הרס בבית החולים הדסה, שבוע שעבר
(צילום: דוברות בית חולים הדסה)
מטופלים ומלוויהם מחכים בעצבנות בתור הארוך, צוותים רפואיים תשושים מעומס, מתיחות, והחשש שתמיד נמצא באוויר מהאירוע האלים הבא. זו האווירה ששררה בסוף השבוע בבתי החולים בישראל.
בעקבות התקריות הקשות בשבוע שעבר, שבגינן שבתו הרופאים ביום חמישי האחרון, יצאו כתבי "ידיעות אחרונות" ו-ynet לחדרי המיון של איכילוב בתל אביב, רמב"ם בחיפה, הדסה הר הצופים בירושלים, סורוקה בבאר שבע, העמק בעפולה, וולפסון בחולון והלל יפה בחדרה. הביקורים העלו מסקנה עגומה: המצב עדיין חמור, שיפור לא נראה באופק.
סורוקה
בכניסה למיון נמצאים שלושה מאבטחים. "האלימות עולה והתחושות קשות", מספרת האחות טטיאנה שניידר. "כשזמני ההמתנה ארוכים הישראלים חסרי סבלנות. אין הלימה בין העונש לאלימות שמופעלת כלפי הצוותים. בגלל זה אנחנו פונים פחות למשטרה".
ד"ר אוסאמה אל-עמור: "יש הרגשה של חוסר אונים. זה מגיע מחינוך. פעם רופא היה קדוש". רגע אחד במיון ילדים מוכיח עד כמה מתוח המצב, כאשר אביו של ילד נכנס פנימה נסער עם עשרות מלווים.
העמק
"אירוע אלימות, תגיעו דחוף", נשמעת קריאה. אנשי הביטחון מזנקים ממקומם. "ביקשנו מחולה לעבור למיטה אחרת ובני משפחתו צעקו עליי, קיללו ודחפו מנהל מחלקה", מספר ד"ר אדהם אגברייה. "שבע שנים אני רופא והאלימות הכי קשה היא במיון".
האחות דריה חורן סיפרה: "זורקים עלינו חפצים, יורקים, ופעם אפילו מישהו השתין עליי. החברים שלי מההייטק לא מבינים למה אני עדיין כאן, גם טוחנת משמרות וגם אוכלת אלימות. אני פשוט אוהבת את התחום".
רמב"ם
"האלימות כאן היא על בסיס יומיומי ויש מחסור במאבטחים", מספרים אנשי הצוות הרפואי. האח אשרף עיסא אומר כי "המלווים הם אלה שבדרך כלל עושים את הבלגן", ומספר על כמה מקרים מפחידים שחווה ועל תיקים שנסגרים במשטרה כאילו כלום לא קרה.
בני קלר, מנהל מחלקת הביטחון, סבור שחייבים לפתוח נקודת משטרה בכל בית חולים, שתהיה מאוישת 24 שעות. "לצד זאת יש להגדיל את מספר המאבטחים ולהעלות את שכרם".
וולפסון
בחדר המיון מתרחשת תקיפה: מטפל מכה רופא ושובר את משקפיו. מוגשת תלונה במשטרה והעבודה ממשיכה כסדרה כי החולים הם בראש סדר העדיפויות. ההמולה רבה: חולה מקיאה וצועקת, פצוע צועד כשטיפות דמו זולגות על הרצפה, אישה שידה נשברה נאנקת מכאבים. ההמתנה לטיפול ארוכה, והעצבים מרוטים.
המנכ"לית ד"ר ענת אנגל אמרה כי "אנחנו משתמשים בכל הכלים כדי שהצוותים שעובדים יום ולילה יחושו מוגנים. צריך לטפל בנושא האלימות ברמה לאומית ולמצות את האכיפה והענישה".
הדסה הר הצופים
לאחר ההתפרעות הקשה בשבוע שעבר שורר בבית החולים שקט מתוח. האבטחה תוגברה משמעותית ומאבטחים מסתובבים בצמדים במסדרונות, מחכים לקריאות. איסמעיל, איש צוות רפואי, מותח ביקורת על האכיפה הרופפת והענישה הקלה. "המסר הוא שאתה יכול לתקוף רופא ושלא יעשו לך כלום גם אם האירוע תועד. אני חושב שהמצב לא ישתנה".
אישה שמלווה מטופלת התרעמה על המצב גם היא: "לא הגיוני שאנשים באים לקבל עזרה והצלת חיים תוקפים את מי שעוזר להם. השתגענו לגמרי".
הלל יפה
"אנשים רוצים טיפול מיידי ולא מבינים באיזה לחץ עבודה נתון הצוות הרפואי", מספר ד"ר מחמוד עודה. "אנחנו סובלים מקללות, איומים, אלימות נפשית, מילולית ופיזית".
הוא נזכר באירוע שבו גבר הגיע לבית החולים כשהוא כבר מת: "למרות זאת המשיכו כאן בניסיונות החייאה. כשבישרתי למשפחה על מותו ארבעה מבניו התחילו להשתולל. התחושה היא שאנחנו חשופים ומופקרים. מרגישים לא בבית חולים אלא בשדה קרב".
איכילוב
כרגע שקט, אבל כולם מבינים שהאירוע האלים הבא הוא שאלה של זמן. "המצב רק מחמיר בשנים האחרונות", מספר האח איציק מימרן מהמיון. "כל התיקים נסגרו, ופה הבעיה", הוא מתריע בעודו מתרוצץ בין החולים. "מטופל עם חתך ביד יכול להגיע אלינו ולחשוב שזה הדבר הכי דחוף", הוא מעיד על מורכבות העבודה. "הלחץ הזה מביא אנשים לאלימות".
