במשך שנים התפיסה הציבורית לגבי פיקוד העורף הייתה כמעט פסיבית: זה הגוף שאחראי על הנחיות המקלט, צבע אדום וסירנות. אך במציאות הביטחונית החדשה, שהגיעה לשיאה במבצעים "עם כלביא" ו"שאגת הארי" עם שיגורי טילים בו-זמנית מאיראן, לבנון ותימן, העורף הישראלי הוא כבר לא "האחוריים" של הצבא. הוא החזית עצמה.
פעילות כוחות פיקוד העורף במהלך מבצע "שאגת הארי"
( צילום: דובר צה"ל)
"אנחנו ערים לתמונת המצב ונמצאים במוכנות מלאה בכלל הגזרות", מבהיר מפקד פיקוד העורף אלוף שי קלפר. "זה נובע מתוך הבנה ברורה שהעורף נדרש להסתגל במהירות הבזק למציאות משתנה. הצלת חיים היא הערך העליון שמנחה אותנו. לאורך מבצע 'שאגת הארי', כוחות הפיקוד קפצו והגיעו תוך דקות בודדות לזירות השונות, מתוך מחויבות לפעול במהירות, בנחישות ובמקצועיות בכל מקום שבו נדרש מענה". בנוגע לחזית הצפון, מסבירים גורמי ביטחון כי "בצפון זו לא הפסקת אש, אלא אש בלי הפסקה".
מאחורי הקלעים של המעבר ממבצע "עם כלביא" ביוני בשנה שעברה למבצע "שאגת הארי" שהחל בסוף פברואר השנה, עמדה תובנה אסטרטגית מעודכנת ומטלטלת: "איראן זה כאן". המערכה מול טהרן אינה מתנהלת עוד רק במרחקים של אלפי קילומטרים או בצללים, אלא משפיעה באופן ישיר ומיידי על הרחוב הישראלי.
כדי להתמודד עם האיום הזה, גיבשו בפיקוד העורף חמש הנחות יסוד מרכזיות שהגדירו מחדש את חוקי המשחק.
רב-זירתיות מורכבת: היערכות לאיום מתמשך וסימולטני ממספר זירות במקביל (איראן, לבנון ותימן), תוך ניהול עומסים חסרי תקדים על האוכלוסייה האזרחית.
מערכה ממושכת: פרידה ממושג "סבב הלחימה" הקצר. היערכות למערכה ארוכה המחייבת רציפות תפקוד משקית, מענה לטווח ארוך ושימור כשירות הכוחות לאורך זמן. לפי נתוני צה"ל, במבצע "שאגת הארי" נורו יותר מ-500 טילים לעבר שטח ישראל, בדומה למבצע "עם כלביא". (תזכורת: מבצע "שאגת הארי" נמשך כ-40 ימים, בעוד "עם כלביא" 12 ימים בלבד.
איום ישיר על תשתיות לאומיות: הבנה מוחלטת כי המרחב האזרחי ותשתיות חיוניות (כמו חשמל, מים ואנרגיה) מהווים יעד אסטרטגי מרכזי עבור האויב.
חשאיות על חשבון מוכנות: שמירה על חשאיות מבצעית גבוהה לטובת הפתעת האויב, גם במחיר צמצום מרחב ההכנות הגלויות בציבור.
דריכות אויב גבוהה: מתוך הבנה שהאויב נמצא בכוננות שיא, התכנון התבסס על כך שניתן לייצר אפקט הפתעה טקטי אך לא אסטרטגי. "פיקוד העורף הגיע מוכן למבצע", מדגיש אלוף קלפר. "אנחנו מנצלים את התקופה הנוכחית כדי ללמוד, לתחקר ולהיערך טוב יותר להמשך. לצד הפעילות המבצעית, אנחנו ממשיכים לשפר את יכולות ההתרעה, המיגון והמענה לאזרח, מתוך הבנה שהעורף הוא חלק בלתי נפרד מהחזית".
72% מהטילים ששוגרו לעבר ישראל במבצע האחרון כללו חימוש מצרר. מלבנון נורו במהלך "שאגת הארי" כ-2,500 טילים, 5% מהם היו עם חימוש מצרר. ואולם, בשונה מהסוג האיראני של הטילים, השיגורים של חיזבאללה היו עם פחות פצצונות ועם פחות חומר נפץ. כ-6,500 ישראלים נותרו במהלך מבצע "שאגת הארי" ללא קורת גג. לפי נתוני פיקוד העורף, רק ל67% מכלל האוכלוסייה יש מרחב מוגן זמין וקרוב אליהם.
לגבי האפשרות של מערכה נוספת מול איראן, מסביר גורם ביטחוני: "אי אפשר לדעת מה יקרה, צריך להיות מאוד זהירים ולקחת בחשבון שגם האיראנים למדו ומכינים את עצמם. יש אינטרס שזו תהיה מערכה קצרה, אבל כמובן שאי אפשר לדעת, אנחנו מוכנים ונערכים לכל תרחיש". ההבנה בפיקוד העורף היא שאם תתחיל מערכה מול איראן, כל הארץ תעבור להנחיות מיגון מלאות, ורק לאחר מכן ההנחיות ישתנו בהתאם להתקדמות הלחימה.
במבצע "עם כלביא" לקח לאיראנים להגיב אחרי 18 שעות, ואילו ב"שאגת הארי" כבר אחרי שעתיים וחמישים דקות הם שיגרו מטח לעבר ישראל. הגורם הביטחוני אמר עוד: "אנחנו במוכנות לחזרה ללחימה באיראן". בצה"ל מסבירים כי ב"עם כלביא" הכול היה תלוי בישראל, והיא בחרה את שעת השי"ן ברגע שהחליטה על כך, אך כשנלחמים עם מעצמה כמו ארה"ב זה מעט יותר מורכב וכבר לא כל השליטה בידיים ישראליות.
השינוי הדרמטי בשטח מבחינת פיקוד העורף בא לידי ביטוי במעבר מתפיסת התגוננות מסורתית לניהול חזית עורפית פעילה. המפקדות ומרכזי השליטה העלו כוננות לשיא כדי לקצר את זמני התגובה, ומערך החילוץ בדרג הטקטי עבר שדרוג אופרטיבי מסיבי כדי להרחיב את יכולות המענה בשטח.
במסגרת המבצע האחרון, הוחלט על שינוי ארבעה עקרונות תכנון מרכזיים.
שיתוף פעולה רב-זרועי ובין-ארגוני: הידוק הקשר המבצעי בין ארגוני החירום (מד"א, כבאות והצלה, משטרת ישראל) לבין גורמי צה"ל השונים.
התרעה מותאמת תרחיש: התאמת מערכת ההתרעה והנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף למצב של ירי מכמה חזיתות במקביל.
זרימת מידע בזמן אמת: הסדרת מערכות השליטה והבקרה, כך שמידע חיוני יזרום במהירות ובאופן רלוונטי מהשטח (הדרג הטקטי) ועד לשולחן המטכ"ל לצורך קבלת החלטות מיידית.
חוסן לרשויות המקומיות: חיזוק המוכנות של הרשויות המקומיות והמרחב האזרחי, תוך הגדרה ברורה של סדר פעולות מובנה לניהול מצבי חירום קיצוניים.
אחד המוקדים המרכזיים שקיבלו קשב מיוחד במהלך הלחימה היה גבול הצפון. תוך כדי הלחימה במבצע "שאגת הארי", השיק הפיקוד את תוכנית "ארי הצפון", שנועדה לתת מענה ממוקד ומיידי לתושבי קו העימות.
לדברי אלוף קלפר, במהלך המבצע יצאנו לתוכנית 'ארי הצפון', שממוקדת בחיזוק המענה והסיוע האזרחי לתושבי הצפון. ביצענו ריכוז מאמץ אדיר בתחומי המיגון, שיפוץ מקלטים, הצבת מיגוניות וחיזוק המוכנות ברשויות המקומיות. הכול מתוך מחויבות עמוקה ובלתי מתפשרת לחיזוק הביטחון ותחושת הביטחון של התושבים".
פיקוד העורף נמצא בעיצומו של תהליך הפקת לקחים נרחב וחסר תקדים, שכולל כתיבת אוגדני למידה, הקמת מוקדי תחקיר פיקודיים וקיום סיכומים יחידתיים קפדניים. את הלקחים האלו מטמיעים בשני צירים מקבילים: במרחב האזרחי - עבודה שוטפת ואינטנסיבית עם ראשי רשויות, קציני ביטחון (קב"טים) וארגוני החירום. במרחב הצבאי - גיבוש תוכניות עבודה ייעודיות והטמעת תהליכי למידה בקרב מפקדי נפות, מג"דים ומפקדות.
במקביל, הפיקוד מריץ תוכנית לבניין כוח מואץ. זו כוללת את שדרוג היכולות המבצעיות של גדודי החילוץ, פתיחת מחזורי אימונים והכשרות אינטנסיביים, וקיום תרגילי ניהול לחימה ותרגילי מפקדות המדמים תרחישי קיצון.
