סרטון של צבא אזרבייג'ן מתעד את הקרבות בנגורנו קרבאך
שבועות ספורים לאחר שדעכה הלחימה בנגורנו קרבאך, הקרבות בין אזרבייג'ן לארמניה הפכו לשיעור ואימון בצה"ל, בהובלת חטיבת הצנחנים. בחטיבה האדומה הרימו את הכפפה ויזמו תכני למידה לקצינים וללוחמים, על בסיס החידושים שהגיעו לשדה הקרב יוצא הדופן בקווקז, עם רבדי לחימה רב-ממדית.
לדברי קצין בכיר בחטיבת הצנחנים, "המלחמה שם הייתה פרומו לעתיד גם עבורנו, כיצד נכון להילחם בשילוב לוחמה אלקטרונית לכוחות הטקטיים, רחפנים אוספים ותוקפים, מל"טים משוטטים נגד כוחות קרקעיים. זה ממש היה חלון הצצה למה שנפגוש גם".
ההארופ בפעולה, בעימות קודם בין אזרבייג'ן לארמניה
חלק מהאמצעים שבהם נעשה שימוש בנגורנו קרבאך מוכרים היטב לצה"ל. חלק גדול מאמצעי הלחימה של הצבא האזרי הוא מתוצרת ישראלית, כמו מל"טי ההארופ של התעשייה האווירית, כפי שפורסם בתקשורת הזרה. אלו מתבייתים על המטרות ומתאבדים עליהן.
לפני כמה שנים חתמה ממשלת אזרבייג'ן על הסכם רכש נשק מישראל בשווי חמישה מיליארד דולרים. לאורך הלחימה בחצי השנה האחרונה דווח לא אחת על רכבת אווירית של אמצעי לחימה ישראליים שזרמו משדה התעופה עובדה שבערבה ישירות לבירת אזרבייג'ן, באקו.
בהיעדר מלחמה או מבצע צבאי נרחב שצה"ל היה מעורב בו בשבע השנים האחרונות, כדאי ללמוד מהעימות הצבאי המשמעותי היחיד שהתרחש בעולם, בשנת הקורונה. העימות בין הצדדים גרם, לפי נתונים לא רשמיים, לאלפי הרוגים, רובם בצד הארמני, שהפסיד שטחים באזור שבין נגורנו קרבאך לגבול ארמניה. מדובר בפרק נוסף בסכסוך טריטוריאלי עקוב מדם בין המדינה המוסלמית העשירה לשכנתה הנוצרית, שמחתה רשמית בפני ישראל על מכירת הנשק לאזרים.
כחלק מלמידת המלחמה שם, נערך יום עיון בזרוע היבשה לקצינים שיובילו לוחמים בעימות הבא, בדגש על המוכנות לתמרון: כיצד נכון, לפי לקחי הלחימה בנגורנו קרבאך, לכנס כוחות ולהיערך לוגיסטית לפני היציאה לתמרון. בהשתלמות למדו הקצינים גם על השימוש הנכון בטיל הלורה הישראלי, שבעזרתו השמידו הכוחות האזרים תשתיות וגשרים בחבל הארץ השנוי במחלוקת, כפי שתועד ופורסם.
עוד נלמד על הדרך הנכונה והמדויקת, על בסיס לקחי הצבא האזרי, ליישם לחימה משולבת בין טייסות קרב מאוישות וכוחות קרקעיים, בפרק זמן קצר ולפי תפיסת ה"כתישה באש" – השמדה נרחבת ומהירה של נכסי אויב, ארגוניים ומדינתיים, כפי שיש בלבנון. ארמניה, מנגד, למדו הקצינים הישראלים, הסתמכה על אמצעי הלחימה הישנים והמוכרים שלה, שכללו ארטילריה, טנקים, טילי קרקע קרקע מיושנים, בעיקר מתוצרת סובייטית ומערכות נ"מ שהוכחו כלא יעילות בהתמודדות עם הרחפנים והמל"טים האזרים.
במובנים רבים, הייתה זו תמונת מראה אפשרית ללחימה עתידית בין כוחות חיזבאללה לצד כוחות סוריים נגד צה"ל. הארמנים הרבו גם להשתמש במערכות נ"מ מסוג אס-איי-6, אס-איי-15, אס-300 ופנציר, לצד מערכות לוחמה אלקטרונית, שהתקשו ליירט את הארסנל האווירי של הצבא האזרי.
עוד למדו הקצינים כי הארטילריה "הקלאסית" וה"טיפשה" עדיין משחקת כלי משמעותי בשדה הקרב הנוכחי, ומשגרי רקטות מיושנות יכולות להיות יעילות אם כלי אווירי יכווין אותן. עבודת המחקר בצה"ל על המלחמה בנגורנו קרבאך נעשתה בשיתוף פעולה עם גורמי חוץ, גורמי מודיעין וכללה שימוש בתמונות וסרטונים שהופצו מהמלחמה של יעדים שהותקפו.
