נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח במלחמה במזרח התיכון בניגוד למדיניות אנטי-מלחמתית ארוכת שנים, שבמסגרתה התנגד למה שכינה "מלחמות אינסופיות". חודשים ספורים אחרי שהכריז על מיטוט תוכנית הגרעין האיראנית - ולצד תמיכה ממובילי הקו הפרו-ישראלי באר"ב - מתמודד כעת טראמפ גם עם ביקורת משני צידי המתרס של המפה הפוליטית בארצו, שתוהים על הפער שבין ההצהרות אז להחלטה לפתוח במלחמה אתמול.
בלוס אנג'לס: הפגנות בעד. בניו יורק: הפגנות נגד
(צילום: מתוך X)
7 צפייה בגלריה
ממדאני טען: "מלחמה בלתי-חוקית". מפגינים בניו יורק נגד התקיפות באיראן
(צילום: Leonardo MUNOZ / AFP)
כך למשל, במרכז מנהטן, בטיימס סקוור, צבאו מאות מפגינים זועמים כדי למחות נגד המתקפה האמריקנית-ישראלית המשולבת באיראן. המפגינים, רבים מהם פרו-פלסטינים, קשרו באופן ישיר בין הפעולה ההיסטורית נגד משטר הטרור לבין "רצח העם" שישראל לטענתם מנהלת בעזה. הם שאגו בקצב אחיד "הורידו את הידיים מאיראן עכשיו", והניפו שלטים כמו “בעד זכותה של איראן להרתעה גרעינית", "הגנו על פלסטין" ו-"גברים לבנים הורסים הכל".
הקונסול הכללי של ישראל בעיר, אופיר אקוניס, תקף את המפגינים ואמר כי מדובר ב"אירוע מביש של שונאי ארה״ב וישראל בניו יורק". לדבריו, "אחרי ששתקו בזמן טבח טהרן, כשהאייתולות רצחו 30,000 מפגינים באיראן, שונאי ארצות הברית וישראל בניו יורק התעוררו ומפגינים דווקא בעד האייתולות. זה עולם הפוך שיגיע לסיומו עם נפילת השלטון החשוך בטהרן”.
מנגד, המפגינים קיבלו רוח גבית מראש העיר החדש שלהם, זוהרן ממדאני, שכמה דקות אחרי פרסום דבר חיסולו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי תקף בחריפות את ארה"ב ואת ישראל. הוא נמנע מלהזכיר בהצהרה שלו את טראמפ, שאותו ביקר בחדר הסגלגל רק לפני יומיים והחליף עימו מחמאות וחיוכים - אך בכל זאת טען כי הפעילות של הנשיא היא "הסלמה קטסטרופלית" של "מלחמת תוקפנות בלתי-חוקית".
לדברי ממדאני, "הפצצת ערים, הרג אזרחים ופתיחת זירת מלחמה חדשה - אלה אינם דברים שאמריקנים רוצים. הם לא רוצים מלחמה נוספת בחתירה להחלפת שלטון. הם רוצים הקלה ממשבר יוקר המחיה ושלום".
7 צפייה בגלריה
"איראן משלמת מחיר". בלוס אנג'לס חגגו גולים איראנים את התקיפות
(צילום: AP Photo/Caroline Brehman)
ממדאני הוסיף כי משטרת ניו יורק תגברה נוכחות בבתי כנסת ואתרים רגישים “מתוך משנה זהירות”, ופנה לתושבי העיר ממוצא איראני: "אתם חלק מהמרקם של העיר הזו, אתם תהיו בטוחים כאן".
אלא שדווקא מי שבאמת זקוקה להגנה הזו יותר מכל, העיתונאית והגולה האיראנית מסיח עלינז'אד - מהדמויות המזוהות ביותר עם המאבק נגד הרפובליקה האיסלאמית שהייתה יעד לניסיונות התנקשות מצדו - סירבה לקבל את החיבוק של ראש העיר. "אליך, חזרה ממדאני! אתה שתקת כשאנחנו עמדנו בפני טבח, כשמתנקשים של הרפובליקה האיסלאמית נשלחו לכאן, לניו יורק, כדי להרוג אותנו. אז תשתוק גם עכשיו!”, היא כתבה לו בזעם. "תפסיק להטיף לנו האיראנים על שלום. אני לא מרגישה בטוחה בניו יורק כשאני מקשיבה למישהו כמוך, שמזדהה עם המשטר שהרג יותר מ-30,000 איראנים לא חמושים בפחות מ-24 שעות. אתה מדבר על 'הביטחון' של העיר היפה הזו? תקשיב היטב: ביטחון בלי צדק לא שווה כלום. ניו יורק שייכת לאנשים שעומדים נגד טרור, לא לאלה שמתרצים אותו".
האריס נגד המלחמה
הסערה הפוליטית סביב התקיפה הגיעה כמובן גם לוושינגטון. סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס פרסמה הודעת גינוי נוקבת שבה האשימה את טראמפ בכך שהוא "גורר את ארצות הברית למלחמה שהעם האמריקני לא רוצה בה", והצהירה שהיא מתנגדת ל"מלחמה להחלפת משטר באיראן".
לדברי האריס, חיילים אמריקנים “מוצבים בסכנה למען מלחמת הבחירה של טראמפ”, וכינתה את המהלך "הימור מסוכן ומיותר בחיי אמריקאים. מה שאנחנו רואים אינו כוח, אלא פזיזות מחופשת לנחישות. התקיפות היו בלתי נבונות, בלתי מוצדקות ולא נתמכות על ידי העם האמריקני".
האריס גם האשימה את טראמפ בשקרים, בפרט הבטחתו לסיים מלחמות, וסביב טענתו הקודמת כי "השמדנו" את תוכנית הגרעין האיראנית.
לצד האריס התייצבו קולות פרוגרסיביים בולטים כמו חברת הקונגרס אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (AOC), שהזהירה מ"אסון אזורי". לדבריה, "העם האמריקני נגרר שוב למלחמה שלא רצה. המלחמה הזו אינה חוקית, אינה נחוצה, והיא תהיה קטסטרופלית".
אוקסיו-קורטז טענה שטראמפ יכול היה למנוע את המלחמה בדיפלומטיה, אך הוא במודע "בחר במלחמה". הסנאטור ברני סנדרס הפנה אצבע מאשימה ישירות לראש ממשלת ישראלתניהו: "יחד עם בעל בריתו הישראלי הימני הקיצוני בנימין נתניהו, טראמפ פתח מלחמה בלתי-חוקית, מתוכננת מראש ובלתי חוקתית. הוא מהמר בחיי אמריקנים ובכסף ציבורי כדי להגשים את השאיפה ארוכת השנים של נתניהו לגרור את ארצות הברית לעימות מזוין עם איראן".
דמוקרטים בכירים כמו צ׳אק שומר דרשו לקבל מהממשל תדרוכים מיידיים והצבעות מסודרות בקונגרס לגבי המשך המערכה, בהתאם לחוק סמכויות המלחמה. “תהיו ישרים עם הקונגרס ועם העם האמריקני לגבי מטרות התקיפות האלה, ומה צפוי בהמשך״, פנה שומר לטראמפ ולמזכיר המדינה מרקו רוביו.
לדברי שומר, "אסור לעולם לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, אך העם האמריקני אינו רוצה בעוד מלחמה אינסופית ויקרה במזרח התיכון כשיש לו כל כך הרבה בעיות מבית. הממשל לא סיפק לקונגרס ולעם האמריקני פרטים קריטיים על היקף ודחיפות האיום. התמודדות עם פעילותה האזורית הזדונית של איראן, שאיפותיה הגרעיניות והדיכוי האכזרי של העם האיראני, דורשת עוצמה אמריקנית, נחישות, תיאום אזורי ובהירות אסטרטגית. למרבה הצער, מחזורי התגובות התזזיתיות של הנשיא טראמפ וההסתכנות בסכסוך רחב יותר אינם אסטרטגיה בת-קיימא״.
גם בצד הניצי של המפלגה, הסנאטור ג׳ון פטרמן וחבר הקונגרס ג׳וש גוטהיימר, שאמנם הודו לטראמפ על הפעולה הביטחונית, הדגישו במקביל את חובת הממשל לעמוד במגבלות החוק ולהסביר את מטרות, היקף ומשך הלחימה. פטרמן בכל זאת קינח עם "אלוהים יברך את ארה"ב, את הצבא הנהדר שלנו ואת ישראל".
"זו MAGA? בושה!"
במאמר מערכת חריף, ה"ניו יורק טיימס" הגדיר את הפעולה הצבאית באיראן כ"פזיזה", ותקף את הנשיא טראמפ על הפרת הבטחתו לסיים מלחמות. העיתון ציין כי בשנה החולפת הורה טראמפ על תקיפות ב-7 מדינות שונות, וקבע כי "התיאבון שלו להתערבות צבאית רק גדל עם האוכל". המאמר העביר ביקורת על יציאה למלחמה ללא אישור הקונגרס, ועל הבחירה להודיע על כך בסרטון שפורסם ב-2:30 בלילה.
ב"טיימס" גם הצביעו על סתירות בהצהרותיו של טראמפ, שרק ביוני האחרון טען שתוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה", והזכירו שורת כשלים של הממשל: משיתוף פרטים מסווגים על ידי שר ההגנה פיט הגסת' בקבוצת צ'אט, ועד לטענות על הסוואת מטוס צבאי כאזרחי. עורכי העיתון הבהירו כי למרות שהמשטר האיראני אינו ראוי לרחמים, הנשיא דורש מהציבור "אמון עיוור" מבלי להציג אסטרטגיה. המאמר נחתם באזהרה כי יציאה למערכה ללא תוכנית ברורה להחלפת השלטון עלולה להסתיים בדיוק כמו המלחמות בעיראק ואפגניסטן.
הביקורת הגיעה גם מתוך הבית של טראמפ. הנשיא לקח הימור פוליטי כשיצא למבצע הצבאי נגד דעת הקהל בתוך תנועת ה-MAGA שלו, הדוגלת בבדלנות ובמדיניות "אמריקה תחילה". וכצפוי, כמה מהקולות המשפיעים ביותר בתנועה יצאו למתקפה חזיתית.
חברת הקונגרס לשעבר, מרג'ורי טיילור גרין, צייצה בזעם: "הצבענו עבור 'אמריקה תחילה' ואפס מלחמות. האם זה מה ש-MAGA הייתה אמורה להיות? בושה!". מגיש הטלוויזיה טאקר קרלסון אמר כי ההחלטה לתקוף באיראן היא "דוחה ורעה לחלוטין", והפובליציסט השמרני מאט וולש הוסיף שחירותם של האיראנים אינה באחריותה של אמריקה, ואם חייל אמריקני אחד ייהרג - זו תהיה "טרגדיה בלתי נסלחת״.
מנגד, היו הקבועים שהריעו במלוא הגרון לנשיא על המהלך הנועז. הסנאטור לינדזי גראהם הכריז בהתלהבות כי "השינוי הגדול ביותר במזרח התיכון זה אלף שנים עומד בפתחנו", והסנאטור טום קוטון צייץ ש"'חשבון הקצב' סוף סוף הוגש לאייתוללות".
יו״ר בית הנבחרים מייק ג׳ונסון אמר כי ״איראן משלמת כעת מחיר על עשורים של פעילות נגד ארה"ב ובעלות בריתה״. היה זה דווקא יורש העצר הגולה פהלווי שביקש לצנן מעט את האופוריה: ״חמינאי, הרודן צמא הדם של ימינו, רוצחם של עשרות אלפים מבניה ובנותיה האמיצים ביותר של איראן, נמחק מעל פני ההיסטוריה. זה עשוי להיות תחילתה של החגיגה הלאומית הגדולה שלנו, אך זכרו - הישארו דרוכים, כי זהו אינו סוף הדרך".
