בזמן שבמשרדים בישראל מתווכחים בימים החמים של הקיץ על הטמפרטורה של המזגן, באירופה הוויכוח הוא בסיסי יותר: האם בכלל להתקין מזגן? השאלה הזאת, שנפוצה במיוחד בצרפת, היא גם סוגייה פוליטית.
עד לפני שנים ספורות לא היה ויכוח משמעותי בנושא: מדינות אירופה, ככלל, לא סבלו מטמפרטורות גבוהות מדי, והחום לא נמשך די זמן כדי להצדיק דיון ציבורי לגבי הצורך בהתקנת מזגנים בבתים, בבתי הספר ובשירותים חיוניים אחרים לציבור. ההתייחסות למותם של אלפי אזרחים מדי שנה בצרפת כתוצאה מגלי חום, רובם המכריע זקנים, לא הייתה משמעותית.
הקיץ הקטסטרופלי ב־2003 בצרפת, שבמהלכו מתו רבבות זקנים כתוצאה מגל חום קטלני, הודחק. הוא נתפס כאירוע חד־פעמי והוביל בעיקר ללקחים נקודתיים, כמו התקנת מזגנים בבתי אבות ובמרפאות, אך לא מעבר לכך. שאר האזרחים רואים בימי הקיץ החמים הזדמנות להשתכשך בים, באגמים וגם במזרקות.
אלא שהקיץ באירופה בשנים האחרונות הולך והופך לבלתי נסבל, כאשר במהלך יולי-אוגוסט נשברים לעיתים קרובות שיאי חום היסטוריים ביבשת. כאן המניפות כבר לא מספיקות. טמפרטורות של מעל 40 מעלות כבר הפכו לשגרה, שריפות ענק מתפשטות במדינות כמו צרפת, ספרד ופורטוגל, אגמים ונחלים מתייבשים והדיון הציבורי בצורך הקיומי של מזגנים, הופך יותר ויותר אקטואלי - וגם לסוגייה פוליטית של ממש.
יש כמה נימוקים לסירוב האירופי לקירור במזגנים: קודם כל הטענה היא שהצעד לא נחוץ. האירופאים משקיעים כ־60 אחוז מצריכת האנרגיה שלהם בניסיון לחמם את ביתם ואת מקומות העבודה ובקושי אחוז אחד לקירור. עוד סיבה לסירוב היא שהערים הגדולות ביבשת אינן ערוכות להתקין מזגנים מבחינת תשתיות וסוג הבנייה של בנייני המגורים בהן.
מוצר אמריקני, בזבזני ומכוער
הסיבה האחרונה, מעט פרוזאית אבל לא פחות חשובה, היא שמזגנים נחשבים למוצר אמריקני בזבזני, מפונק ולא אקולוגי. נימוק "צרפתי למדי" הוא שמדובר במוצר מכוער - בוודאי כשמדובר בערים שמלאות במבנים היסטוריים כמו פריז. המחשבה על התקנת מזגנים בבניינים שמיועדים לשימור מעוררת חלחלה בקרב חלק מהתושבים.
ב-90% מהבתים בארה"ב יש מזגנים. באיטליה רק ב-50%, ובספרד רק 40% מהבתים מקוררים במזגנים. בצרפת יש מזגן רק באחד מתוך חמישה בתי מגורים או בתי עסק.
שאלת המזגנים הובילה לוויכוח פוליטי סוער, בעיקר בצרפת. מנהיגת הימין הקיצוני הצרפתי, מרין לה פן, רוצה מזגן בכל בית ומבטיחה שאם מפלגתה תנצח בבחירות הבאות, היא תתחיל בפרויקט לאומי של הנחת תשתיות למיזוג רחב היקף. חברי מפלגתה טוענים שמזגנים ישפרו את הלימודים ואת תפוקת העבודה של האזרחים. השמאל הצרפתי, בעיקר מפלגת הירוקים, לועג בבוז להצעה של לה פן ומדגיש כי מהפכה כזו לא תקרה וכי חייבים להיצמד לקירור בשיטות אקולוגיות.
כלכלנים באירופה כבר מודים כי הטמפרטורות הגבוהות ואי-השימוש במזגנים מהווים חלק מבעיית הפיגור של שוק העבודה האירופי בתפוקה לעומת השוק האמריקני. בהשוואה לעובד האמריקני, עובד אירופאי שחי בטמפרטורה של 35 מעלות לא ישן טוב בלילה, משתרך בתחבורה ציבורית בחום אימים עם אלפי עובדים אחרים ומגיע לעבודה מותש.
הוויכוח כאמור אינו רק אקלימי ולא רק כלכלי, אלא גם ויכוח פוליטי בין הימין לשמאל, ולכן הנטייה של רבים היא להיצמד ל"בייס" הפוליטי גם בשאלת המיזוג. גם אם הימין ינצח בוויכוח, הדרך להתקנה מסיבית של מזגנים בבתים ובבתי עסק באירופה עדיין מאוד ארוכה. מזגנים צורכים המון אנרגיה, ולפי שעה תשתיות החשמל והאנרגיה של אירופה כורעות תחת העומס גם בשלב הנוכחי של הצריכה.
