הונאה אינה שיטה חדשה בתולדות המלחמה. היא חלק מרכזי בה משחר הימים. יש בה כדי להעצים את מהלכי הקרב. לעיתים היא מה שמאפשר אותם מלכתחילה. לא אחת היא הרכיב שנדרש כדי להוביל להכרעה עצמה. כך היה מאז ומעולם. החל בכיבושיו של יהושע את הארץ, המשך בשתי מלחמות העולם, וכלה בהיסטוריה המודרנית כאן, במזרח התיכון. מכת הפתיחה במלחמת ששת הימים או מבצע הביפרים שבישר על "חץ הצפון" הן דוגמאות מייצגות לכך, אך הן בוודאי שאינן בלבדיות. לא בכדי נכתב בספר משלי "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה". מדובר בהיבט גרעיני בתפיסה המבצעית שלנו. וכעת הצטרף לכל אותם אירועים גם ה-13 ביוני. כי מה שראינו כולנו לא ייזכר רק כתקיפה חסרת תקדים באיראן - הוא יתויג בזיכרון הקולקטיבי כאחד ממהלכי ההונאה הגדולים של ישראל.
לפנינו ימים מורכבים. אבל דבר אחד כבר ניתן לומר בביטחון יחסי: לתקיפה קדם צבר התרחשויות שאינו מקרי לחלוטין
ההישגים באיראן עדיין נאמדים. המהלכים הצבאיים עודם נמשכים. התכנון המוקפד, גבורת הטייסים ואנשי הביון, איכות המודיעין – כל אלה עוד ילמדו. לפנינו ימים מורכבים. אבל דבר אחד כבר ניתן לומר בביטחון יחסי: לתקיפה קדם צבר התרחשויות שאינו מקרי לחלוטין. הדהוד יציאת ראש הממשלה לחופשה, אילוצים אישיים בחייו בדמות חתונת בנו, מגמות מדיניות דוגמת ההצהרה על הגעת ויטקוף לאזור, מסרי הרגעה מפי נשיא ארה"ב, וציטוטים ישראלים המתנים תקיפה רק בכישלון המשא ומתן האמריקני. כל אלה שידרו שטרם הגיעה העת. ששעת ה-ש' אולי קרובה אבל לא בהכרח מידית. סביר להניח שחלק מאותן נסיבות אותנטיות. אבל חלק מהן כנראה שלא. והתצרופת, השילוב בין כל אותם אלמנטים יחד, הוא שיצר סם הרדמה למשטר האייתולות שהלך לישון כנמר קולני והתעורר כנייר מתקלף.
1 צפייה בגלריה
תקיפות באיראן
(צילום: רויטרס/Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
אך לשאננות האיראנית והיוזמה הישראלית, חשוב להבין, משמעות אדירה לא רק ביצירת התנאים שאפשרו את מכת הפתיחה. יש להן השפעה עצומה על תפיסת הביטחון האישית של כל איראני. חיל האויר פועל בשמי המדינה משל היתה שג'אעיה. סמלי שלטון ופקידים בכירים נפגעו בביתם כאילו התגוררו בחאן יונס. מאות מטרות הושמדו. שכבת הנהגה צבאית שלמה נמחקה. ההשלכה הישירה היא שתחושת החדירות של תושבי טהרן מזעזעת עולמות. אובדן הריבונות שרבים מהם חווים לא הורגש מאז ימי המהפכה האסלאמית ב-1979. והמסקנה היא שמדובר בהזדמנות. את הרגשות הללו צריך לתעל. ישראל מוכרחה להפעיל את צירי התקשורת שלה כדי להושיט לעם האיראני יד. להזכיר לו בשפתו שהמתקפה אינה נגדו אלא נגד הנהגתו. שאם רק ירצה – החופש קרוב ואפשרי משנדמה. שאם רק יפעל, הטוב עוד לפניו; יחד, כשותפים. נרטיב כזה מוטב שיעבור כחוט השני גם בהצהרות לעולם, כדי למסגר את הפעולה הישראלית כפי שהיא באמת – הגנה עצמית מונעת לא רק עבור ישראל, אלא גם עבור האיראנים.
גדי עזרא צילום: אביגיל עוזיהנסיבות שאפשרו את המתקפה באיראן הן תולדה של מהלכים מתוכננים, נסיבות מקריות, ומזל. אבל בתורן, הן יצרו את אחד ממהלכי ההונאה המפוארים בסיפור הישראלי. ואולי, רק אולי, הן גם מה שיאפשר עתיד חדש עבור ישראל, עבור האיראנים, והאזור כולו.
