ממשל טראמפ ממשיך לעקוף את הקונגרס כדי לספק חימוש מהיר לישראל, והוא עושה זאת במה שהפך לאחרונה לנוהג: בהודעות ליליות לקוניות רגע לפני יציאת המחוקקים לסוף השבוע. אתמול (שישי) חשפו האותיות הקטנות של ההודעה פרט יוצא דופן: פצצות שיועברו מארה"ב לישראל מיוצרות על ידי חברה בבעלות טורקית. על רקע אמברגו הסחר המוצהר של ארדואן על ישראל, מדובר בפעם ראשונה שבה הקשר הזה מוצהר בגלוי במסמכים רשמיים.
הודעת מחלקת המדינה האמריקנית פורסמה ביום שישי בלילה שעון מקומי. מזכיר המדינה מרקו רוביו קבע כי המלחמה באיראן מהווה "מצב חירום הדורש מכירה מיידית" לישראל. הכרזה זו מאפשרת לעקוף את סעיף 36(ב) לחוק פיקוח ייצוא הנשק, המצריך את אישור הקונגרס לעסקאות מסוג זה.
במסגרת המהלך מקדמת ארה"ב במהירות מכירה לישראל של יותר מ-20 אלף פצצות, בשווי כולל של כ-660 מיליון דולר. לפי פירוט העסקה מדובר ב-12 אלף פצצות מסוג BLU-110A/B, שמשקל כל אחת מהן הוא כחצי טון. עלות רכיב זה בעסקה הוא 151.8 מיליון דולר. בנוסף יימכרו לישראל 10,000 פצצות במשקל כ-250 קילוגרם, 5,000 פצצות בקוטר קטן וציוד נלווה ושירותים טכניים ולוגיסטיים משלימים. מערכת הביטחון מממנת את הרכש בין היתר באמצעות 3.8 מיליארד הדולר שהיא מקבלת מדי שנה כסיוע ביטחוני אמריקני.
זו הפעם הראשונה מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ שבה מוכרז רשמית על מצב חירום כדי לעקוף את הקונגרס ואת חוק הפיקוח לייצוא נשק לטובת עסקה עם ישראל. הממשל עקף כבר שלוש פעמים את הליך האישור הלא-רשמי בגבעת הקפיטול כדי להעביר סיוע צבאי לארץ, אך עד כה הוא נמנע מהכרזת חירום שכזו.
כך למשל, בינואר האחרון עקפה מחלקת המדינה את הקונגרס ואישרה משלוח של ארבע מערכות נשק בשווי 6.5 מיליארד דולר, בהן מסוקי קרב אפאצ'י ורכבים משוריינים, לאחר שהעסקה נתקעה במשך חודשים בוועדות השונות.
השימוש בסעיף החירום אינו זר לחלוטין לממשלים בוושינגטון, אך הוא נשמר בדרך כלל למצבי קיצון. ממשל ביידן הפעיל אותו פעמיים ב-2023 כדי להעביר לישראל פגזי טנקים ותחמושת ארטילרית מיד לאחר טבח 7 באוקטובר, וכן פעמיים עבור אוקראינה עם תחילת הפלישה הרוסית ב-2022.
ב-2019, במהלך כהונתו הראשונה, השתמש טראמפ בסעיף באופן שנוי במחלוקת, גם אז בהקשר האיראני, כדי למכור חימוש בשווי 8.1 מיליארד דולר לסעודיה ולאיחוד האמירויות. פצצות ה-MK-80 הנוכחיות המיועדות כעת לישראל כבר היו תחת בחינה לא רשמית בקונגרס, אך טרם זכו לאישור הוועדות הרלוונטיות לפני שהממשל החליט ללחוץ על הגז.
המהלך החריג מעורר זעם בקרב מחוקקים, שרואים בו זלזול בוטה בסמכויות הפיקוח של הקונגרס. "השימוש בסמכות החירום יוצר סתירה מהותית בלב ההצדקה של הממשל למלחמה הזו", תקף חבר בית הנבחרים מניו יורק, גרגורי מיקס, הדמוקרט הבכיר בוועדת יחסי החוץ שבוחנת עסקאות נשק. "ממשל טראמפ התעקש שוב ושוב שהוא מוכן לחלוטין למלחמה באיראן, אך החיפזון לעקוף את הקונגרס מספר סיפור אחר לגמרי. זהו מצב חירום שממשל טראמפ יצר במו ידיו".
בסוף הודעת מחלקת המדינה צוין כי הקבלן הראשי שאחראי על הפרויקט הוא חברת "Repkon USA", הממוקמת בעיר גרלנד שבטקסס. אלא שלא מדובר בחברה מקומית, כי אם כי בחברה בת של יצרנית הנשק הטורקית "Repkon". במרץ 2025 היא הודיעה על רכישת מתקן הייצור בגרלנד מידי ענקית הנשק האמריקנית "ג'נרל דינמיקס".
לרכישה הזו יש לא רק משמעות עסקית אלא גם אסטרטגית: מדובר במפעל היחיד בארה"ב שמייצר את גופי הפצצות מסדרת MK-80. אלו משמשות בסיס קריטי למערכות ההנחיה החכמות מסוג JDAM, שהן מהחימושים המדויקים והנפוצים ביותר המוטלים מהאוויר בארסנל האמריקני, וצה"ל עושה בהן שימוש נרחב.
העובדה שחברה טורקית שולטת בייצור של רכיב כה קריטי לביטחון הלאומי עוררה לאחרונה דאגה בקרב מומחים וגורמי מקצוע בארה"ב. ג'ים פיין, חוקר מ"מכון הריטג'" השמרני, הצביע על המחדל של הוועדה להשקעות זרות בארצות הברית (CFIUS), שאישרה את העסקה ביוני שעבר ואפשרה לחברה בבעלות טורקית להפוך למונופול על ייצור גופי הפצצות בארה"ב. פיין ואחרים מזהירים כי הדבר מעניק למדינה זרה מנוף לחץ מסוכן על שרשרת האספקה של צבא ארה"ב, ומייצר נקודת תורפה יחידה שחשופה ללחצים.
אף שטורקיה חברה בברית נאט"ו, ולמרות התחממות יחסי טראמפ-ארדואן, אנקרה מקדמת בשנים האחרונות מדיניות שמתנגשת באופן חזיתי עם האינטרסים האמריקניים. היא רכשה מרוסיה מערכות הגנה אווירית מתקדמות מדגם S-400, מה שהוביל לסילוקה מתוכנית מטוסי ה-F35 ולהטלת סנקציות מצד ארה"ב ב-2020.
כמו כן פועלת טורקיה נגד הכוחות הכורדיים בסוריה הנתמכים על ידי האמריקנים, מאיימת על יוון, ומעל לכל - טורקיה מהווה מאז 7 באוקטובר תומכת מובהקת של הנהגת חמאס. כעת חברה בעלת זיקה לממשל באנקרה תספק בפועל פצצות כבדות לצה"ל, בזמן שממשלת טורקיה עצמה מקיימת חרם כלכלי דיפלומטי על ישראל.
מומחים ביטחוניים בארה"ב מזהירים כי "Repkon" קשורה בטבורה לאינטרסים של ממשלת טורקיה, מקבלת ממנה חוזים ונשענת על אישוריה. לפיכך, גם ללא הלאמה רשמית או סירוב בוטה לייצר נשק - צעד שעלול להוביל לעימות חריף עם וושינגטון - אנקרה יכולה להשתמש בהשפעתה העקיפה כדי לשבש את שרשרת האספקה. מספיק שהחברה תכריז על עיכובים בייצור בתירוץ של סכסוכי עבודה או תקלה טכנית, כדי לעכב משלוחי נשק קריטיים לישראל ולמדינות נוספות בעתות משבר. החברה מעורבת גם בייצור תחמושת אמריקנית נוספת ואף זכתה במכרז להקמת מפעל חומר נפץ בקנטקי.
במחלקת המדינה ובממשל האמריקני מנסים להדוף את הביקורת, ומדגישים במסמכים הרשמיים את חשיבותה של העסקה הנוכחית. בהודעת האישור הובהר כי המכירה "תתרום למדיניות החוץ ולביטחון הלאומי של ארה"ב, על ידי סיוע בשיפור הביטחון של שותפה אסטרטגית אזורית שמהווה כוח חשוב ליציבות פוליטית ולהתקדמות כלכלית במזרח התיכון".
הממשל קובע כי הפצצות ישפרו את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומים, יחזקו את הגנת העורף שלה, וישמשו גורם הרתעה משמעותי. עם זאת, שילובה המובהק של חברה בבעלות טורקית בלב שרשרת האספקה הזו, במיוחד במפעל כה מרכזי, ממחיש עד כמה הפכו הבריתות והאינטרסים במזרח התיכון לסבוכים, וכיצד, לעיתים, יכולתה של ישראל להילחם תלויה בחימוש המגיע, בסופו של דבר, מידיה של אחת מהמבקרות החריפות ביותר שלה.
