מן המפורסמות שבנימין נתניהו מעריץ את ווינסטון צ'רצ'יל. ליד מיטתו בבית, על שולחנו בלשכה, באולם מליאת הכנסת – פעמים רבות מונח לידו ספר של ראש הממשלה הבריטי המנוח, שעמד נחוש עד הניצחון על גרמניה הנאצית. במליאה אמנם מסתייע נתניהו בספרים הללו כדי לא ליצור קשר עין עם נואם שתוקף אותו, או כדי לשדר אדישות כלפי ביקורת המוטחת בו, אבל אין לי ספק שהוא קורא בהם, לומד מהם וסופג השראה.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet: • ממשלה שהיא אסון אסטרטגי, פרק א' • רוצה להיבחר? תביא משטרה, תכריז מלחמה • מישהו עומד למות • המהומות בצרפת נולדו בשכפול הקולוניאליזם
מן הסתם הוא לא פסח על האמירה המפורסמת ביותר של המנהיג הבריטי, שפנה לעמו בתחילת מלחמת העולם השנייה ואמר: ננצח, אבל הדרך לניצחון פירושה דם, עמל, יזע ודמעות. וכך היה, כידוע. אגב, בבחירות ב-1945 הפסיד צ'רצ'יל, ואולי למד שבדם, עמל, יזע ודמעות מנצחים במלחמה, אבל לא בקלפי.
בנימין נתניהו מוכר אשליה. בבחירות, ניחא - מבטיחים, אבל לא מבטיחים לקיים. מכירת אשליה במלחמה היא סיפור אחר לגמרי. וישראל מצויה במלחמה מול הטרור הפלסטיני, שמחיר הניצחון בה יהיה כרוך בעמל, ביזע ולמרבה הצער גם בדם ובדמעות. נתניהו מבטיח ניצחון, אבל לא מדבר על כל היתר.
בשבוע שעבר יצא צה"ל למבצע במחנה הפליטים בג'נין. חטיבה שלמה נכנסה לקן צרעות מוכר, בעל היסטוריה ארוכה ומתועדת של טרור. אחרי 24 שעות התייצב ראש הממשלה במוצב צבאי לא רחוק מג'נין לתמונת ניצחון והצהיר כי ה"משוואה השתנתה". מעתה הכול יראה אחרת. החרה-החזיק אחריו שר הביטחון יואב גלנט. שניהם טעו. המשוואה לא השתנתה. המציאות לא השתנתה. החיים האלה ימשכו וההיסטוריה חוזרת על עצמה.
בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת התמקם בדרום לבנון ארגון פתח שנמלט מירדן בעקבות "ספטמבר השחור", ומשם נהג לתקוף את ישראל. לפעמים בירי ולפעמים בפשיטות אכזריות. ישראל החליטה לעשות מעשה ובסדרת מבצעים שנקראו "קלחת" (שמוספרו כדרך שגרה – "קלחת 1", "קלחת 2" וכן הלאה), פשטו כוחות מעבר לגבול. מחלקות, פלוגות, גדודים ולבסוף חטיבות.
הפשיטות היו, בתחילה, פשוטות יחסית. השתתפתי ככתב צבאי באחדות מהן. הן הסבו נפגעים לפתח אבל כמובן שלא חיסלו את הטרור. בהדרגה התרחבו פעולות צה"ל, ושנים אחדות הגענו למבצע ליטני ואז למלחמת לבנון הראשונה. צה"ל כולו נכנס למערכה וסוריה נגררה פנימה כדי להגן על נכסיה בלבנון. בתום המלחמה הורחק פתח מלבנון ואת מקומו תפס… חיזבאללה - ארגון קיצוני, אכזר, נחוש, מאומן וממומן ממנו.
עכשיו, במהלך דומה להפליא, חוזר נתניהו על הסיפור הלבנוני: לצד מאבק מוצדק בטרור, מחלישים הוא ושותפיו לקואליציה באופן שיטתי את הרשות הפלסטינית, ומסייעים בהכתרת חמאס - ארגון טרור קיצוני, אכזר, נחוש, ממומן וכו' וכו'. המהלכים האלה מזמנים לישראל עוד תקופה של דם, יזע, עמל ודמעות, אלא שבהתאם לחזונו של נתניהו, בסופם לא מצפה לישראל פתרון מדיני, מבוסס בלית ברירה על פשרה, אלא עימות נצחי ומדמם.
לכן, לא היה טעם לעמוד באותו מוצב ליד ג'נין ולהכריז על שינוי המשוואה כי שום משוואה לא השתנתה. הם ואנחנו מכים האחד באחר. התמונה הכוללת מעבר לפשיטה החטיבתית משרטטת זאת במדויק: במקביל למהלך הצבאי נמשכו גם מעשי הטרור, דקירה, פיגוע דריסה בתל אביב, פיגוע בקדומים ועוד אירועים, כולל ירי מעזה ומלבנון.
ד"ר נחמן שיד"ר נחמן שיצילום: ג'ורג' גינסברג

אם נתניהו רוצה ללבוש את גלימתו של צ'רצ'יל, מוטב שיתייצב לפני הציבור ויאמר לו את האמת הפשוטה, בלי למכור לו אשליות: "אנחנו במלחמת התשה עם הפלסטינים, פעם ארגון כזה, פעם אחר, ולא יהיה לזה סוף. נחיה פה, ערבים ויהודים, במדינה דו-לאומית. שיעור הערבים בין הירדן לים, גם אם נעצום עיניים, הוא כ-50%. אנחנו נשלוט בחייהם. אלפים רבים מהם יעבדו אצלנו אבל יחיו שם. לא נעניק להם זכויות אזרחיות ופוליטית".
אל חשש, נתניהו לא יגיד זאת. הוא לא יעז, אף שהוא יודע שמהלכיו לא מובילים למדינה יהודית. קל וחומר לא דמוקרטית. הוא מעדיף למכור אשליות של שינויי משוואה שהוא עצמו מאמין בהן. לא כך נוהג מנהיג.
  • ד"ר נחמן שי היה שר התפוצות ודובר צה"ל. ספרו "מלחמדיה" עוסק באינתיפאדה השנייה ובמלחמה על התודעה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 07:02, 13.07.23