ההסכם הגרוע בין ארצות הברית לאיראן הפך לנושא העיקרי של המאמרים והצהרות הפרשנים למיניהם. רבים מנתחים את ההסכם ומסבירים מה יש בו ובעיקר מה אין בו. ההסכם, טוב או רע, לא שווה את הנייר עליו ייכתב. רק אומה נאיבית וחסרת נסיון והבנה בינלאומית כארצות הברית מסוגלת לתת הסכמתה לדרישות והתנאים וההבטחות שהאיראנים המטירו עליה.
פסגת שיחות איראן- ארה"ב בשווייץ
(צילום: REUTERS/Nathan Howard/Pool)
יש עובדה אחת שחיבים לזכור: איראן לעולם לא תוותר על השגת נשק גרעיני. היא תסכים בלית ברירה להאטת הקצב, להסתרה, אולי לדחייה בשנים בודדות. הבטחותיה והתחיבויותיה שוות כקליפת השום והיא עלולה להעביר את כל תוכניותיה הגרעיניות לביצוע באחת ממדינות "ציר הרשע". החלום הגרעיני הוא חלק מרכזי בתפישותיה ותכניותיה של איראן לעתיד.
אני מתפלא על הפרשנים שזכרונם קצר והם שוכחים איך ישראל עצמה הקימה את דימונה. בחלק מהתהליך זכינו לעזרה רבה מצרפת, שגם סיפקה את הכור הגרעיני, השאילה לנו אורניום ושיגרה לארץ מדענים ומהנדסים שהתגוררו בבאר שבע ועבדו בדימונה במשך כשנתיים. הם גויסו בחשאי על ידי ממשלת צרפת וישבו בארץ בשמות בדויים. נזדמן לי לגלות ששר ביטחון עתידי של צרפת, רוברט גאלה, מהנדס במקצועו, ישב למעלה משנה בבאר שבע בשם בדוי ונסע מדי בוקר לכור בדימונה. אחרי זמן מה, כשהנשיא דה גול נכנס לתפקידו, הוא החליט לשים קץ לשיתוף הפעולה עם ישראל.
גם אז בשנות השישים הופעל לחץ בינלאומי על ישראל שתפסיק את התהליך. בראש המנהיגים העולמיים שלחצו על ישראל עמד נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי שראה לעצמו משימה היסטורית - למנוע הפצת הנשק הגרעיני בעולם. קנדי שיגר מכתבים מלאי אזהרות ואף איומים שונים לדוד בן גוריון וליורשו לוי אשכול. השניים לא נכנעו. גם אז ערכו ראשי המיזם הגרעיני מבצעים של הסתרה והטעיה כלפי מומחים אמריקאיים שהורשו לבקר בדימונה וגם אז השמיעו ראשי ממשלת ישראל הבטחות דרמטיות שהכור הנבנה בדימונה נועד לצרכי שלום ומחקר מדעי.
ההסכם המתגבש כיום בין איראן לבין ארצות הברית הוא מעין הבטחה לישראל שכל כמה שנים, ובתנאים הרבה יותר גרועים, ניאלץ לצאת לעוד סבב מלחמתי מול איראן וגרורותיה. כל עוד המשטר הקיצוני השולט עכשיו באיראן יושב על כנו – איראן לא תוותר על הפרויקט הגרעיני, על הקמת מאגר קטלני של טילים ועל החלום להשמיד את ישראל, שאליו הצטרפה עכשיו תאוות נקם מצמררת.
מיכאל בר זוהרעצוב לראות כמה ממנהיגי ארצות הברית ושליחיה מתגודדים עם פקיסטנים, קטארים, איראנים, ועוד מוסלמים בדיונים להשגת "שלום" במזרח התיכון. עצוב לראות את האמריקאים מברכים על התיווך של קטאר, ידידת האיראנים ופקיסטן, שהיא למעשה הקימה את המיזם האיראני. אמריקה תחתום על ההסכם הגרוע, סגן הנשיא ואנס יתהדר בסעיפיו, הנשיא טראמפ יודיע שהאיראנים הם דווקא בחורים טובים והסכסוך הנוכחי יסתיים בהסדר מצוין לאיראנים ורע לכל האחרים ובראשם ישראל. וכשהאמריקאים יבינו שהוליכו אותם שולל, הם לא ישלחו עוד צבא לאיזור אלא ירשמו לעצמם עוד כישלון מפואר כמו וייטנאם, עיראק, אפגניסטאן ומה לא.
הסכנה הקיומית האיראנית תרחף מעל ראשינו כל עוד המשטר הזה שולט באיראן. והדרך היחידה שתמנע מאתנו התקפות על איראן כל כמה שנים הוא הפלת המשטר הנוכחי. רק משטר אחר, שאיננו מובל על ידי עדה צבאית-דתית קיצונית, יוותר באמת על החלום לפתח נשק גרעיני ולהשמד את ישראל.
ד"ר מיכאל בר-זוהר הוא היסטוריון וח"כ לשעבר
