות ביקשה הקואליציה מסמוטריץ' למשוך את ההצעה על מנת לאפשר לה לדון בה בוועדת השרים לחקיקה ולבחון אפשרות לקדמה כהצעה ממשלתית, המחייבת את כל חבריה להצביע בעדה.
אבי ניסנקורן אבי ניסנקורן
השר ניסנקורן. צפוי להתנגד
(צילום: עמית שאבי)
בראש הוועדה עומד שר המשפטים אבי ניסנקורן מכחול-לבן, שצפוי להתנגד למהלך, וממילא אין לו עניין להביאו לדיון שעלול להסתיים בפיצוץ, ואולם בצד השני יש מי שידחף לקידומו. יוזמת סמוטריץ' מאתגרת ומלחיצה במיוחד את המפלגות החרדיות, שכן סחבת בעניין עלולה להיתפס בקרב ציבור הבוחרים שלהן כהחמצה היסטורית באחד הנושאים החשובים ביותר ליחסי הדת והמדינה ולהציג את חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה כפשרנים מבחינה דתית.
רק לפני פחות שנה נחשפו ב-ynet נתונים רשמיים של רשות האוכלוסין וההגירה לפיהם 61.5% מעולי רוסיה ו-66% מאוקראינה בשנים 2019-2012 אינם יהודים. כמה שבועות לאחר מכן התבטא הרב הראשי יצחק יוסף בחריפות נגדם, ובהקלטה שנחשפה אף היא ב-ynet כינה אותם "מסות של גויים שונאי דת", טען כי הם "קומוניסטים" ש"חלקם הולכים לכנסיות" והאשים את מדינת ישראל כי העלתה אותם ארצה כדי שיהוו "משקל נגד לחרדים".
מדובר, כאמור, בנושא אקוטי מבחינת החרדים והממסד הדתי, וזו גם הסיבה לכך שיו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי הוא שהוביל את המהלך בשם הקואליציה והציע לסמוטריץ' להוריד את ההצעה מסדר היום ולקדמה בשיתוף פעולה עם הממשלה.
 ישיבה מיוחדת של סיעת ״ישראל ביתנו״ לאות הזדהות עם בעלי האולמות ישיבה מיוחדת של סיעת ״ישראל ביתנו״ לאות הזדהות עם בעלי האולמות
ח"כ ליברמן. כינה את ההצעה של סמוטריץ' "איוולת"
(צילום: מוטי קמחי)
בשמאל מתנגדים, כצפוי, לתיקון המוצע, וגם ביש עתיד-תל"ם, שראשה, יאיר לפיד, האשים את ח"כ סמוטריץ' בגזענות. אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מפלגתם של רוב העולים, תקף אותו אף הוא בחריפות והגדיר את הצעתו "איוולת". עוד קרא לעברו: "אתה עוסק בחילול השם. אתה רק מוסיף שיסוי ופילוג בתוך העם היהודי. אין לך בכלל זכות קיום. אתה מדבר בשם היהדות? מה אתה קשור ליהדות? אתה מלבה רק שנאה וחוץ מזה אין לך שום מסר. אין שום קשר בינך לבין היהדות. כל מה שאתה עושה זו פגיעה ביהדות".
ליברמן מתח ביקורת גם על חבריו של סמוטריץ' למפלגה, ותהה: "איפה נפתלי בנט ואיילת שקד שמדברים בשם הליברליות? למה הם לא נמצאים כאן? אמר מישהו (בנט) 'מה שלא פרנסה לא מעניין'. מה תורם החוק הזה למאבק בקורונה וליציאה מהמשבר הכלכלי?".
הוא הזכיר כי מי שהביאה את החוק הקיים להצבעה בכנסת, כולל "סעיף הנכד" הייתה המפד"ל, וכי זכה לתמיכת זבולון המר, מנחם בגין ודוד לוי. "בצבא ההכנה לישראל משרתים חמש וחצי אלף חיילים שהם אינם יהודים על פי ההלכה", הוסיף ליברמן, "והם לא רק משרתים אלא הם ציוניים, הם אזרחי המדינה, עובדים, עושים מילואים ומשלמים מיסים".
ואולם נראה כי בכנסת הנוכחית יש רוב להצעה, אם אכן תובא להצבעה – בזכות קולות ימינה וחלק מכחול לבן, שצפויים להצטרף לתמיכת הליכוד והמפלגות החרדיות, ובסיוע הרשימה הערבית המשותפת שבמקרים רבים נוהגת להימנע בנושאים פנים-יהודיים.
על פי חוק השבות שאושר כשנתיים לאחר קום המדינה, כל אדם שנולד לאם יהודיה או שהתגייר זכאי לעלות לארץ. כעבור עשרים שנה, ב-1970, נוסף לחוק גם "סעיף הנכד" השנוי במחלוקת, ולפיו הזכאות כוללת גם בנים ונכדים של הזכאים המקוריים וכן את בני הזוג של כלל הזכאים.
התומכים ב"סעיף הנכד" מסבירים זאת בדרך כלל בכך שהוא מתייחס לאנשים שהם חלק מהקולקטיב היהודי ושגם נרדפו בארצותיהם ככאלה אף שאינם מוכרים כך על פי ההלכה, וממילא יש להם מקום בבית הלאומי של היהודים. המתנגדים טוענים כי קבלתם כאזרחי ישראל תציף את המדינה בנוכרים ותגרום בעתיד לנישואי תערובת. החשש של העולם הדתי ושל הממסד נובע מכך שאותם "חסרי דת", ובמיוחד בני הדור השני, נטמעים בחברה כשווים בין שווים, משתלבים בה כישראלים לכל דבר, משרתים בצה"ל ונקשרים לבני זוג יהודים - ומכאן הדרך ל"התבוללות" קצרה.