882 ימים לאחר שבתו היימנוט קסאו נעלמה ממרכז הקליטה בצפת, סיפר בכאב היום (ראשון) טספיה קסאו איך איתורו המהיר של יובל קוגן בן ה-4 רק חיזק אצלו את התחושה שמדינת ישראל הייתה יכולה לעשות הרבה יותר גם עבור בתו. "אני קודם כל שמח ונרגש שיובל נמצא מהר, ושנחסכו מהמשפחה שלו עוד הרבה דמעות", אמר. "אבל הפער שובר את הלב. כל ההתארגנות סביב היעלמותו, כל המערך שהתגייס כדי לחפש ולמצוא אותו, רק מבליטים את מה שלא היה בשביל היימנוט".
עצרת למען החזרתה של היימנוט, בחודש שעבר
גלריה
"המדינה הוכיחה שיש לה יכולת למצוא ילדים - אבל לא הפעילה אותה עבור הבת שלי"
(צילום: פאולינה פטימר)
לדבריו, במשך שנתיים וחצי משפחתו חוזרת שוב ושוב על אותה דרישה: להפעיל את כל היכולות שעומדות לרשות המדינה כדי לאתר את בתם. "אנחנו אומרים כבר שנתיים וחצי שלמדינה יש יכולות טכנולוגיות גבוהות למצוא כל אדם. יצאנו למחאות, נפגשנו עם אנשים, כולל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וביקשנו שיפעילו את היכולות האלה. שום דבר מזה לא קרה, והילדה שלנו עדיין לא איתנו", הוסיף.
קסאו טען כי ההבדל בין שני המקרים נובע גם מיחס מפלה כלפי משפחתו. "אין לי ספק בכלל שזה יושב על עמדה גזענית", אמר. "אנחנו עולים חדשים, לא מדברים עברית, לא חזקים, אין לנו קשרים ואין לנו כסף. לעומת זאת, הילד הזה הגיע ממשפחה שידעה לגייס את כל המשאבים, הקשרים והכוחות, ומצאו אותו תוך בערך 24 שעות. זה רק הבליט את מה שתמיד הרגשנו - שזה קשור לכך שאנחנו אתיופים ולא מדברים עברית".
בלב טענותיה של המשפחה עומדת גם העובדה ששב"כ לא הצטרף לחקירה. "בסיפור של יובל גם שב"כ וגם אמ"ן היו בתמונה. אצלנו שב"כ לא נכנס בכלל. אם הם היו מעורבים היינו יודעים", הוסיף. הוא גם אמר כי למרות שהיועצת המשפטית לממשלה כבר אישרה בחודש ינואר את האפשרות לשלב את שב"כ בחקירת היעלמותה של היימנוט - הדבר לא יצא לפועל. "אמרו לנו שלא חושדים ברקע לאומני ולכן שב"כ לא נכנס", הסביר.
עם זאת, הוא ציין כי "מבחינת אנשים שמבינים בתחום הביטחוני, עצם העובדה שהיימנוט נלקחה מתוך מוסד ציבורי של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה - היא עילה מספקת כדי ששב"כ ייכנס לתמונה. זאת פגיעה ביישות של המדינה". גם הפגישה שקיימה המשפחה עם ראש הממשלה, לדבריו, לא הובילה להתקדמות. "הוא אמר לנו שהוא יבדוק את הנושא ויחזור אלינו עם תשובה. מאז לא שמענו ממנו", תיאר.
"כשאני רואה ילדה בגיל שלה, אני עדיין מחפש אותה"
(צילום: אוריאל אבן ספיר)
האב הפנה ביקורת קשה גם כלפי התנהלות המשטרה, ותיאר: "אני אפילו לא יודע איפה הדברים עומדים היום. בלהב 443 לא עונים לי לטלפון. במשטרה בצפת לא עשו את מה שהיו צריכים לעשות. גם כשהבאנו להם מידע, הם לא באמת בדקו אותו. רק אחרי שחברי כנסת העלו את הנושא בוועדה בכנסת, הם הלכו לבדוק".
הוא הדגיש כי אין לו טענות כלפי הציבור, והבהיר: "הכעס שלי הוא על המדינה, על הממשלה ועל הרשויות, לא על האזרחים. האזרחים הם אלה שמראים לנו את הדרך בחושך. הם עוזרים לנו, צועדים איתנו, מחזקים אותנו. אני רואה על הפנים שלהם שנשבר להם הלב כשהם רואים אותי". הוא קרא לציבור להמשיך ולהיאבק יחד עם המשפחה, וביקש: "תעמדו לצידנו ותעזרו לנו לקרוא למדינה להכניס את שב"כ לתיק של היימנוט. אני מבקש שישפיעו על הממשלה לעשות את זה. אני מאמין שהילדה נחטפה, שהיא נלקחה ונמצאת בידיים של אנשים. צריך לחפש אותה בכל האמצעים".
את חיי המשפחה מאז שנעלמה בתו הוא מתקשה לתאר. "אי אפשר אפילו לבטא במילים איך זה מרגיש כשהילד או הילדה שלך נלקחים ממך ואתה לא יודע איפה הם. אתה לא יכול לישון, אתה לא יכול לאכול, אתה לא מצליח לדבר. אני יודע שזה מה שההורים של יובל הרגישו בזמן שהוא נעדר.
"אבל אצלנו", הוסיף, "זה נמשך כבר 882 ימים. אני מרגיש שאני בין החיים למתים. גם הילדים הקטנים שלי כל הזמן שואלים למה לקחו אותה ואיפה היא. כשאני מסתובב ברחוב ורואה ילדות קטנות בגיל שלה, אני כל הזמן מחפש. כל הזמן חושב שאולי אני אמצא אותה. אני לא מאחל לאף אחד את החוויה הזאת". לסיכום אמר: "המדינה הזאת שייכת לכולנו. היא מדינה של כל היהודים, בלי קשר לצבע העור שלנו. אני מצפה מהציבור לדרוש מהמדינה את אותו היחס גם להיימנוט. אין ביניהם שום הבדל מהותי. כולנו אזרחים של אותה מדינה".
