2 צפייה בגלריה
חולה סופני הוספיס אילוס אילוסטרציה
חולה סופני הוספיס אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה. אחרי הקורונה נרשם זינוק בסירובים להארכת חיים מלאכותית
קרוב לשני עשורים לאחר שעבר בכנסת חוק החולה הנוטה למות, יותר ויותר ישראלים בוחרים לחתום על הטפסים שמטרתם למנוע הארכת חיים מלאכותית. כך עולה מנתוני משרד הבריאות שיוצגו היום (שישי) בכנס "הזכות לפרידה מהחיים ללא סבל" של עמותת ליל"ך בתל אביב.
אולם למרות שחלפו שנים רבות כל כך מהעברת החוק, התהליך כולו עדיין נתקל בקשיים ובהם היעדר אפשרות לחתום על הטפסים באופן דיגיטלי ודרישה לשלוח אותם באמצעות הדואר – ולא פחות חשוב מכך: קשיים ומכשולים בהעברת המידע בין מאגר החותמים של משרד הבריאות לבתי החולים.
על פי הנתונים, בשנת 2022 אישר משרד הבריאות 12,393 טפסים של מטופלים וחולים שביקשו שלא להאריך את חייהם באופן מלאכותי כפי שקובע החוק, עלייה של לא פחות מ-1,400 אחוזים לעומת שנת 2014, אז אושרו 814 טפסים בלבד.
בין הסיבות העיקריות לעלייה באישורים מעבר לכמות החותמים: העלאת המודעות בציבור לדבר קיומם של הטפסים. על פי החוק, חולים סופניים שעומדים בקריטריונים רפואיים שנקבעו יכולים לחתום על ויתור על שורה של פרוצדורות מאריכות חיים ובהן הנשמה, דיאליזה, החייאה וניתוחים. החוק אוסר על קיצור החיים באופן אקטיבי ואוסר גם על מניעת הפרוצדורות הללו בקרב חולים שעל פי הקריטריונים אינם נוטים למות. יש לציין כי החוק גם מתיר לחולים ולחותמים לייפות את כוחם של בני משפחה בעניינם.
ענת מאור ענת מאור
ענת מאור, יו"ר עמותת ליל"ך ולשעבר חברת כנסת, אומרת כי גם למגפת הקורונה הייתה השפעה משמעותית על כמות החותמים על הטפסים. "בקורונה אנשים הרבה יותר פחדו מהכאב שכרוך במוות וחששו מכך. בנוסף, כולנו עובדים עוד יותר חזק על מנת להפיץ את הידע ולהסביר לאנשים על מילוי הטפסים. החוק עבר ב-2005 אך אנשים לא ידעו עליו ורבים לא יודעים עליו עד היום. זה הסוד הכי כמוס במדינה. בהיעדר הסברה והפצת המידע, את הנתונים של כ-1,000 חותמים בשנה לאורך שנים הכרנו גם בליל"ך".
בהיעדר נתונים רשמיים מצד משרד הבריאות באשר לגילם, מינם ודתם של החותמים, מאור מספרת על מה שהיא רואה בשטח: "אני רואה שמבחינת גילאים רוב החותמים הם מגילאי 65 או 70 ומעלה. האוכלוסייה שלנו היא בעיקרה חילונית באופן מובהק, ויותר נשים מאשר גברים". לדבריה, "במושג של קדושת החיים לפעמים שוכחים שצריך להיות בו איזון עם כבוד האדם וחירותו. יש חשיבות לחיים אבל יש חשיבות גם לכך שבן אדם לא יסבול. החוק אצלנו הוא יותר מתון ואין המתת חסד אלא אפשרות למנוע טיפול כשאתה חולה סופני בחצי השנה האחרונה לחיים".
בין הדמויות הבולטות שהלכו לעולמן לאחרונה ובחרו לחתום על הטפסים למניעת הארכת חיים מלאכותית נמנה חבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ, אילן גילאון ז"ל. "ההחלטה הייתה הדדית", מספרת אלמנתו יהודית בשיחה עם ynet. "הכוונה היא לא 'אל תחיו אותי אם נפצעתי בתאונת דרכים', אלא באמת במצבים סופניים. אם בן אדם חולה וקורה לו משהו שעשוי לגרום לו להישאר צמח – הוא רוצה למנוע את זה מעצמו, ואת הסבל ממשפחתו. גם אני וגם אילן החלטנו שזה נכון לנו".
2 צפייה בגלריה
יהודית ואילן גילאון
יהודית ואילן גילאון
יהודית ואילן גילאון ז"ל. "זו הייתה החלטה הדדית"
היא הוסיפה: "אילן אף פעם לא היה בן אדם בריא ואחרי אירועי המוח שהיו לו הוא די חשש שיקרה משהו ושהוא יהיה צמח. זה היה הפחד שלו. הוא לא רצה להיות נטל והסיפור של ראש הממשלה לשעבר אריק שרון ז"ל הפחיד אותו מאוד. הוא לא רצה למשוך את זה. כל אדם רואה את קדושת החיים שלו באופן אחר. אם אני לא שלמה בראשי ובשכלי ולא מחליטה שום דבר, אז להיות צמח זו לא קדושת החיים, אבל אני לא באה לשכנע אחרים לעשות את זה".
לצד זאת, מצביעה יהודית על הקשיים והמכשולים איתם מתמודדים החותמים, כיוון שמשרד הבריאות טרם בנה מערכת מתפקדת של העברת המידע לכלל בתי החולים. "ברגע האמת, האינפורמציה לא זורמת כמו שצריך, היא לא מעודכנת ולא מועברת כמו שצריך", אמרה.
"אם אין מישהו שאומר לצוות הרפואי הם לא יודעים. המצב מאוד עגום בנושא הזה. אני מסתכלת מה היה יכול לקרות אצלנו. היינו מנותקים לגמרי מהחיים במשך שלושה ימים סביב האיש שאנחנו אוהבים והציפייה הייתה שזה ייגמר, וזה נורא קשה. אתה לא יודע אם הוא סובל או מה עובר עליו בפנים. כלום. אפשר היה למנוע את זה. מאוד חשוב למצוא דרך שצוותים רפואיים יידעו איך להתייחס לבקשה של אדם שלא רוצה שיחיו אותו כדי לא להיות צמח".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "חוק החולה הנוטה למות שנחקק ב-2005 מסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך האוטונומיה של האדם והחשיבות של איכות החיים. החוק מגדיר את הזכות של חולים עם מחלה חשוכת מרפא בסוף חייהם (חצי שנה אחרונה) להימנע מטיפול רפואי ומאפשר להם לתת הנחיות מקדימות כדי שרצונם יעשה גם במצב בו יהיו לא כשירים לבטא אותן.
"לכל בתי החולים הוסדרה אפשרות לגישה דרך מורשי גישה או דרך מערכת שיתוף מידע. כבר היום יש גישה למערכת איתן ל-14 בתי החולים כלליים, כאשר עד סוף השנה צפויה פריסה במרבית בתי החולים. במקביל המשרד עושה הדרכות לבתי החולים לגבי חוק החולה נוטה למות והגישה למאגר".
פורסם לראשונה: 20:43, 30.03.23