מלחמת "חרבות ברזל" היא המלחמה הארוכה בתולדות ישראל שטרם הסתיימה. קודם לכן, מבצע "צוק איתן" היה הארוך ביותר ונמשך 53 ימים. מאז הקמת המדינה גרסה תפיסת הביטחון של ישראל כי מלחמות ישראל צריכות להיות קצרות ויש להגיע להכרעת האויב תוך ימים ספורים. איך קרה שהפעם אנחנו מדשדשים ולא נראה סוף למלחמה? חבר בקבינט המלחמה, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, כתב ב-2019 מסמך חשוב שבו טען בין היתר כי צה"ל צריך לפעול כדי להסיר את האיום מהר ככל האפשר, אך הוא לא משמיע את דעתו לקיצור המלחמה. הכיצד?
בשנת 2019 פרסם הרמטכ"ל לשעבר (יחד עם גבי סיבוני) את המסמך: "קווים מנחים לתפיסת הביטחון של ישראל" (מזכר 192, ספטמבר 2019, הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי). לפי מסמך איזנקוט, אחד האינטרסים הלאומים החשובים של ישראל הוא "להקנות לצה"ל יכולת הכרעה וניצחון בכל עימות צבאי מול כל סוג של אויב כדי שיכול להסיר מהר ככל האפשר איומים (הדגשה של כותב המאמר) ולחזק את ההרתעה". עוד טען איזנקוט כי קיצור משך הלחימה חשוב במיוחד כדי "להקטין ככל האפשראת הנזק לציבור ולתשתיות המדינה כתוצאה מהלחימה ולהפחית ככל האפשר את שיתוק המשק", לכן לדעתו יש "להשיג את מטרות הלחימה מהר ככל האפשר".
"הרגל הרביעית"
תפיסת הביטחון של מדינת ישראל שעוצבה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון בשנת 1953, עודכנה רק פעם אחת - בשנת 2006. אז הוקמה ועדה מיוחדת לגיבוש תפיסת הביטחון בראשות ח"כ דן מרידור. הוועדה המליצה להוסיף "רגל רביעית" – התגוננות, למשולש תפיסת הביטחון: הרתעה, התרעה והכרעה. בישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, תפיסת הביטחון לא קיבלה רשמית את אישור הממשלה. בארצות הברית, כל נשיא נכנס מפרסם מסמך מעודכן של אסטרטגיית הביטחון הלאומי (National Security Strategy) המשמש בסיס מנחה לאסטרטגיה צבאית שממנה נגזרות מדיניות הביטחון ותפיסת ההפעלה הצבאית. בישראל עלה מספר פעמים הצורך לגבש תפיסת ביטחון מעודכנת אך דבר לא נעשה. המסמך של איזנקוט היה אמור להביא לעידכון תפיסת הביטחון של ישראל אך הדבר לא קרה.
הגיעה העת לשאול את איזנקוט - האם המסמך החשוב שהוא כתב לאחר סיום תפקידו כרמטכ"ל ואשר עליו שקד תקופה ארוכה הינו חסר משמעות?
מהי תפיסת הביטחון? זו היא תפיסת העולם הביטחונית -לאומית של הממשלה הכוללת את הנחות היסוד המוסכמות בתחום הביטחון הלאומי. תפיסה זו מוגדרת על ידי הממשלה על פי ראייה ארוכת טווח ובהתבסס על האינטרסים הלאומיים החיוניים של ישראל. מדיניות הביטחון הלאומי היא תרגום של תפיסת הביטחון הלאומי לסדרי עדיפויות שלפיהם נקבעות הפעולות הנדרשות כדי להקנות ביטחון לתושבי המדינה. אחד העקרונות החשובים של תפיסת הביטחון של ישראל היא הצורך להעביר מהר את הלחימה לשטח האויב.
הגיעה העת לשאול את איזנקוט - האם המסמך החשוב שהוא כתב לאחר סיום תפקידו כרמטכ"ל ואשר עליו שקד תקופה ארוכה הינו חסר משמעות? מסמך חשוב זה היה אמור לגרום לחשיבה מחודשת על תפיסת הביטחון של ישראל ועל החשיבה הצבאית אסטרטגית של צה"ל אך לא כך היה. לצער רבים שהכירו את המסמך שכתב איזנקוט לאחר שהופץ, לא התקיים לגביו אף לא דיון רציני אחד במערכת הביטחון. הדבר המטריד לא פחות הוא שגם בהזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו של איזנקוט לנסות להשפיע על אימוץ גישתו בדבר הביטחון הלאומי של ישראל כאשר הוא נמצא בלב קבלת ההחלטות המשמעותי בישראל, הוא לא מנסה לפעול לפי התפיסה שהוא עצמו גיבש.
ציפייה לדעה נחרצת
כאשר המלחמה מתמשכת וספק רב אם נשיג את מטרות המלחמה – השבת החטופים ומיטוט החמאס, ניתן לצפות מאיזנקוט שישמיע את דעתו הנחרצת נגד הימשכות הלחימה והנזק שנגרם למשק ולחברה כפי שנימק זאת בצורה כה משכנעת בדברים שכתב אך לפני שנים אחדות. ואם לא יינתן לו להשמיע את דעתו, עליו לשקול ברצינות לפרוש מתפקידו בקבינט המלחמה ללא קשר למה שיעשה בני גנץ ולהבהיר שאופן התנהלות המלחמה ובעיקר התמשכותה עומדת בניגוד מוחלט לתפיסתו.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צמדובר במבחן חשוב לאיש בכיר במערכת הביטחון אשר בכך שלא מקיים את מה שהטיף לו ומה שמאמין בו, הוא גורם גם לזילות תפיסת הביטחון של ישראל הנשארת חסרת כל משמעות ונתונה לשיקולים פוליטיים פנימיים ומתרחקת מהתנהלות של מדינה מסודרת שיודעת לקבל החלטות רציונליות בהתאם לאינטרסים הביטחוניים החשובים שלה.
ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה. לשעבר בכיר בשב"כ
