בצל הימשכות הלחימה מול חיזבאללה - ושיגורים בלתי פוסקים לעבר יישובי הצפון - בבית לוחמי הגטאות הקרינו היום (שלישי) את עצרת הנעילה המרכזית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. זו השנה ה-77 שבה עורכים במקום את עצרת הנעילה המרכזית, בשיתוף קק"ל, והשנה זה נערך במתכונת מקוונת ומוקלטת.
עצרת הנעילה השנתית של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות
(צילום: מתוך עצרת בית לוחמי הגטאות)
כמדי שנה, במסגרת העצרת סופרו סיפורי חייהם של שישה שורדי ושורדות שואה: מרגיט בורנשטיין, אירנה ודיסלבסקי, הזוג מרק וליזקה הרמן, לאה גלילי, ד"ר שרה מלצר וגדעון לב - אשר סיפוריהם האישיים מביאים לידי ביטוי גבורה, תקומה וחוסן רוח יוצא דופן.
שורד השואה גדעון לב, כוכב טיקטוק עם יותר מ-300 אלף עוקבים, סיפר: ״הגענו מפראג ולא היה מסילת ברזל. הורידו אותנו מהקרונות והתחלנו ללכת. הייתי רק בן 6, ואני זוכר שאמא הלכה לפני. היה קר וקשה וכשהגענו לטרזין ראיתי את אבא שלי. צעקתי לו ׳אבא׳ אבל מסתבר שהיה אסור לו לענות".
הוא תיאר כי "35 אלף יהודים מתו שם, 15 אלף נערים וילדים עברו דרך טרזין ומאה ומשהו שרדו. אני אחד מהם. אחרי המלחמה הלכתי לבית ספר והיה שם ביריון והוא אמר לי ׳יהודי טיפש׳. נתתי לו בוקס. אף פעם אחרי זה לא העזו לקרוא לי יהודי טיפש". לדבריו, "מי שהיה יכול לדמיין לעצמו עתיד טוב יותר הוא בדרך כלל שרד. לא לאבד תקווה, למצוא דרכים להתמודד. לראות את האור בקצה המנהרה״.
שורדת השואה מרגיט בורנשטיין שיתפה כי "כשבאו הגרמנים הם לא ידעו איפה גרים היהודים, אבל השכנים שלנו אמרו להם. מיד עצרו אותנו בבית כנסת. כשלקחו אותנו אמא שלי עשתה עוגת פרג. לא יכולתי לשכוח, ואמרתי לה למה לא לקחת את עוגת הפרג". היא הוסיפה כי "לקחו אותנו למלאך המוות הגרמני מנגלה. לא שתינו לא אכלנו. הכול היה ריח של עצמות. האסירים חפרו בורות, זרקו את הגופות והדליקו באש. התפקיד של אבא שלי היה לאסוף את הגופות. לאסירים הייתה עבודה לעשות את המספרים, כי זה לא היה מכבודם של הגרמנים לעשות את המספר״.
1 צפייה בגלריה
עצרת הנעילה השנתית של אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית לוחמי הגטאות
(צילום: מתוך עצרת בית לוחמי הגטאות)
העצרת, בהנחיית השחקן ליאור אשכנזי, נערכה השנה בסימן "כמו סיסמה יהא השיר מדור לדור". היא התקיימה בהשתתפות יו״ר קק״ל אייל אוסטרינסקי, רייצ'ל גולדברג-פולין, ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ, וכללה עיבוד מוזיקלי מיוחד לשיר הפרטיזנים בשילוב השיר New Day Will Rise על ידי הזמרת יובל רפאל, יחד עם להקת המחול הקיבוצית.
יגאל כהן, מנכ״ל בית לוחמי הגטאות, אמר בעצרת הנעילה כי ״מדי שנה, ביום הזה, בשעה הזאת, האמפי בבית לוחמי הגטאות מתמלא באלפי אנשים - צעירים, מבוגרים, חניכי תנועות הנוער, חיילים, מקרוב ומרחוק. מסורת שנמשכת כבר 76 שנים. השנה, תחת אילוצי המלחמה, כאן, קרוב לגבולה הצפוני של ישראל, נאלצנו לסגור את המוזיאון לקהל הרחב ולפעול אחרת כדי לשמר את אותה גחלת, כדי לשמור על אותה מסורת שעיצבה את זיכרון השואה במדינת ישראל.
"אנחנו בבית לוחמי הגטאות, נמשיך ונשאב כוח וחוסן ממייסדי הבית והקיבוץ הזה, לא נוותר ונמשיך לחלום על חברת מופת ועל הטוב שיכול להיות פה בחבל הארץ הזה ובמדינה הזאת", הוסיף. "תחת אש אנו ממשיכים לפעול, להנגיש את אוצרות הארכיון וגם לשמור עליהם בעת מלחמה, ליצור, לחנך ולקיים את העצרת הזאת גם אם במתכונת שונה. מאחל לנו ימים טובים ושקטים במהרה ושנחזור להיפגש פה בבית לוחמי הגטאות בקרוב״.
יו"ר קק"ל אייל אוסטרינסקי הוסיף בעצרת כי ״השואה היא הטרגדיה הגדולה בתולדות האנושות, ניסיון שיטתי להכחיד עם ומורשת. פעילותה של קק"ל, בנטיעת העצים, בגאולת האדמה ובבניין הארץ, היא אחת התשובות הטובות ביותר למכונת ההשמדה הנאצית". לדבריו, "בכל עץ שאנו נוטעים ובכל יישוב שאנו מפתחים, אנו מוכיחים את ניצחון הרוח ואת קיומנו כעם גאה בביתו הלאומי.
"אי-אפשר שלא להתרגש מהמקום הזה, בית לוחמי הגטאות, שהוקם על ידי חניכי תנועות הנוער, פאר היצירה הציונית שקק"ל גאה לתמוך בהן באופן הולך וגובר", אמר. "הדאגה שלנו לדורות הבאים היא המחויבות העמוקה ביותר שלנו לזיכרון השואה. זהו הניצחון שלנו: אנחנו ניצחנו, וגם היום, מול כל המבקשים להשמידנו - אנחנו ננצח. יהי זכר הנספים ברוך, ויהי סיפור עמידתם למופת של חירות ותקומה לדורות".
