סוכנות הידיעות AP פרסמה הבוקר (רביעי) צילומי לוויין עדכניים מאזור הכור הגרעיני בדימונה, שבהם נראית בנייה מואצת והקמת מבנה גדול חדש במתחם. הדיווח מתפרסם באישור הצנזורה.
4 צפייה בגלריה
תמונות לווין חדשות כור בדימונה
תמונות לווין חדשות כור בדימונה
המבנה החדש במתחם הכור
(צילום: Planet Labs PBC via AP)
4 צפייה בגלריה
תמונות לווין חדשות כור בדימונה
תמונות לווין חדשות כור בדימונה
(צילום: Planet Labs PBC via AP)
לפי מומחים שדיברו עם AP, ייתכן שמדובר בכור מים כבדים חדש שעתיד להחליף את הישן, או לחלופין במתקן להרכבת נשק גרעיני. המידע המוגבל והיעדר השקיפות הישראלי, כך נכתב, מקשים לקבוע במדויק את ייעודו.
ישראל, שמעולם לא אישרה או הכחישה כי ברשותה נשק גרעיני, נמנית עם ארבע מדינות שלא הצטרפו לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, ולכן סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית אינה מוסמכת לפקח על פעילותה בדימונה.
לפי AP, העבודות החלו ב-2021 או לפני כן, אז נחשף אתר חפירה גדול סמוך לכור המקורי. תמונות הלוויין החדשות מ-5 ביולי מראות קירות בטון עבים, קומות תת-קרקעיות ומנופים במקום, אם כי כרגע לא נראים מאפיינים מובהקים של כור, כגון כיפת מגן. חלק מהמומחים מעריכים כי מדובר במבנה גבוה שבו יוכל לפעול ליבת כור חדשה. אחרים כאמור טוענים כי ייתכן שזהו מתקן המיועד להרכבת ראשי קרב.
"אם מדובר בכור מים כבדים, הם מבקשים לשמר את היכולת לייצר דלק שאותו יוכלו לעבד כדי להפריד פלוטוניום עבור כלי נשק גרעיניים נוספים", אמר אחד המומחים. "או שהם בונים מתקן לתחזוקת הארסנל שלהם או לבניית ראשי נפץ נוספים".
הכור הנוכחי בדימונה פועל מעל שישה עשורים, הרבה מעבר לאורך החיים המקובל של כורים מהדור שלו. כור מים כבדים מייצר פלוטוניום וטריטיום - חומרים חיוניים לנשק גרעיני. המומחים ציינו כי ייתכן שמטרת הבנייה היא לחדש את מלאי הטריטיום, שנוטה להתכלות בקצב של כ-5% בשנה, ולאו דווקא להרחיב את הארסנל הקיים.
4 צפייה בגלריה
כור גרעיני דימונה
כור גרעיני דימונה
עבודות הבנייה בשנת 2021
(צילום: AP)
על פי AP, הקמת מבנה חדש בלב המתקן הסודי צפויה לעורר ביקורת בינלאומית, במיוחד לנוכח התקיפות שביצעו ישראל וארה"ב בחודשים האחרונים נגד מתקני הגרעין באיראן. ישראל מצידה ממשיכה לדבוק במדיניות של עמימות גרעינית, הנתפסת כאמצעי הרתעה מרכזי מאז הקמתה.

מפעל טקסטיל

בעבר עלו שאלות בנוגע לבטיחות וליעילות הכור הקיים בדימונה, ובידיעה של סוכנות AP הוזכר כי בשנת 2004 חילקו חיילים ישראלים כדורי יוד לתושבים בדימונה, למקרה שתתרחש דליפה רדיואקטיבית.
ישראל החלה לבנות את הקריה למחקר גרעיני בדימונה, שנקראת כיום על שמו של שמעון פרס, בסוף שנות ה-50 - בסיוע צרפתי. הבנייה הגיעה בשנות מתיחות מול המדינות הערביות השכנות, וייתכן שנועדה גם להרתיע אותן - אף שישראל, כאמור, מעולם לא הצהירה על קיומו של נשק גרעיני בידיה. ב-1998 אמר שמעון פרס, שהוביל את בניית תוכנית הגרעין הישראלית, כי "בנינו את האופציה הגרעינית לא לטובת יצירת הירושימה, אלא כדי שיהיה לנו אוסלו".
ישראל הסתירה במשך שנים כל כוונה צבאית במקום, גם מפני ארה"ב, בעלת הברית המרכזית של ישראל, ואף הגדירה את המקום בזמנו "מפעל טקסטיל".