איום רחפני הנפץ ממשיך להיות מטרד מרכזי עבור לוחמי צה"ל בגזרה הצפונית ובלבנון. ללא מענה סדור מצד הצבא - מוצאים עצמם הלוחמים מאלתרים פתרונות מצילי חיים באמצעות תרומות שנאספות על-ידי המשרתים, הירתמות רשויות מקומיות שמוסרות רשתות שערי כדורגל וחקלאים שמוסרים רשתות מטעי בננות. שישה חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים נהרגו מפגיעת רחפני נפץ באזור לבנון מאז תחילת מבצע "שאגת הארי".
רב-סרן במיל' ת', מילואימניק שסיים סבב של שלושה חודשים בגזרה הצפונית, פעל רבות לגיוס תרומות במטרה לרכוש רשתות כדורגל עבור כוחות בשטח. בנוסף לרכישה מידי ספק מסחרי, הוא פנה לרשויות מקומיות ברחבי הארץ שמסרו לו רשתות שערי כדורגל. לדבריו, אחרי שהפיץ בקרב המשרתים את חלוקת הרשתות שרכש ואסף עצמאית, הוא קיבל שיחה מפתיעה מגורם בכיר בצה"ל. "הוא אמר לי להפסיק לחלק אותן, שהן עלולות להיות לא תקניות", סיפר ת' ל-ynet.
חייל המילואים הוסיף: "הגורם הבכיר אמר לי שיש לו 200 אלף מטר רשתות במחסן, ומי שרק צריך שיפנה אליו והוא ידאג להם". אלא שאז, אחרי שפנה באופן אנונימי כחייל מהשטח, אותו בכיר הפנה אותו לדבריו לגורם אחר. "הפצתי את המספר שלו לכל מי שצריך, הבנתי שאנשים התקשו למשוך, למרות ההבטחה שלו", סיפר ת'. "ואז כתבתי לו בעצמי, כביכול כחייל סדיר, והוא הפנה אותי לגורם אחר ביחידה שלי. הוא טוען שיש לו מחסן עם 200 אלף מטר רשת - וגורמים בשטח לא מצליחים לקבל אותם. בעיניי זה בדיוק הכישלון".
"תסכול אמיתי"
ת' ביקש להבהיר כי "הטענה שלי בכל הסיפור הזה היא לממשלה ולא לצה"ל. במקום לעשות דיונים בוועדת החוץ והביטחון על חוק ההשתמטות, תעשו דיון בוועדה על איום הרחפנים. תעשו ישיבת ממשלה ותביאו פתרונות. תנחו את כל המנכ"לים של משרדי הממשלה לעסוק בזה. ואז, תוך שבוע, כל הגזרה תהיה מוגנת".
חייל המילואים ציין עוד: "זה תסכול אמיתי. מספיק להסתכל בטלגרם על כל מה שקורה ברוסיה ואוקראינה. האיום הזה קיים כבר לפני חמש שנים, והאוקראינים מצאו לזה פתרונות טקטיים בדיוק כמו הרשתות. אם הייתה איזושהי היערכות, היינו יכולים להגיע מוכנים לשהייה הזאת בדרום לבנון, ובגלל זה התסכול שלי מופנה לממשלה".
בעקבות חוסר האונים של הכוחות בשטח, ת'החל כאמור בגיוס כספים ורכישת רשתות לצד איסוף רשתות משערי כדורגל. "זה הכול מתרומות של אנשים פרטיים", הוא אומר. "אחרי שגילינו שרשת כדורגל תקנית עוצרת את הרחפנים, פשוט הלכנו לספק וקנינו ממנו. חילקנו קרוב ל-200 רשתות ובשבוע הבא יגיעו לנו נוספות לחלוקה. יש גם עיריות שתרמו לנו ממגרשי הכדורגל בעיר שלהם".
כלל הציוד והתחמושת שבהם עושים שימוש בצה"ל נדרשים לעבור הליך בחינת תקינות והטמעה. בעקבות היעדר מענה מיידי ליחידות בשטח - הלוחמים פונים בלית ברירה לפתרונות זמניים. בהינתן העיכוב במענה הרחב על-ידי צה"ל, אפשר לצפות לפחות לאפשרות בחינה סדורה של הפתרונות שהכוחות מגייסים, במטרה להתמגן מפני איום מסכן חיים. לדברי חייל המילואים ת', "הכוחות בשטח ביקשו רשתות של כדורגל, הבאנו להם והם ראו שבמבחן המציאות זה עובד. סדירים ומילואים".
סגן-אלוף במיל' ש', מילואימניק מתנדב ביחידת שריון, נמצא כעת בסבב מילואים נוסף בלבנון. הוא הזהיר: "האיום של הרחפנים הוא בעצם אחד הדברים שהכי משפיעים על הפעילות שלנו, אם זה בצד הישראלי סמוך לגבול או בלבנון. עוסקים בזה כל הזמן וגם חווים את זה כל הזמן. זה חלק מאוד דומיננטי בחיי היומיום. נכנסים למרחב מוגן ומחכים שיעבור".
בהיעדר פתרון מיידי מצד הצבא, ש' משתף: "עשינו דבר שהוא מאוד ישראלי. התקשרנו לכמה קיבוצים, חלקם בצפון וחלקם בעמק יזרעאל. דיברנו עם מגדלי בננות שנפרדו מרשתות של מטעים והגענו לאסוף אותם. שלחנו משאיות למטעים, קיפלנו הכול, הבאנו לשטח, פרסנו. אני בעצמי סחבתי חלק, עשרות קילוגרמים של רשתות".
על המענה שצה"ל בכל זאת מספק, ש' סיפר: "קיבלנו כמה רשתות כדורגל, זה כמובן לא הספיק. תיעדפנו את הכוחות שנמצאים יותר קדימה בחזית. לכן נדרשנו גם לרשתות שאספנו בעצמנו, שזה הכול יוזמה מקומית". על הצפת הפערים מול הגורמים המוסמכים הוא אומר: "שלחתי רשימה של משאבים שאני צריך כדי לעשות פרויקט מסודר. אמרתי להם תנו לי א' ב' וג', ואני מפה לוקח את זה. חלק מהאמצעים אני צריך מכם, אבל היוזמה ואת העשייה, אני אעשה אני אסתדר בעצמי".
לדברי ש', ״ביקשתי גם ׳דבשים׳, קוביות הבטון שמחזיקות את הרשתות, כדי לפרוס אותן. הייתי צריך 40 כאלו בשביל הכוח. עד עכשיו לא קיבלתי, גם לא אמרו למה לא מביאים לנו. אז אילתרנו משהו אחר, אנחנו אלופי האילתורים״
לסיכום, התייחס להבטחות שניתנו בעבר ואמר: "ברור שכאזרח זה מאוד חורה לי שהצבא לא בא עם פתרון מערכתי. ראש הממשלה שלנו אמר שלפני שש שנים הוא כבר הנחה לפתור את הבעיה הזאת. איפה הפתרון? או שהחליטו שאין פתרון, או שאף אחד לא ביצע את מה שהוא ביקש או שעדיין עובדים על פיתוח. יש פתרונות לא נורא מסובכים".
