נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר המשפטים גדעון סער הודיעו היום (ראשון) על מדיניות חנינות מיוחדת ערב יום כיפור, ולקראת שנת ה-75 למדינת ישראל, שבמסגרתה יורחבו סמכויות החנינה.
המתווה, שתוכנן בשיתוף מחלקת החנינות במשרד המשפטים, הוכרז בכנס בנושא חנינות שנערך היום בבית הנשיא. על פי המתווה החדש, סמכות החנינה תהיה רחבה מהרגיל ביחס למבקשי חנינה מעל גיל 75, נכי צה"ל, הלומי קרב, ואזרחים שלזכותם נרשמה תרומה ייחודית לביטחון המדינה, ובנוסף יינתן משקל מיוחד לתהליכי שיקום של צעירים ובגירים שנידונו בפלילים בהיותם קטינים ומאז עלו על דרך הישר.
מדובר במדיניות כללית, שלאורה יפעיל נשיא המדינה את שיקול הדעת שלו בבואו לדון בבקשות חנינה. החלטת הנשיא תינתן לאחר שקילת כל בקשת חנינה שתוגש לגופה, על בסיס נסיבותיה, ולאחר קבלת חוות דעת של כל הגורמים המוסמכים. המדיניות תחול על לגבי בקשות חנינה שיוגשו עד לתום שנת ה-75 למדינה (13 במאי, 2024).
2 צפייה בגלריה
יצחק הרצוג
יצחק הרצוג
"גם מי שמעד זכאי לרחמים וחמלה". הרצוג, הבוקר
(צילום: קובי גדעון, לע״מ)
2 צפייה בגלריה
ועידת המשפט ה-11
ועידת המשפט ה-11
"החברה היהודית נמדדת ביכולתה לחוס גם על האנשים שפגעו בערכיה". סער
(צילום: מוטי קמחי)
מדיניות הנשיא בתחום סמכות החנינה, נתונים מספריים אודות ההחלטות שקיבל והמאפיינים העיקריים להחלטותיו מתפרסמים באופן תקופתי באתר בית הנשיא, במסגרת מדיניות השקיפות עליה הכריז הרצוג, בסמוך לכניסתו לתפקיד. בנאום בטקס אמר הנשיא: "חנינה לרגל מאורע לאומי מיוחד היא מסורת בחברות רבות וגם בישראל. חנינות ניתנו על ידי נשיאי המדינה, בין היתר, לרגל חגיגות ה-30 למדינה ו-15 שנים לשחרור ירושלים.
"גם אני מבקש לקחת חלק במסורת הזו, ולהעלות על נס את הערכים החשובים לנו. אנחנו רואים בשנת ה-75 למדינת ישראל הזדמנות להושיט יד ארוכה ותומכת, ולעצור ולהתבונן במי שאולי איננו רואים מספיק", אמר הרצוג. הוא הוסיף כי "חברה צודקת נושאת אחריות גם למי שנמצאים בשוליה, למי שמעדו ונמצאו ראויים לעונש, וכעת, בכפוף לתנאים הכרחיים ומחייבים, זכאים לרחמים וחמלה, ולדלת פתוחה".
שר המשפטים גדעון סער אמר בנאומו בטקס כי "קיימת שותפות אמיצה ביני לבין נשיא המדינה, וגם הסתכלותנו על הנושא דומה מאוד. גם בשלב שבו הוסרה חזקת החפות מאדם שהחל לרצות את עונשו - יש מקום לגילויי חמלה מצדנו כחברה". סער הוסיף כי "לא אחת אנחנו נחשפים למקרים אנושיים קשים, שבהם יש מקום לגלות רחמים. חברה אנושית ויהודית נמדדת ביכולתה לחוס גם על האנשים שפגעו בערכיה המוגנים, וביסודותיה הערכיים".