"אמרו לנו כמה חיילים צה"ל צריך וזה שינה לי את הפרספקטיבה", כך אמר אריה (שם בדוי), חרדי בן 28 מירושלים שהתגייס במהלך המלחמה. אריה, כמו יותר ממאה אלף ישראלים, הוא חבר בתנועת "הרבעון הרביעי" שקיימה מפגשים בין אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית ומכלל המגזרים בחברה. במהלך המפגשים האחרונים גיבשו חברי התנועה טיוטה למתווה גיוס, על רקע סערת חוק הפטור מהגיוס ופקיעת תוקף החוק הקודם ביולי אשתקד.
אריה הסביר כי עם פרוץ המלחמה הבין את גודל השעה: "הרגשתי שחייבים לעשות משהו שונה ממה שקורה היום במדינה. אולי זה לא יקבל את תמיכת הרבנים, אבל אם זה יבוא מהשטח אולי הם יכירו בשינוי". על פי המתווה שגיבש עם חבריו, לפיו בתוך 10-5 שנים 70% מהגברים בחברה החרדית ישתתפו במאמץ הביטחוני ללא כפייה, אמר כי "כשהגענו לסיכומים התרגשתי. יש במתווה הרבה נקודות שנותנות מענה לצרכים חרדיים. רבנים צריכים להסכים בשתיקה, רק שלא יהפכו את זה למלחמה".
המתווה מציע כי בשלב א' יוגדלו אחוזי גיוס החרדים לשירות הסדיר, וכי המטרה בשנתיים הראשונות היא ש-30% מהצעירים עד גיל 24 שאינם לומדים בישיבה יום שלם יתגייסו. בנוסף מוצע כי המהלך ייעשה בהדרגה תוך מתן תמריצים, אך כי אחרי שנתיים שיוגדרו כהסתגלות השירות יהיה חובה ומעוגן בחקיקה. לצד זאת, חברי התנועה מציעים להגביר את הפיקוח והאכיפה של הצבא.
עוד נכתב כי בשלב זה ייקבע דיחוי לחמש שנים ליתר חייבי הגיוס. זאת במקביל להתחייבות ראשי הציבור החרדי וצה"ל כי גיל סיום דחיית השירות הסדיר יהיה 24, וכי בתום שנות ההסתגלות 30% מחייבי השירות המקדישים את יומם ללימוד תורה יקבלו פטור קבוע. באשר לשירות מילואים הוצע כי בשלב ב' יוכשרו כ-15 אלף חרדים (מתוך כ-130 אלף גברים חרדים עובדים בגילי 40-24), והחל ממחזור הגיוס של ילידי 2002 לא יינתן יותר פטור מלא משירות צבאי, אלא דחיית שירות סדיר בלבד.
על פי המתווה, בצה"ל יבוצעו שינויים והוא ירחיב את המסגרות והמסלולים הייעודיים לחרדים. המתווה מציע גם אזרוח חלקי של פיקוד העורף, אליו יוכנסו ארגוני ההצלה. בנוסף, בצה"ל יוקם אגף חרדי באכ"א - והוא יתמקד ביעדים לקידום חרדים לתפקידי פיקוד ולגיוס רבנים, כמו גם יצירת המסגרות הייעודיות שיותאמו לשמירה על אורח החיים החרדי במסגרת הצבאי.
במפגשי התנועה השתתפו בין היתר גם לוחמים וקציני מילואים חילוניים. סרן (במיל') שי, שבן זוגה לחם בעזה, אמרה כי "שאלתי את עצמי אם אנחנו חיים באותו מקום. שמעתי פתאום חרדי שאמר ש-7 באוקטובר לא נגע בכל החברה הישראלית. היה כעס אמיתי בחדר. בהמשך הבנתי שעדיף לדבר איתם ולא עליהם". לדבריה, "המטרה של המפגשים היא הגעה למתווה גיוס מוסכם.
"אנשים שישבו בחדר הבינו שצריך לעשות משהו אחר. אני עצמי עברתי טרנספורמציה בתהליך הזה. היו רגעים שהרגשתי שאנחנו משנים את החברה הישראלית. שמתי את שיח הצדק בצד ועברנו לשיח של לכידות חברתית. זה ההווה והעתיד שלנו, אנחנו פחות מתמקדים בעבר", אמרה.
רונן, לוחם צנחנים בן 47 שלחם בצפון עד לפני שלושה שבועות, התייחס לבחורים החרדים שבחרו להשתתף בשיחות על אף שלא התגייסו: "נמצא את הדרך לשלב אותם איתנו במסע הזה. היא תהיה ארוכה וקשה, היו במפגשים ויכוחים וגם צעקות, אבל הגענו למשהו שיכול להוביל אותנו. אנחנו כל הזמן מנסים להבין מה שונה בינינו, אבל ברגע שיש הבנה מי עומד מולך ושגם הוא בא עם רצון לבנות משהו טוב, אז אפשר לאחד את החברה בלי לטשטש את הזהות של אף אחד".
גם מנחם (שם בדוי) מבית שמש בחר לקחת חלק במפגשים, ואמר כי "כולם מבינים שאין אמת אחת. יש משהו באמצע ונצטרך לחיות יחד. ברגע שרמת האמון בחדר הייתה גבוהה הצלחנו להגיע לפשרה שאפשר לחיות איתה. אני מאמין שאפשר לפתור את נושא הגיוס, צריך לשבת ביחד ולהבין שכולנו מתעסקים במה שטוב לנו ולמדינה".
יובל, סבא בן 52 ולוחם מילואים ששוחרר לאחרונה, הרגיש נסער מהסוגיה. "הייתי חייב לפעול. אני חרד יותר מהלכידות הישראלית מאשר מחיזבאללה היה לי מאוד חשוב לתת מקום גם לחרדים, לא לרמוס אותם. לכולנו כאבה הבטן מהמתווה, אבל אם לכל צד כואבת הבטן כנראה שזה הכיוון. התרגשתי מאוד במפגש האחרון, הייתי כמעט עם דמעות בעיניים", שיתף.
יו"ר תנועת "הרבעון הרביעי" ד"ר יואב הלר אמר כי "רצינו לראות כמה עשרות חבר'ה שיצאו דנים ביחד. אלה יצאו מחאן יונס ואלה מבתי המדרש. הם ישבו יחד ושמענו כאב עצום מחיילי המילואים שיצאו מעזה. היו רגעים שהייתי מיואש, בסוף יש פה אתגר של 40 שנה שלא ייפתר ביום אחד". לדבריו, "אנחנו לא מפקפקים בנתוני הצבא שצריך עוד לוחמים, אבל מצד שני מבינים שלימוד תורה זה ערך יסוד במדינה. אנחנו לא מדברים על כור היתוך, אלא מסתכלים על הצבא כעל מקום של לכידות. אנחנו מאמינים שיש רוב ישראלי שמוכן להתפשר. צריך לראות למה העם כן מסכים".
