בחלוף כמעט 78 שנים, לאחר חקירה מאומצת של הענף לאיתור נעדרים בחטיבת הנפגעים, הרבנות הצבאית ומשרד הביטחון, הודיע אתמול (רביעי) צה"ל על איתור מקום קבורתו של שלמה חיימסון ז"ל, שנפל מירי שומרי מחנה המעצר קראולוס בקפריסין במהלך ניסיון בריחה בלילה שבין 29 ל-30 בספטמבר 1948. במשך יותר מארבע שנים עבדו החוקרים לפענוח התיק, אספו חומרים ארכיוניים מרחבי העולם - ולא עצמו עין עד לפתרון התעלומה. החקירה הממושכת, "רצף הזהב" שהוביל לפתרון ושתי פריצות הדרך הובילו לרגע המיוחל, שבו גם עודכנה בתו של שלמה - שהייתה רק בת ארבעה ימים כשהוא נהרג.
שלמה חיימסון ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
"בגלל שהוא נהרג בקפריסין, חיימסון בכלל לא היה ברשימות", סיפר ל-ynet ראש צוות החקירה לאיתור חללים שמקום קבורתם לא נודע, אלוף-משנה י', מי שמתכלל את החקירות, משלב את הממצאים עד לפיענוחם ומציג אותם למשפחות.
ראש תיק החקירה, רב-סרן (במיל') י', מי שאיתר את הקבר והוביל לפריצת הדרך בהסתכלות על המיפוי והצלבת הרשימות, שיתף כי קיבל את התיק במקרה, בעקבות דוקטורט שכתב בלימודיו על בתי קברות. "נודע לי שהביאו לארץ בית קברות שלם מקפריסין והוא נמצא בחיפה. זה עניין אותי מאוד", סיפר. "חברתי לעמותת 'מעפילי קפריסין' שמתחזקת את החלקה הזאת, ואיכשהו הם אמרו לי שיש להם 136 קברים, ו-120 מתוכם הם אלמונים".
רסיסי המפות שחוברו - והובילו לפיצוח התעלומה
באחד התיקים, כך הוא תיאר, נודע להם שגם חיימסון בין השמות. "בגלל שהוא חלל צה"ל החקירה הפכה להיות צבאית", סיפר. בשלב הזה עובדים בצוות החקירה להבין את הסיפור כולו, שכן חיימסון נהרג בקפריסין, נקבר שם - ורק ב-1970 הובא לישראל. "חיפשנו איפה הוא קבור ומצאנו שהוא נקבר במארגו, ואם אני יודע איפה הוא נקבר במארגו - אני יכול לדעת באיזה חלקה הוא נקבר בארץ", סיפר רס"ן (במיל') י'.
אלא שהדברים לא כל כך פשוטים. החוקרים נדרשו לחבר מפה שצולמה בחמישה חלקים שונים, ברזולוציות שונות ומכיוונים שונים – למפה אחת של בית העלמין, ובמקביל לעבור על רשימות של רבנים רבים שנשלחו בזה אחר זה לקפריסין – ושכל אחד מהם ניהל רישומים כראות עיניו ולא בשיטה סדורה. "המפה שקיבלנו במארגו הגיעה אלינו בחמישה חלקים שלא מתחברים. זה נאסף מכל מיני ארכיונים, כל נייר הגיע ממקום אחר", שיתף רס"ן (במיל') י'.
זה ממש כמו מפת אוצר בסרטים - חלק מהרמזים קיימים וחלק לא ואתה מנסה לעשות בעצמך לחבר את מה שיש לממצא חד-משמעי. והחד-משמעיות חשובה מאוד
אחרי עבודה ארוכה הצליח לאחד את המפה לתמונה שלמה, והתחיל לחפש "עוגנים" בבית העלמין שיאשרו לו שהוא בדרך הנכונה. "מצאנו את השער של בית הקברות ואז הבנו את הכיוונים, ועל חלק מהקברים הכיתוב שרד אז זה נתן לנו עוגנים. ואז מתחילים כמו פאזל לשים שמות בהתאם לעוגנים שיש לך", אמר. אל"מ י' הסביר כי "בעולם המודיעיני הקלאסי עושים פעולה שנקראת 'עיגון'. מה שחשוב זה להבין שעבודת החיבור בין החלקים חייבת להיות מדויקת. זה כמו פאזל מאוד מגושם".
הפריצה השנייה בדרך לאיתור מקום קבורתו של חיימסון הייתה כשהצליח רס"ן (במיל') י' להבין את הסדר שהרבנים נתנו לשורות של הקברים בבית העלמין במרגו. "ואז מצאנו את 'רצף הזהב' שמחבר את מקומות הקבורה בקפריסין", שחזר. "ברשימה של שבע שמות ברצף שכתב אחד הרבנים - וחלקם היו כעוגן - היו מצבות עם השם. פתאום מצאנו חלקי אותיות, לפעמים מילה, והתברר שבתוך השמות יש שש שמות בשורה. זה אומר שהשביעי שזה חיימסון זה האחרון".
"לא שוכחים אף אחד"
אל"מ י' תיאר זאת "ממש כמו מפת אוצר בסרטים". לדבריו, "חלק מהרמזים קיימים וחלק לא ואתה מנסה לעשות בעצמך לחבר את מה שיש לממצא חד-משמעי. והחד-משמעיות חשובה מאוד". לאחר האיתור עדכן הצוות את משרד הביטחון, ובהמשך הגיע נספח צה"ל בברזיל לבית המשפחה. "יחד עם משרד הביטחון ועמותת מעפילי קפריסין עלינו לזום משותף עם המשפחה והתחלנו לגולל בפניהם את הדברים", שיתף אל"מ י'. "אתה רואה את הניצוצות בעיניהם ואת ההתרגשות הרבה מאוד. הם מבינים שיש להם אבא גיבור במקרה הזה".
רס"ן (במיל') י' סיפר כי הבת של חיימסון, מרים, הייתה רק בת ארבעה ימים כשהוא נהרג. "היא מקבלת קבר של אבא שלא הכירה לעולם", אמר בהתרגשות. "חקירות לוקחות שנים. אתה ישן עם זה בלילה, זה מלווה אותך בכל רגע ביום, ויש המון תסכולים ואכזבות וקצוות שנתקעים, וכל פעם שיש איזה 'בינגו' כזה זה נותן דרייב אדיר להמשך. הרווח שלי מזה זה העיניים של המשפחות כשאתה מביא להן קבר. וכולי תקווה שנמצא את כולם בסוף. לא שכחנו אף אחד - ואנחנו מקווים שנצליח לפצח כל תעלומה".
