עוד עדויות על 498 ימים בגיהינום בעזה, וקריאה לא להשאיר מאחור את החטופים הנוספים: יום אחרי שחרורם של שלושה ישראלים נוספים משבי חמאס במסגרת עסקת החטופים, מסרו הערב (ראשון) קרוביהם של שניים מהם - סשה טרופנוב ושגיא דקל-חן - הצהרה לתקשורת בבית החולים שיבא בתל השומר. את סשה ייצגו בהצהרה אמו ילנה טרופנוב ובת זוגו ספיר כהן, שנחטפו גם הן לעזה ושוחררו במסגרת העסקה הקודמת בנובמבר 2023. את שגיא ייצגו אשתו אביטל ואביו יונתן. ynet העביר את ההצהרה בשידור ישיר.
הצהרת קרוביהם של סשה טרופנוב ושגיא דקל-חן
(צילום: עידו ארז)
"תודה לאל שיש לי את הזכות לעמוד פה היום, סשה סיפר לי אתמול בלילה שבמשך כל הזמן הזה הוא התפלל עליי", שיתפה בת הזוג ספיר בקול חנוק. "הוא התפלל שאני אמצא גבר שאני אוהבת. הוא התפלל שאני לא אחכה לו כי הוא לא רצה שאני אחכה לגבר שאף פעם לא יחזור הביתה. הוא לא האמין שייצא בחיים".
ספיר, ששוחררה משבי חמאס אחרי 55 ימים, אמרה עוד: "מאז 7 באוקטובר הגשמתי את החלומות של חיי, חלומות שבחיים לא ציפיתי שיהיו לי כאלה, לחזור הביתה מהשבי בעזה ולזכות לחבק שוב את סשה. אני רוצה להודות היום לכל מי מ חלק בהגשמה הזו. אני רוצה להודות לכל החיילים ומשפחות החללים. לקרוא לכם חיילים זה להקטין את מה שאתם עושים באלפי מידות.
"אתם מודל לחיקוי לכל עם ישראל, מודל שמדגים ערבות הדדית. תודה שאתם מראים לנו שזה אפשרי, אני רוצה להודות לכל עם ישראל, במיוחד לאותו חלק גדול בעם שעשו כל דבר אפשרי כדי לשנות את המציאות המעוותת הזו ודאגו להרים אותו כל יום. אנחנו מוכרחים להמשיך בדרך הזו ולהשיב את כל החטופות והחטופים הביתה".
האם ילנה, ששוחררה אחרי 54 ימים בשבי חמאס, אמרה: "אני קודם כל רוצה להודות לבורא עולם שסוף סוף הגענו ליום הזה בזכות התפילות של כל האנשים שהתפללו לחזרתו של סשה. אני מרגישה שקיבלתי את החיים שלי, את הנשמה שלי את הלב חזרה. בעזרת השם, סשה חזר בריא ושלם וזו שמחה והקלה גדולה. הבן שלי נורה בשתי רגליו במהלך חטיפתו ועבורנו זה נס גלוי שהוא עומד והולך על הרגליים".
ילנה אמרה עוד: "במהלך השנה הזו בורא עולם שלח לי אנשים טובים לאורך כל הדרך שעזרו לי ותמכו בי. תודה לכל המתנדבים הנפלאים שעשו לילות כימים לעזור לכל המשפחות ותודה לכל עם ישראל שחיבק וממשיך לחבק אותנו כל הזמן, זה נותן לנו המון כוח. תודה לכל חברי הכנסת שתמכו בעסקה הזו, אין מצווה גדולה כפדיון שבויים, אנא המשיכו בדרך זו. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להוציא את כולם עכשיו".
אחריהן דיברה אביטל דקל-חן. "שגיא, אהוב ליבי ואב בנותיי, חזר הביתה", אמרה אשתו. "אחרי 498 בשבי חמאס הוא כאן, ממש מעלינו, במחלקה, עומד על הרגליים עם חיוך ענק ושמחה בלב". בהמשך דבריה ציינה אביטל: "היום, במבט לאחור, אני נזכרת איך ב-7 באוקטובר עמדתי בממ"ד עם שתי בנותיי ובהיריון מתקדם. במשך שעות חיכיתי לשגיא שיחזור אלינו יפתח את הדלת ויוציא אותנו החוצה. כעבור יממה מצאתי את עצמי עולה לאוטובוס לבד, בלי שגיא, עם שתי ילדות קטנות בדרך למסע הקשה ביותר שאדע בחיי".
אביטל שיתפה ברגעים הקשים: "במסע הזה, היו כאלה שניסו לומר לי שלא אצלח אותו, והיו כאלה שאמרו שהסוף יהיה טוב. הזכרתי לעצמי בכל פעם שאני צועדת אותו ביחד עם שגיא, הוא במלחמת קיום ואני במלחמת תקווה. מלחמה יומיומית שבה אני מתעוררת למציאות לא אנושית ונלחמת בכל כוחי להשיב אותו הביתה. אני ידעתי שלא משנה איזה ימים נעבור ואיזה סיכוי יש לשגיא לחזור - הוא יחזור אלינו".
"חשבתי על הילדים שעדיין מחכים לאבות שלהם"
אשתו של שגיא סיפרה עוד: "הוא לא ראה אור יום מ-7 באוקטובר ולא ידע מה קרה איתי ועם הבנות. הפעם הראשונה שבה גילה מה מצבנו, היה יום לפני שחרורו. רק אז גילה שאנחנו בחיים. איך הוא הצליח להחזיק מעמד? בזכות האהבה. גילינו שעשינו הרבה דברים כל אחד בעולמו בדיוק כמו שהשני ביקש וייחל בצד שלו. אתמול כשראיתי את שגיא הרגשתי סוף-סוף שאני יכולה לצאת מהממ"ד ולהתחיל להשתקם. יחד כמשפחה שלמה, שלוש בנות, אמא ואבא.
"אתמול אחרי שנה וארבעה חודשים, שגיא פגש את בנותיו לראשונה. ברגעים האלה כשגלי ובר רצות אל אבא ושחר רואה לראשונה את אביה שלא מתוך תמונה, לצד השמחה הגדולה וההתרגשות ששגיא איתנו בבית, לא יכולתי שלא לחשוב על כל אותם הילדים שעדיין מחכים לאבות שלהם שישובו הביתה. יש לנו במדינת ישראל ילדים קטנים שהופרדו מאבא שלהם ובכל יום מתעוררים ושואלים 'מתי אבא חוזר?'. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי שהשאלה הזאת לא תישאל יותר ואבא שלהם יהיה בבית".
אביטל פנתה לשאר משפחות החטופים שעדיין נמצאים בעזה: "היום אני עומדת מולכם ואומרת לכל מי ששומע אותי - אל תאבדו תקווה, אנחנו נחזיר את כל מי שנשאר שם. כי אין אופציה אחרת. פשוט אין. שגיא אמר לי אתמול 'מילי זה נחמד שכותבים 498 ימים, אבל בעיקרון יותר נכון להגיד שאנחנו שם מעל ל -43 מיליון שניות של גיהינום'. הם לא סופרים ימים וגם לא שעות הם סופרים שניות".
יונתן, אביו של שגיא, אמר: "עומד מולכם אבא לילד שחזר אלינו. אותו הילד, אבא לשלוש בנות, ובעל לאישה הלביאה שדיברה איתכם קודם. ילד שהוא חלק מקהילה, קהילת ניר עוז, שמרוסקת ומחכה לעוד 20 חטופים. דרוש היה אומץ כדי להגיע להסכם הזה. כולנו יכולים להסכים שזה הסכם לא מושלם, אבל בהסכם הזה עם חזרתו של שגיא ושני חברים נוספים מניר עוז, כאלה שיצאו לפני וכאלה שחייבים לצאת בהמשך, רק כאן יהיה ריפוי לכולנו.
"תנחומיי לכל משפחות הנופלים, אנחנו איתכן בכל צעד וצעד, מרגישים שאנחנו כאן בזכות ההקרבה שלכן. אני שולח איחולים לכל פצועי צה"ל ומאחל להם החלמה מהירה. אני מודע לכוחות של התפילות בעם ישראל כולו. שגיא שרד בזכות האהבה והאופטימיות, האנרגיות שאנחנו לא יכולים להבין מכל מגזרי העם שתמך וממשיך לתמוך".
סרחיו שמיאל, דודו של יאיר הורן ששוחרר גם הוא אתמול במסגרת הפעימה השישית של עסקת החטופים הנוכחי, אכל איתו היום ארוחת צהריים. "הוא בסדר, עכשיו לוקחים אותו לבדיקות והוא נראה בסדר גמור", סיפר הדוד. "התיאבון חזר, כבר אתמול בערב הוא קיבל סטייק עסיסי וגדול שהביאו ממסעדה, ואפילו סיים איתו".
הדוד הוסיף: "הוא היה מנותק לגמרי, יודע מעט מאוד ממה שהיה פה. בלילה הראשון הזכרנו את הכיכר, הוא שאל איזו כיכר. כשהסברנו לו הוא אמר שהוא שמע על זה משהו, אבל הוא לא ממש ידע על כיכר החטופים. הם היו די מנותקים, לקראת הסוף הם שמעו מרחוק ערוץ טלוויזיה אבל בקושי הבינו על מה מדברים".
