תחקיר "דר שפיגל" הגרמני, שפורסם היום (חמישי), חושף פרשה קשה במיוחד: בני אדם, בעיקר מסין, התחזו לנכדים ולנינים של קורבנות יהודים מתקופת הנאצים - וניצלו את תמימותם של עובדי משרד פדרלי בגרמניה כדי לקבל הטבות, ובהן אזרחות ודרכון גרמניים. במקרים מסוימים, כך לפי התחקיר, אזרחים סינים שניסו להימלט מאימת החוק בארצם הצליחו לעשות זאת בעזרת הרשויות בגרמניה.
התופעה של אימוץ זהות יהודית בידי גרמנים ואחרים אינה חדשה, ולעיתים מוסברת ברצון להיחלץ מהמורשת של העם שביצע את פשעי הנאצים, או לזכות בעמדה מוסרית ואותנטיות בביקורת על ישראל. אבל המקרה שנחשף כעת חורג כבר הרבה מעבר לכך: כאן מדובר, לכאורה, בניצול שיטתי של זיכרון השואה כדי להשיג דריסת רגל ואזרחות במדינה אחרת.
לפי סעיף 116 של החוק הגרמני, כל מי שאזרחותו הגרמנית נשללה ממנו על ידי הנאצים זכאי לקבלה בחזרה, כשהחוק מאפשר זאת גם לצאצאיהם. עבור המתחזים לא היה שום בלם מוסרי. רובם היו נמלטים מהחוק, שידעו היטב לשקר, לרמות, לזייף ולהמציא מחדש את סיפור חייהם. לא הייתה להם שום בעיה לנצל בציניות חוק שנועד לסייע לאנשים שהיו קורבנות לפשעים נגד האנושות. המטרה הייתה ברורה: לפושעים נמלטים אין חבר טוב יותר מדרכון גרמני – כזה שמאפשר לנסוע, להיכנס ולשהות במדינות רבות ברחבי העולם, ואפילו ללמוד בהן.
את התמימות הגרמנית קשה להאשים הפעם, למרות ריבוי הבקשות שהגיעו מאזרחים סינים. כמעט אי אפשר להעלות על הדעת נבזות פושעת שכזו. בדיקה בסיסית הייתה מאפשרת לרשויות להתחקות אחר אילנות היוחסין של המשפחות שאליהן טענו הפונים להשתייך ולחשוף את הזיוף. אלא שמדובר בנושא רגיש: לגרמניה יש אינטרס, בדרך זו או אחרת, לנסות לכפר על פשעי העבר שלה. ייתכן שהפקידים עצמו עיניים, או שפשוט לא העלו על דעתם שמישהו ינצל באופן כה ציני את האשמה ההיסטורית של גרמניה.
לפני כשנה מסר תושב לונדון מידע על אזרח סיני שלכאורה זייף קשר משפחתי ליהודים שנרצחו בשואה. המידע הוביל את המשטרה והתביעה הציבורית בדיסלדורף לפתוח בחקירה, שמאז התרחבה: 32 מקרים נחשפו בכמה מדינות בגרמניה, כולם סביב התחזות לצאצאי קורבנות הנאצים במטרה לקבל אזרחות גרמנית. חצי מהמקרים הללו כבר זכו לקבל אזרחות גרמנית.
החקירה העלתה כי מדובר ברשת קרימינלית רחבת היקף עם מידע גדול על יהודים, שאזרחותם הגרמנית נשללה מהם בתקופה הנאצית. המנהלים והסוכנים שארגנו את קבלת הדרכונים על ידי זיוף קורות החיים של המבקש, נהגו לפרסם את "המוצר" שלהם, בעיקר ברשתות חברתיות בסינית, שם הם תיארו בפרוטרוט את החיים הקלים שמחכים למי שמחזיק בדרכון הנחשק. המחיר: יותר מחצי מיליון אירו. מדובר אמנם בסכום לא מבוטל, אבל סכום שהיה בהישג ידם של הפונים.
רובם, כאמור, היו עבריינים מוכרים לרשויות החוק בסין. חלק מהם ברחו מסין לאחר שהונו אנשים, מוסדות ובנקים בסכומים עצומים. כמעט כל סכום היה שווה עבורם כדי להלביש על עצמם זהות חדשה ולאפשר לעצמם להסתובב בעולם בלי חשש או עיכובים או תחת צווי חיפוש מהאינטרפול. לפי החקירה של המשטרה והתביעה בדיסלדורף, הארגונים שהיו מתכננים את זיוף הבקשה לדרכון גרמני, היו מוצאים זוג יהודי אחד עם זכאות ואז ממציאים להם שניים או שלושה בנים חדשים, הלקוחות שלהם.
לפי חלקים מהחקירה שהגיעו לידי "דר שפיגל" גם שני ישראלים מעורבים בקנוניה. אחד מהם הוא רופא שעבד בגרמניה עד לפני זמן קצר, ופסיכיאטרית מפרבר באזור תל אביב. שמותיהם לא פורסמו.
במסמכי הבקשה שלה לאזרחות מצוין כי היא בתם של קרל זיגפריד וגרטרוד סוסקינד, אותו זוג שלפי המסמכים היו גם הסבא והסבתא של ליו הא. מדובר באזרח סיני שחטף ורצח שני אנשי עסקים. הוא נמלט מסין וקיבל אזרחות גרמנית. כשהעיתון הגרמני תשאל את הפסיכיאטרית הישראלית שקיבלה אזרחות גרמנית ב-2017 אם אכן מדובר בהוריה, היא ענתה שכן. כשנשאלה מתי הם הגיעו לישראל, היא ענתה שב-1948 או 1949. במציאות, המסמכים מראים כי סוסקינד וזיגפריד הגיעו לארץ ישראל כבר ב-1936.
לפי כתבי העיתון, הם קיבלו לפני מספר שבועות הודעת וואטסאפ ממספר בריטי. האיום שהועבר אליהם היה: "אנחנו נצוד את כל מי שמעורב בחקירה הזו אם הם ימשיכו לשאול שאלות. הנקמה שלנו תהיה נוראית, מהירה, בלתי צפויה ובלתי הפיכה".
מאות אלפי נרדפים, בעיקר יהודים, נושלו מאזרחותם הגרמנית לאחר עליית הנאצים לשלטון. החוק הגרמני, כאמור, מנסה לתגמל איכשהו את הקורבנות הללו ובני משפחותיהם, כשבשנים האחרונות הורחבה ההגדרה של הזכאות לאזרחות גרמנית (לדוגמה, מאז 2021, גם אלו שנמלטו מגרמניה ונאלצו לוותר על אזרחותם עבור אזרחות בארץ החדשה אליה ברחו, יכולים כעת להגיש בקשה לאזרחות גרמנית). לא צריך לגור בגרמניה כדי ליהנות מהזכאות הזו, לא לדבר גרמנית ואפילו לא לשלם סנט. רק להציג את המסמכים שמאשרים את הזהות שלך והקשר לאזרחים הגרמנים שאזרחותם נושלה מהם.
לפי שפיגל, 31 אנשים עובדים במחלקה שמטפלת בבקשות הללו במשרד בקלן. ב-2024 הוגשו למחלקה הזו 13,556 בקשות. בשנה שעברה המספר המריא ל-14,148 בקשות. בניגוד לביורוקרטיה הגרמנית הרגילה, במשרד הזה מנסים כמה שיותר לעזור לפונים. הם מאמינים לסיפורים שלהם ועושים ככל שביכולתם כדי לכפר על פשעי העבר. כעת מתברר שטוב הלב הזה הוא פירצה שאותתה לרמאים, זייפנים, ופושעים חסרי חמלה, שאפשר לנצל אותה כדי לעזור לפושעים ולהרוויח כספים.







