אלון קמינר, שנחשב לאחד הפצועים הקשים של המלחמה כבר מתחילתה, מתח ביקורת על חוק הפטור מגיוס בדיונים שנערכים היום (ראשון) בוועדת חוץ וביטחון. קמינר (28), שאיבד את שתי ידיו, רגלו ועינו בתחילת המלחמה מפיצוץ אמל"ח בראש הנקרה, סיפר: "יצאתי להילחם כדי להגן על יהודים ונפצעתי אחרי שבוע. סבתא שלי ניצולת שואה, ואני בראש שלי אמרתי - נמות ולא ניתן להם לנצח".
קמינר בוועדת חוץ וביטחון
(צילום: ערוץ הכנסת)
קמינר הסביר: "לא אדבר על הסעיף, אלא על המאבק על המדינה. זה יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ואני רוצה לציין את חברים שלי שפצועים בנפש ובגוף. אני יצאתי לזירה הצפונית כדי להגן על נהריה. היחידים בעולם שיכולים לקבל אזרחות במדינה הזו מתוקף הדת שלהם זה העם היהודי. אנחנו ראשונים לזכויות ואנחנו צריכים להיות ראשונים לחובות. כל עניין אחר הוא יכול להיות רלוונטי אבל הוא לא".
לדבריו, "ההסתכלות על החברה החרדית כמקשה אחת שלומדת תורה היא פשוט לא נכונה ואנחנו יודעים את זה. יש לי כבוד אדיר לתלמידי ישיבות ואני מבקש לא להכתים את השם שלהם עם מי שלא לומד תורה. לא הגיוני לתת למערכת לפקח על עצמה ולהגיד מי לומד תורה. מי שלא לומד תורה - שיילך לצבא".
קמינר ביקר את היעדר אמצעי הפיקוח בהצעת החוק של יו"ר הוועדה בועז ביסמוט. "חסרות טביעות אצבע ופיקוח חיצוני על מי שלומד. איך אנחנו יכולים להגיד מי תלמיד ישיבה ומי לא?", תהה. "מי שלא לומד בישיבה - שיילך לצבא ויתרום לבניין המדינה. אנחנו לא בתקופות קדומות, צריך לגייס כי הצבא מבקש".
גם הרב אהד טהרלב, אב שכול וראש מדרשת לינדנבאום, לקח חלק בדיון. "הבן שלי, שלא יכול להשמיע את קולו, למד תורה שנתיים לפני השירות הצבאי, והתכוון לחזור לישיבה אחריו. אמרו לי 'אנחנו חוששים איך הילדים שלנו יחזרו' - הילד שלי לא חזר".
טהרלב הוסיף: "אפשר ללמוד תורה וגם לשרת בצבא. אני לא יכול להבין איך הדברים האלה יכולים לבוא בסתירה. ללמוד ולא לשרת זו מצווה באה בעבירה. הילדים שלכם יחזרו גדולים יותר עם יראת שמים. כמי שעוסק בהקמת מסלולים לבנות בצבא אני יכול לומר שהעבודה עם הצבא יוצאת מהכלל. הבנות נשארות דתיות, עוסקות בתורה ומקדשות שם שמיים. לא יכול להיות שחלק קבורים בהר הרצל וחלק לא".
"יש פה כשל מוסרי עמוק", אמר. "אני באתי לזעוק את זעקת בני ואת זעקתם של מי שקבורים בבתי העלמין ולא יכולים להשמיע את קולם. ההיסטוריה לא תסלח לנו. עברו הימים שאפשר לדחות עוד".
"אחרי הפציעה הלכתי לשיקום - וחזרתי למילואים"
במהלך הדיון נרשמו חילופי דברים בין הרב יונתן רייס לח"כ מירב כהן (יש עתיד). רייס טען כי שיש רצונות שונים לשוויון: "כשבג"ץ דן בנושא של אוטובוסים נפרדים לנשים וגברים, הציבור הליברלי זעק בצדק שהוא מפלה נשים. אותה החלטה גורמת לכך שהבת שלי צריכה לקום שעה קודם כי היא לא יכולה להיות ליד גברים באוטובוס".
ח"כ כהן, שמכהנת כיו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, השיבה: "אבל זו מדינת ישראל, מקום ליברלי, יש כללים, היא של כולם".
חנניה בן שמעון, נפגע פעולות איבה וחבר ארגון המילואימניקים "כתף אל כתף", סיפר: "אחרי הפציעה שלי הלכתי לשיקום - וחזרתי לשירות מילואים. אין פה התייחסות ללומדי התורה של הציונות הדתית. אחי כמעט נהרג מפגיעת נ"ט - חודש אחרי הוא חזר ללמוד בישיבת הסדר באשדוד".
לדבריו, "החוק הזה הופך את התורה של הציונות הדתית לנמוכה יותר. הוא מבדיל בין תורה לתורה. בש"ס אמרו השבוע בעלון השבועי שלכם, מי אלה תלמידי התורה שמשתמשים בתורה? מדברים על שבות (רענן, ממייסדות ארגון "המילואימניקים" - א"א) על נשים דתיות שמשתמשות בתורה. אבל מי אתם שתשתמשו בתורה כקרדום לחפור בו?".
