שריפה גדולה משתוללת במושב בית הגדישריפה גדולה משתוללת במושב בית הגדי
שריפה בעוטף עזה בעקבות בלוני תבערה
(צילום: יניר מוגרבי)
שלמו לנו או שנשרוף לכם, תביאו מכונות הנשמה, ערכות לבדיקה, תביאו אוכל, תרופות, דלק, חשמל, תזרימו מים, תכניסו עובדים לישראל, וגם תכפילו את הכסף. תעשו הכול ומיד או שנשרוף לכם. שָכֵן פסיכופת זה דבר שיכול לקרות לאדם נורמטיבי וגם למדינה. הבעיה היא כשנכנעים לטירוף הזה.
כל מערכת היחסים בינינו לבין השכן העני והרשע שבעזה, בנויה הפוך. במקום שאנחנו נגיד להם, "אם תשרפו, תירו, תחפרו או תתחמשו, לא תקבלו מאיתנו כלום. למקרה ששכחתם, יש לכם גבול עם עוד מדינה ‑ מצרים. מדינה של ערבים מוסלמים סונים, בדיוק כמוכם. מדינה שהיא לא אויבת שלכם, ואתם לא שואפים לחסל אותה. אתם מתעקשים לשרוף, לירות, לחפור ולהתחמש ‑ תפנו למצרים שתספק לכם את רשימת הקניות שנזכרה לעיל".
אבל זה לא מה שאנחנו עושים, אנחנו משחקים את משחקו של הפסיכופת. נושאים ונותנים באמצעות מתווכים, מה ניתן תמורת שקט זמני? כמה נשלם בעבור רגיעה בת-חלוף? כאילו שכחנו שמעבר לגבול יש בפועל מדינה, שאותה מנהלת חבורת מחבלים עלובה, שכל כולה בנו תלויה. ברצותנו תשתה, ברצותנו תאכל, ברצותנו תגווע. לעולם אסור להיכנע לסחטן, לדורש דמי חסות, למי שמאיים, אין לזה סוף. אבל כשאלו יחסי הכוחות זה ממש אווילי.
יש שחושבים שכוחנו זה אינו בר-מימוש בגלל התמונות הקשות שיגיעו מעזה, והלחץ הבינלאומי שיבוא בעקבותיהן – אנשים רעבים וצמאים שיושבים בחושך. אבל זו לגמרי בחירה שלהם שם בעזה, ואת זה נבהיר בגלוי ומראש. אין לנו סכסוך גבולות עם עזה, אין לנו תביעות מהם, ואנחנו גם לא חייבים להם כלום. תנהגו כמו שכנים טובים – נהיה נדיבים וטובים כפליים. תמשיכו לשרוף, לאיים ולירות – תתכבדו וקבלו את צורככם ממצרים או שתמותו, הבחירה בידיכם. כל כך פשוט וכל כך הגיוני, אז למה לא שומעים אף שר בממשלה שאומר זאת?
אנחנו חיים בתקופה שבה להגיד את המובן מאליו נהפך אוונגרד, מעשה אמיץ ופורץ גבולות. מפלגתי, הליכוד, התאפיינה תמיד בדיונים סוערים של אנשים בעלי עצמאות מחשבתית, שלעיתים היו חלוקים על הדרך שבה יש ללכת לעבר מטרה משותפת, רוצים את אותו הדבר אבל מתווכחים על הדרך. איך זה שאין עכשיו אחד שיבקר את המדיניות הרופסת מול עזה? כולם חושבים בדיוק אותו הדבר? אנחנו רועים או שאנחנו העדר?
כמגדל כבשים ותיק אני קובע – אחדות דעים מוחלטת היא כמו אחידות יתר בעדר. כשאין שום גיוון זה מוביל לניוון, חייבים דם חדש. כשכולם אומרים את אותו הדבר אני מוטרד, זה אומר קיבעון מחשבתי או פחד. כאיש ליכוד ואיש ימין, אשר לטובת המדינה רוצה בהצלחת הליכוד ובהמשך שלטונו, אני יודע שחייבים חופש להביע דעה, אי אפשר שכולם יחשבו בדיוק אותו דבר, דעה חופשית היא איננה חולשה היא כוח.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com