חמישה חברים במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) התפטרו מתפקידם במחאה על חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה, שאושר סופית בכנסת בשבוע שעבר. החברים שהתפטרו מהמועצה הם פרופ' מרסל מחלוף מהטכניון, פרופ' ג'יהאד אל-סאנע מאוניברסיטת בן גוריון, פרופ' ליה לאור מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ופרופ' עידית תשובה מהאוניברסיטה העברית. משה ויגדור הודיע במכתב נפרד על התפטרותו.
הכותרת
מדרון חלקלק: המחיר של הפרדה מגדרית באקדמיה
22:33
החוק החדש מאפשר כעת לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית, וקובע כי ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים. החוק קובע בנוסף כי פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה. עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר.
פרופ' עידית תשובה, פרופ' ליה לאור, פרופ' ג'יהאד אל-סאנע ופרופ' מרסל מחלוף
(צילום: בן קלמר, אפי שמח, הרצל יוסף)
במכתב ההתפטרות כתבו חברי המל"ג: "אישור החוק העוסק בהפרדה מגדרית בלימודים לתארים גבוהים באקדמיה, המהווה התערבות חסרת תקדים בעצמאותה של המועצה להשכלה גבוהה, והכוונה לקדם את יישומו באמצעות פתיחת תוכניות לימוד ברוח זו, צפויים לפגוע פגיעה קשה בערכי היסוד שעליהם מושתתת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: חופש אקדמי, שוויון, מצוינות ופלורליזם"
בהמשך מכתב ההתפטרות נכתב כי "הישגיה של מדינת ישראל בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה והחדשנות נשענים על מערכת השכלה גבוהה עצמאית, פתוחה, שוויונית ומצטיינת. פגיעה בעצמאותה של מערכת זו ובערכים המכוננים אותה אינה פגיעה באקדמיה בלבד; היא עלולה לערער את חוסנה המדעי, הכלכלי, החברתי והביטחוני של מדינת ישראל. בנסיבות אלה, איננו יכולים להמשיך ולשמש חברים במועצה, ובכך להעניק לגיטימציה למהלכים הסותרים את הערכים שלשמם התבקשנו לכהן בה. לפיכך, לא נותר לנו אלא להסיר את שמנו מרשימת חברי המועצה ולהגיש את התפטרותנו לאלתר".
"יפתח דלתות לנשים חרדיות"
במהלך תהליכי החקיקה רועי אסף, ראש הרשות הממשלתית לפיתוח כלכלי חברתי למגזר החרדי במשרד ראש הממשלה, הביע תמיכה וציין כי החוק "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות". רון קוטין, נציג המל"ג, הוסיף כי בחברה החרדית קיים תת-ייצוג משמעותי, עם 13% בלבד של אקדמאים לעומת 46% באוכלוסייה הכללית.
מנגד, באופוזיציה ובוועד ראשי האוניברסיטאות התנגדו נחרצות לחקיקה, והביעו חשש מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר. המתנגדים מתריעים כי הרחבת ההפרדה עלולה להוביל להעמקת ההפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי והאקדמי, וליצירת "תארים סוג ב'". לטענתם, בניגוד לתואר ראשון שבו נדרש תיווך לחרדים שהגיעו ללא לימודי ליבה, אין סיבה להפרדה בתארים מתקדמים המתמקדים במחקר ובמעבדות, דבר שיגרור השלכות כלכליות ולוגיסטיות.
הם הזהירו כי "קיים חשש כבד שההפרדה תוביל לפערים ברמה האקדמית, במיוחד במסלולים המיועדים לנשים בלבד", מה שיביא להכשרות לקויות במקצועות טיפוליים ויפגע באזרחי המדינה. כמו כן, נטען כי חרף התנגדותם, המוסדות יבקשו לבסוף אישורים לפתיחת המסלולים מטעמי כלכלת שוק וההכנסה הכספית הגבוהה מתארים מתקדמים.
