אלפים התכנסו הערב (יום שלישי) בכיכר החטופים בתל אביב, בהם קרובי חטופים, כשברקע הדיווחים על העסקה הנרקמת - וההמתנה מורטת העצבים לתשובת חמאס.
לכיכר הגיע שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, שאמר לנוכחים: "העסקה הזו נכונה, חשוב לעשות אותה, אני מגבה את הממשלה בכל שהיא הולכת עליה. אני מקווה שהפעם השיקול הלאומי יגבר על האינטרס הפוליטי. אני מאוד מקווה שכך יהיה. העסקה הזו היא עסקה נכונה, היא מטרת מלחמה מוצדקת, זה הנושא הנכון מהבחינה הערכית, זה רוח צה"ל וזו המורשת של העם היהודי".
"העסקה נכונה, אני מגבה את הממשלה", גלנט בכיכר החטופים
הוא הוסיף, ותקף את השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ': "כאזרח שמייצג לדעתי בנושא הזה את רוב האזרחים בארץ, אני מתבייש במה שבן גביר, סמוטריץ', ואחרים עושים. זה לא יהודי וזה לא אנושי".
אלפים הגיעו לעצרת בסימן "שרים יחד לשובם", שבה משתתפים שורדת השבי מורן סטלה ינאי, אלי ביבס אביו של החטוף ירדן ביבס, טל קופרשטיין, אביו של החטוף בר קופרשטיין ונוספים. באירוע יופיעו אביב גפן ועומר אדם.
מורן סטלה ינאי, שהוחזקה בשבי חמאס 54 ימים, סיפרה על הרגעים לפני ששוחררה בעסקה, ואמרה כי "ביום ה-49, אחרי שבועות של חשיכה, כאב ופחד, הם הלבישו עליי תחפושת. יחד איתי עוד שתי בנות – כל אחת נושאת את המטען שלה: זיכרונות, צלקות, תקווה. דמיינו לרגע את התקווה, את פעימות הלב כשהאור כבר שם, קרוב כל כך. אבל בדיוק שם, צעד אחד לפני החופש, הם משכו אותי לאחור. שתי הבנות המשיכו, ואני נותרתי מאחור – נותרתי בגיהינום.
העצרת בכיכר החטופים
(צילום: דן רבן)
"הלילה ההוא היה הארוך בחיי", הוסיפה. "דמיינתי אותן נוגעות בעולם שבחוץ, חשבתי על החיוך שלהן, ועל הדמעות, על החיבוק שלא נגמר. זו הייתה נקודת האור שלי. נאחזתי בזה בכל כוחי. אבל כמה אמונה כבר יכולה להיות בבנאדם אחרי 466 ימים של חושך? כמה אמונה יכולה להישאר כדי להאמין באור, לתת מקום לתקווה?".
היא תיארה את הזוועות בשבי, והדגישה: "אסור שאף אחד יימשך חזרה אל החושך רגע לפני האור. אסור, פשוט אסור, שאף אחד יישאר שם". לדבריה, "זה לא עניין של ימין או שמאל, לא של אסטרטגיה או אידיאולוגיה. זה עניין של אנושיות, תקווה ואמונה. את כולם צריך להחזיר, בכל מחיר, עד האדם האחרון".
4 צפייה בגלריה


"איך ייתכן שהנכד שלי יציין יום הולדת שנתיים בגיהינום?". אלי ביבס, אביו של ירדן ביבס
(צילום: טל שחר)
אלי ביבס, אביו של ירדן ביבס שנחטף ב-7 באוקטובר עם אשתו שירי ושני ילדיהם אריאל וכפיר, אמר כי "עברנו כבר שנה ושלושה חודשים בהם למדתי להתקיים בתוך חוסר ודאות, פחד, חוסר שליטה, חוסר אונים. השבועות האחרונים מטלטלים וכואבים במיוחד. אני מנסה שלא לטבוע בתוך ים השמועות, הידיעות, חצאי האמיתות והשקרים סביב שיחות המשא ומתן, להתלות בכל ידיעה חיובית".
הוא סיפר כי יום שבת הקרוב יציין כפיר יום הולדת שני בשבי, והוסיף: "איך ייתכן שהנכד שלי שנחטף בן 8.5 חודשים, יציין יום הולדת שנתיים בגיהינום? איך ייתכן שהוא עדיין לא חגג יום הולדת עם אביו, עם משפחתו, בביתו ובארצו? במציאות אחרת שירי הייתה מזמינה את כולנו למסיבה במועדון של ניר עוז. אני מנסה לדמיין אותו רץ אליי. מי האמין שיום הולדת שנתיים יכולה להיות עצובה? כואבת? כל כך חסרה?".
הוא פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי "השנה האחרונה מסמלת עבורנו כעם שנה של שבר, חורבן. הסיוט שהפך להיות מציאות חיינו בשנה האחרונה חייב להסתיים". לדבריו, "אנחנו בנקודת זמן היסטורית ומחויבים לבנות מחדש את היסודות עליהן הוקמה המדינה, לקיים הלכה למעשה את הערכים עליהם חונכנו - ערבות הדדית, קדושת החיים ואהבת האדם.
"מחויבותך לשקם את האמון שנופץ, להיות ראוי לנו ולחיילים שהקריבו חייהם", הוסיף. "חצי שנה עברה מאז פגשת אותי בזמן הנסיעה שלך לנאום בקונגרס. חצי שנה שבה אני ממתין שתקיים את הבטחתך ותחזיר את כפיר הביתה. חצי שנה שהם עוד שם. כפיר ואריאל הם הילדים של כולנו. הם העתיד שלנו. החזרתם, יחד עם החזרת כל החטופים החיים והחללים היא הדרך היחידה להתחיל לקום ולהשתקם מהחורבן".
אירן שביט, ארוסתו של נטע אפשטיין מקיבוץ כפר עזה שקפץ על רימון ביחידת הדיור שלהם ובכך הציל את חייה, סיפרה כי ב-7 באוקטובר השתנו חייה. "כשהמחבלים פרצו לדירה שלנו, נטע קפץ על רימון שהושלך פנימה. הוא הקריב את חייו כדי להציל את שלי. אני זוכרת כל שנייה מאז – את הדממה, את הפחד, את השעות האינסופיות שבהן התחבאתי מתחת לגופו, ממתינה לחילוץ של צה"ל. ויש עוד עשרות חטופים שחווים את זה כבר 466 ימים", אמרה.
לדבריה, "נטע הציל אותי, וכעת אני מנסה להציל את זכרו. אני בוחרת לספר את סיפורו לכל מי שמוכן להקשיב – בארץ ובעולם. אני נאבקת באנטישמיות, שקרים ושנאה. אני עושה זאת כי אני מאמינה שאם לא אחיה את החיים הכי טובים שאני יכולה, אז נטע הקריב את חייו לשווא. את השנה הזאת החלטתי להקדיש למשלחות הסברה בעולם, בעיקר באוניברסיטאות וכנסיות. לספר איזה בן אדם מדהים היה נטע. הגיבור האישי שלי.
"אני, שחיה במעגל השכול, יודעת היטב עד כמה המציאות הזו כואבת", הוסיפה. "אבל יש דבר אחד שמחזיק אותי – התקווה. תקווה שאותן משפחות שעוד מחכות, אלו שעדיין לא הצטרפו למעגל השכול, יזכו לראות את אהוביהן חוזרים הביתה בשלום ואלו שלצערנו השכול כבר הכה בהן יזכו לפחות להביא את אהוביהן לקבורה ראויה".
רובי חן, אביו של סמ"ר איתי חן שנפל בקרב ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה, אמר כי חייו הפכו ל"סיוט מתמשך ומטלטל". לדבריו, "איתי, חייל צה"ל, יצא בבוקר 7 באוקטובר להגן על יישובי העוטף לפי הערכים שהוא התחנך עליהם. במשך שעות נלחם עם הצוות שלו מול מאות מחבלים והציל נפשות רבות עד שהוכרע, נחטף ולא היה לנו מידע על גורלו עד חודש מרץ שבו קיבלנו הודעה שאיתי נהרג על קדושת השם - חלל חטוף".
הוא התייחס לרשימת החטופים שצפויים להשתחרר בעסקה, והוסיף: "בלטו בחסרונם 65 שמות, כולל כל חיילי צה"ל שהגנו על המדינה בגופם. האמת הקשה הוטחה בפניי - ממשלת ישראל והעומד בראשה עשו משפט שלמה מי נדרש יותר ומי הומניטרי ומי לא ואני שואל - מדוע לא כל החטופים נדרשים? מדוע מעדיפים עסקה חלקית בה לא מובטח שכלל החטופים ישתחררו? החללים והגברים הצעירים עלולים להיעלם ואסור לאף אחד - לא למובילי המדינה ולא לחברה בישראל - לוותר עליהם, כי כל חטאם - שהופקרו".