הדיווחים האלה הפכו להיות כמעט שגרתיים – ואולי זה החלק המדאיג ביותר בתופעה הזו, שהפכה למגפה של ממש: בחודשים האחרונים מתגלים עוד ועוד מקרי אלימות במסגרות החינוך לגיל הרך, שמיועדות לתינוקות ולפעוטות מגילי לידה עד שלוש. אחרי שנים של הזנחה פושעת של אחת המערכות הרגישות ביותר, זו שאמורה להיות מקום מבטחים עבור חסרי ישע – אלו שלא יכולים להגן על עצמם וגם לא לספר שפוגעים בהם – רק רפורמה משמעותית תשנה את המציאות. אבל אחת כזו אינה נראית באופק.
"מה שאנחנו חווים השנה מבחינת כמות התלונות על אלימות בגנים, חקירות משטרה, מעצרים וכתבי אישום, לא היה שום דבר שדומה לזה", מספרת אלונה דניאל, מנהלת תחום טיפול ורגולציה של מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. "יש מודעות גבוהה מאוד, וההורים חסרי אונים – מתחילת ספטמבר השנה קיבלנו לפחות 200 פניות של הורים מודאגים".
2 צפייה בגלריה
הפגנת הורי ילדי הגן בהארכת המעצר של צוות הגן החשודות בהתעללות
הפגנת הורי ילדי הגן בהארכת המעצר של צוות הגן החשודות בהתעללות
הפגנה בקריית שמונה בפתח בית המשפט, בזמן דיון בעניין צוות גן שנחשד בהתעללות
(צילום: אביהו שפירא)
2 צפייה בגלריה
גן נורית בפתח תקווה
גן נורית בפתח תקווה
גן בפתח תקווה, שבו לפי החשד התרחשה התעללות בילדים
(צילום: יריב כץ)
דבריה של דניאל מגובים בנתונים מספריים: מאז תחילת השנה נפתחו – בקצת יותר מארבעה חודשים – 123 תלונות על אלימות בגנים, והוגשו 28 כתבי אישום. לצורך ההשוואה, בשנת 2019 כולה נפתחו 123 תלונות, ומספר כתבי האישום שהוגש בה עמד על שלושה בלבד. מדובר בזינוק של יותר מפי תשעה במספר כתבי האישום, בתוך שלוש שנים.
את מקרי ההתעללות בגנים אפשר לראות בכל רחבי הארץ. רק בחודשים האחרונים נחשפו אירועים במשפחתון בשכונת גילה בירושלים, במעון ביישוב עץ אפרים, בגן ביפיע, במעון בעפולה, בחדרה, פתח תקווה, גדרה, באר שבע, מבשרת ציון, קריית שמונה, תל אביב ועוד, ובכולם מתנהלים הליכים נגד נשות הצוות החשודות במעשים.
"זה רק קצה המזלג", מסבירה דניאל. "יש עוד המון תיקים שלא היו בהם מעצרים, אבל כן היו ממצאים בחקירה והם יושבים על שולחן הפרקליטות וממתינים לקבלת החלטות". לטענתה, הסיבה לעלייה בכתבי האישום, קשורה גם לערנות ההורים, אך גם לשינוי מערכתי: "יש הפנמה גם במשטרה וגם במערכת המשפטית שיש פה מכת מדינה ואי אפשר להתעלם ממנה. אני רואה תיקים שלפני שנתיים היו נסגרים בוודאות והיום מוגשים בהם כתבי אישום. גם אם זה על סעיף של 'תקיפה סתם', מוגש כתב אישום".
חלק גדול מהפרשות נחשפות בזכות ההורים. העלאת המודעות למצב בגנים מצד אחד, והיעדר גישה של ההורים למצלמות הגן בגלל הגבלות חוק המצלמות, אילצו את ההורים להפוך לחוקרי משטרה בעצמם. "ההורים שמגיעים אלינו בדרך כלל מגיעים כבר עם ממצאים של הקלטות שהם עצמם הקליטו, שם יש חשדות חמורים מאוד", מתארת דניאל. "אני יכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שחזרו אלינו הורים אחרי הקלטה ואמרו שהיה תקין. כמעט כל תלונה, יש בה ממצאים בסוף. הם מקליטים ומגלים צרחות, קללות, התעמרות, מניעת אוכל – ועם הקלטת הזו הם הולכים למשטרה, ובעצם עושים למשטרה את העבודה.
"רוב ההורים מתחילים לחשוד כשהם מזהים 'דגלים אדומים' – שינויים בהתנהגות הילד או סימנים על הגוף שלו. אלה דברים שפעם לא היו עושים מהם עניין ומקבלים את הסבר הגננת על השתובבות או נפילה בגן. אם פעם הם יכלו לבקש ממנהלת הגן לראות את המצלמות, היום אין להם גישה אליהן והם נאלצים להגיש תלונה על כל חשד, והרבה פעמים גם למשטרה יש קשיים בהשגת הגישה למצלמות כשהיא צריכה להגיש בקשה לצווים וזה כרוך בהרבה בירוקרטיה שלוקחת זמן".
אלונה דניאלאלונה דניאל
רק לאחרונה הועברו מסגרות החינוך לגיל הרך למשרד החינוך ובחודשיים האחרונים ביצע המשרד בקרות ב-274 מסגרות מתוך כ-10,000 שקיימות, והוציא לשמונה מתוכן צווי הפסקה מינהליים, אבל זו טיפה בים בלבד.
"עבודה עם תינוקות ופעוטות בגילים האלה צריכה להיות מקצוע נחשק", מוסיפה דניאל. "יש היום מצוקה בכוח אדם איכותי שיבוא לעבוד במסגרות האלה. אבל יותר מהכל חשוב פיקוח הדוק, ואנחנו גם רחוקים מאוד משם. זו הדרך היחידה לעצור את מגפת ההתעללויות, כי לצערי גם נשות צוות עם הכשרה מתאימה לפעמים מתנהלות בצורה אלימה, ומי שמשלמים את המחיר הם הילדים".