אביעד משה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
(צילום: חיים הורנשטיין)
היתמם, ניסה להצטייר כקורבן ונמנע מתשובות ברורות על התקיפה שכמעט נגמרה ברצח: את עדותו הראשונה במשפטו, פתח אביעד משה שניסה לפי כתב האישום לרצוח את אשתו לשעבר שירה איסקוב, בהתנצלות. מיד אחר כך, ובמשך ארבע שעות, ניסה להציג עצמו כקורבן, התחמק מלדבר על התקיפה, גמגם, בכה ואף טען שהוא זה שהוכה במהלך הנישואים. השופטות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע קטעו אותו כשנמנע מתיאור מדויק של התקיפה: "מה עבר לך בראש? לא הסברת לנו כלום", "אתה מדבר בסיסמאות, הכול מעורפל".
התובעת עו"ד מורן גז הציגה בפני אביעד משה את המערוך המגואל בדם, ששינה את צבעו מעץ לשחור והתבקע מ-110 חבטות ואת הסכין המגואלת בדם שבאמצעותה דקר את שירה 20 פעם.
בחודש שעבר העידה איסקוב וסיפרה בפירוט כיצד תקף אותה משה וניסה לרצוח אותה, מול עיניו של בנם הקטן. איסקוב לא הגיעה הפעם לדיון.
6 צפייה בגלריה
הבעל המכה ניסה להציג את עצמו כקורבן. אביעד משה בבית המשפט ושירה איסקוב כפי שצולמה בדיון הקודם
(צילום: חיים הורנשטיין)
משה, שהכה את איסקוב במערוך ודקר אותה 20 פעמים בערב ראש השנה האחרון, עלה היום לראשונה על דוכן העדים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. סנגורו של משה, עו"ד אלון דוידוב מהסנגוריה הציבורית פתח את עדותו הראשית של משה: "הודית באירוע. אך יש כמה מחלוקות ונרצה לשמוע מה יש לך לומר על הדברים הללו. הדברים העיקריים שטענו הם שמעולם לא גמלה בליבך ההחלטה להמית את שירה. ולא אמרת לה 'תמותי כבר'. בית המשפט צריך לדעת את הנסיבות שקשורות באירוע והעדות שלך מתרכזת בדברים האלה". עו"ד דוידוב ביקש ממשה לתאר את האירועים שקדמו לתקיפה.
אביעד תיאר בעדותו את ההידרדרות במערכת היחסים שלהם לאחר ההפלה שעברה איסקוב, טען כי היא כעסה עליו והתנהגה בצורה פוגענית כלפיו. בנוסף טען כי ירקה עליו ושבעבר היא תקפה אותו וטענה במשטרה שהוא תקף אותה. כזכור, נגד משה קיימת תלונה במשטרה בגין תקיפתה של שירה, אך בסופו של דבר לא ננקטו נגדו הליכים. את היום בו תקף אותה הגדיר כ"יום ארור".
"איבדתי את זה"
משה ניסה להציג את שירה כאישה לא רציונלית, ללא שליטה עצמית, שתוקפת אותו מילולית עד שלא יכול היה להכיל את הטרוניות שלה נגדו. הוא טען שבשלב מסוים אף החליט להקליט אותה כדי לתעד את הדברים שאמרה לו. לאורך כל העדות דיבר משה בקול רגוע ושקט, אך בכל פעם שהדברים הגיעו לתקיפה עצמה הוא עבר לכיוונים אחרים וחיפש מילים עדינות לייפות את מעשיו הקשים. כשדיבר על יום האירוע טען ש"איבד את זה" כשאיסקוב התכוונה לקחת את הילד ולנסוע לכרמיאל, ואז השפיל מבטו והתחיל לבכות. מאותו רגע, בכל פעם שנשאל על התקיפה הוא התחמק מלתאר אותה, גמגם וחיפש מילים שיצליחו להוציא אותו טוב יותר.
6 צפייה בגלריה
לא עשו למשה הנחות. השופטות רז לוי יעל וגילת שלו
(צילום: דוברות משרד המשפטים, דוברות הרשות השופטת)
6 צפייה בגלריה
צוות הפרקליטות בבית המשפט. התובעת מורן גז (באמצע התמונה) הציגה את אמצעי התקיפה
(צילום: חיים הורנשטיין)
בעדות ניסה משה להציג עצמו כבעל חם ואוהב ודואג, ואפילו תיאר כיצד קטף לשירה פרחים. "שוב פרץ ויכוח, איחלה לאחיות שלי למות. אמרה שאשים את הפרחים בקבר שלהן. מכאן זה הידרדר למצב שאמרתי לעצמי שאני חייב להקליט אותה כדי להגן על עצמי".
בשלב זה שאלה אותו השופטת יעל רז לוי: "מפניה?".
משה השיב: "כן. נכנסנו הביתה ועדיין כל המתח היה בבית. ישבתי בסלון והיא זרקה עליי דברים. היא כחכחה בגרון ונתנה לי יריקה וכל הפנים שלי היו רוק וליחה. מהשלב הזה פשוט החלטתי שאני מקליט אותה".
על יום התקיפה אמר משה: "שירה החליטה במחשבה פתאומית שהיא רוצה לנסוע לכרמיאל. אחזתי בה ואמרתי לה 'תירגעי כבר, את חייבת להפסיק עם זה. תפסיקי כל הזמן להתנהג ככה ולקלל, תכף נכנס החג, אי אפשר ככה'. התחלתי לשכנע אותה שלא תיסע, היא התחילה לעשות את זה במהירות תוך כדי שהיא אורזת צעצועים ואומרת דברים נוראים כמו 'לא תהיה אבא של הילד, יהיה לו אבא אחר'".
"בהתחלה החבאתי לה את התיק מתחת למיטה", טען משה. "רציתי לנסות להרגיע אותה, הסברתי לה שאנחנו תחת סגר והנסיעה ממצפה רמון לכרמיאל לוקחת שלוש שעות וחצי. הסברתי לה שהיא לא במצב נפשי לנסוע. זה לא עזר, היא לא הייתה איתי והתחילה להתקדם לכיוון הדלת. חסמתי אותה ואמרתי לה שאם היא רוצה, שתיסע בלי הילד. וזהו, שמה איבדתי את זה", סיכם משה, השפיל את מבטו והתחיל לבכות.
סנגורו של משה שאל אותו מה גרם לתגובתו, וזה המשיך לטעון שהוא עצמו הקורבן - אף שתקף את איסקוב וכמעט גרם למותה: "קשה להסביר את זה. פרץ של הקנטות, קנטורים והתגרויות. אולי האיומים שהיא תיקח לי את הילד ושאבא אחר יגדל אותו, זה ריסק אותי. אני לא יכול להסביר מה זה עשה לי בגוף".
איסקוב בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש שעבר
(צילום: רועי עידן )
לאחר שמשה תיאר בהרחבה את הדברים שקדמו לטענתו לניסיון הרצח, אבל בחר שלא לדבר על התקיפה, טען: "חס ושלום, לא גמלה בי החלטה להמית את שירה, לא הייתי מעז לפגוע בה. מעולם, עד המקרה, לא הרמתי עליה יד". השופטת יעל קטעה אותו: "כשאני שומעת את העדות, אני לא מבינה על מה אתה מתנצל. אם היינו נשארים ב'לעולם לא הרמתי יד' לא היה לנו את התיק הזה. אומרים שגמלה בליבך החלטה להרוג אותה באותו יום - אני רוצה להבין מה הייתה הכוונה שלך".
השופטת גילת שלו הוסיפה: "אמרת שמעולם לא הרמת יד, אבל כתב האישום אומר שתקפת אותה בשלושה שלבים, כך ש'מעולם' לא מתאים פה. שואלים מה עבר לך בראש. מה עבר לך בראש כשתקפת אותה במערוך בסכין ובחניקה?". לאחר מכן הוסיפה השופטת רז לוי: "להגיד 'איבדתי את זה' זה להגיד 'אני לא אחראי'. אתה אומר חס ושלום. המעשים שלך והתוצאות די חמורות. אותי לימדו שעל סמך המעשים לומדים על הכוונה".
השופטת תקפה: "אתה מדבר בסיסמאות"
בחקירה הנגדית תקפה התובעת עו"ד מורן גז את משה: "איך אתה יכול להגיד שרק התכוונת לפצוע? אם אפילו לעצמך אתה לא יכול להסביר, איך אתה מסביר לבית המשפט?". הוא השיב: "מי אמר שהתכוונתי לפצוע? אני צריך לקחת אחריות על המעשים". היא הטיחה בו בתגובה: "קום ותודה כמו גבר, אל תאשים את אשתך שהיו לה 20 אחוז לחיות ושכל התוכן של הבטן והראש שלה היו מפוזרים על הרצפה. אל תגיד 'היא זרקה לי את הפרחים' כמו ילד קטן".
משה השיב: "חבל שאת מציירת את התמונה שזה הפרחים. זה הצטברות של קנטור ושל אלימות, שבועיים של האשמות, קללות וקנטורים. להגיד לי שאני לא אהיה אבא של הבן שלי?".
דיווח על עדותה של איסקוב בחודש שעבר
(צילום: רועי עידן, משי בן עמי)
מורן גז התייחסה גם לטענותיו של משה שלפיהן לא תקף את שירה בפעם הקודמת שהתלוננה נגדו, בזמן שגרו בתל אביב. "היה לה חבלה בסנטר, בידיים, במרפק ובכתף. מאיפה החבלות האלה? אין תמונה אחת של חבלות עליך". הוא השיב: "לדעתי כן היו עלי סימנים", והיא המשיכה: "אני מציגה לך תמונות של שירה אחרי האירוע. זה גם קרה אחרי שהתגוננת מפניה?". הוא השיב: "נדמה לי שהיא אמרה שהרמתי אותה. אני לא אנקוב במשקל שלה, אבל אני לא חושב שאני יכול להניף ככה אדם ולהעיף. אמא שלה לא הייתה נותנת לזה לקרות, היא הייתה צועקת ועוצרת את זה".
הפרקליטה הטיחה במשה את תמונותיה של שירה אחרי התקיפה במצפה רמון, את העובדה שתקף אותה לעיני בנם המשותף וכמעט רצח אותה, והוא המשיך להתקרבן. ככל שאימתה אותו יותר עם העובדה שבנו ראה את כל האירוע, כך הוא המשיך לספק תשובות מעורפלות, עד שהשופטת גילת שלו תקפה: "אני מרגישה שאתה מדבר בסיסמאות, נורא קשה לי. לא תיארת מה עשית באירוע, הכל מעורפל. אנחנו יודעים במה הודית ומה שירה סיפרה. אתה אומר 'לא יודע, אילו, הלוואי'. גם אנחנו יכולים לומר".
השופטות והתובעת ניסו לגרום למשה שוב ושוב לדבר על התקיפה עצמה, אך בכל פעם הוא הלך סחור-סחור ורק אמר כי "משהו נכנס בי שם, סערת רגשות, דחף פנימי".
כשמשה אמר "הלוואי שהילד לא היה באירוע", התובעת השיבה: "היית שם ושמעת שהוא צורח". בשלב זה משה ניסה להקביל בין מה שהוא עשה לבין הדברים שאמרה איסקוב: "הוא התחיל לבכות ולצעוק עוד לפני. ברגע שהיא אמרה לו תגיד שלום לאבא הוא התחיל לבכות ולצרוח. זה אירוע לא נעים".
התובעת הציגה למשה את המערוך שבאמצעותו תקף את שירה, והראתה לו כי שינה את צבעו מעץ לשחור אחרי 110 חבטות. היא גם הציגה בפניו את הסכין שבאמצעותה דקר את שירה. בשלב זה שוב תעתע בו זכרונו. אביעד אמר שאינו זוכר שאמר לשירה תמותי כבר. "אני לא שולל ולא מאשר. מפנה אתכם להקלטה".
הפרקליטה גז העירה: "המעשים שלך אופיינו באכזריות", ומשה הגיב: "המעשה חמור. המעשה אכזרי". הפרקליטה הוסיפה: "זה לא נראה לך אכזרי להשאיר את הילד בדם של אמא שלו? בפאוזות האלה כשפתחת את הדלת ולקחת סכין לא יכולת לקחת את הילד".
השופטת רז לוי: "אמרת את החניקה אתה לא זוכר. הייתה לך מחשבה בראש שהוא שם כשקורים הדברים. מה חשבת מבחינתך?".
משה: "אני לא יודע. הלוואי שהייתי יודע שהוא שם. כתוצאה מאובדן שליטה".
הפרקליטה: "איך במענה לכתב האישום אתה אומר שחיבקת את הילד לבקשתה, אם לא שמת לב שהוא שם?".
השופטת גילת שלו: "לא שמעת את הצרחות של הילד?".
משה: "לא. אני גם לא חושב שחיבקתי אותו. אני חוזר בי".
הפרקליטה העירה כי "זה לא אירוע אחד של טירוף. השכנים אמרו שנראית רגוע. כשאתה מדבר איתם אתה אומר 'אני רגוע, אני רגוע".
משה: "אמרתי את זה יותר מפעם פעמיים. אני לא יודע איך התנהגתי. אני לא יכול להסביר את זה".
השופטת רז לוי הקשתה: "אנחנו צריכים בסוף להחליט. הנושא המרכזי ואתה לא עונה עליו. אתה אומר 'אני לא יודע כלום, להגיד מה עשיתי'. יש הקלטה שבה שומעים שאתה מתפקד ומדבר. אם לא התכוונת להרוג אותה היו כמה נקודות להגיד רגע, אני אתעשת. יש מקרים שזה שבריר שניה. פה זה די הרבה זמן. היו לך אחרים שאמרו 'תפסיק את זה'. בכל זאת המשכת. איך אתה מסביר את זה? היית שם. אם אתה מתכוון שלא התכוונת להרוג אותה. תנסה לענות על זה. להיזכר מה היה. להעיד על מה שהיה".
משה שוב גמגם: "אני מנסה כל יום וחושב שגם אחרי המשפט זה ילווה אותי. מין דחף פנימי שאני לא יכול לבאר אותו. אני לא יכול להבין אותו... אתה לא יודע מה קרה באותו רגע".
"אחרי התקיפה הילד הפסיק לדבר"
איסקוב, שכאמור לא נכחה בעדותו של בעלה לשעבר, תיארה בדיון הקודם כיצד נהג באלימות פיזית כשהיו נשואים. בזמן שמשה היה באולם ושמע את העדות, סיפרה איסקוב בין היתר על הנזקים שנגרמו לה ולבנה: "כל הראש שלי תפרים, ויש לי המון כאבים. ארובת העין נשברה והקרנית נפגעה. אני לוקחת כדורים נגד כאבים. הלחי תתאחה לבד. הלסת. השיניים שנשברו. יש לי ניתוח להשתלת עצם בלסת ואחר כך השתלת שיניים. אני לומדת סיבולת לב ריאה כדי שאוכל לחזור לריצות והליכות. יד שנשברה ואצבע שנכרתה. אני בפיזיותרפיה. פעמיים בשבוע אני לוקחת את הילד לטיפול, לקלינאית תקשורת. אחרי האירוע הוא הפסיק לדבר".
בחקירה הנגדית בדיון הקודם הציג הסנגור של משה בין היתר תכתובת שהתמקדה בוויכוחים של איסקוב עם בני משפחתו של משה. הסנגורים ניסו להראות בבית המשפט כי איסקוב לקחה חלק פעיל בוויכוחים, בין היתר כדי להראות כי איסקוב השפיעה על הלך הרוח שלו נגדה, וכי הוא ניסה דווקא להרגיע את הוויכוח ביניהם ולא התכוון לרצוח אותה.
המשפט החל בנובמבר, לאחר שהפרקליטות הגישה נגד משה כתב אישום מתוקן בגין ניסיון הרצח של איסקוב בערב ראש השנה והתעללות בבנם הפעוט שהיה עד למקרה. לפי כתב האישום משה הלם בה במערוך, חנק אותה ודקר אותה כ-20 דקירות עם סכין מטבח משוננת.
במקרה שאישה בסביבתכם נמצאת במערכת יחסים אלימה, הפנו אותה או התקשרו בעצמכם לקו החירום של משרד הרווחה בטלפון 118 או 077-9208560. המוקד מאויש במשך 24 שעות ביממה ומעניק שירות בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
פורסם לראשונה: 11:20, 18.03.21
