עוד בטרם מלאה לה שנה נאלצה מדינת ישראל הצעירה להתמודד עם איום ביטחוני חסר תקדים. חיל האוויר הבריטי, שהיה מוצב במצרים, תכנן הפצצת ענק של תל אביב. ההפצצה המתוכננת של הבריטים הייתה אמורה להיות נקמה על ההשפלה שעבר חיל האוויר המלכותי מידי מטוסי צה״ל. רק שלוש שעות לפני שהמריאו המטוסים הראשונים לכיוון היעד, בוטלה ההפצצה, אחרי התערבות אישית של נשיא ארצות הברית דאז הארי טרומן, שיותר מ-70 שנה לפני הנשיא ג'ו ביידן אמר "Don’t".
עיתונות חופרת
פרק 10 - 8-14 בפברואר רגל מעץ
48:35
לקראת סוף 1948 פתח צה״ל במבצע "חורב", שמטרתו הייתה גירוש הצבאות המצריים שפלשו לנגב. חיל האוויר הבריטי, שהוצב בבסיסים באזור סואץ, ביצע באופן קבוע טיסות סיור מעל אזורי הקרבות, כולל כניסה לשטח ישראל, תוך ניצול העובדה שהמטוסים הבריטים היו מתקדמים יותר ויכלו לטוס מחוץ לטווח הנ״מ הישראלי.
בבוקר קר בינואר 1949, שני מטוסים מצריים חוצים את הגבול: הם מבחינים בענן עשן על הקרקע, צוללים מטה, ורואים שיירה ישראלית עולה באש. מיד נפתחת עליהם אש נ״מ ואחד מהם מופל.
הסיבה לפתיחה המהירה באש הייתה עניין של תזמון. השיירה הישראלית עלתה באש כיוון שחצי שעה קודם לכן תקפו אותה מטוסים מצריים. כשהמטוסים הבריטים התקרבו, החיילים חשבו שהמצרים חוזרים והתחילו לירות עליהם. הטייס הבריטי הצליח לצאת מהמטוס וצנח היישר לידי חיילי צה״ל, שלקחו אותו בשבי.
במקביל, מטוסים של חיל האוויר שהיו בסיור זיהו מטוסים בריטים נוספים שחצו את קו הגבול, ירו עליהם והפילו שניים. הבריטים הזועמים שלחו עוד מטוסים ונפתח קרב אווירי רב משתתפים. בסופו של יום, הבריטים ספרו חמישה מטוסים שנפלו לעומת אפס נפילות בצד הישראלי. מספר מטוסים ישראלים, כולל זה של עזר ויצמן, לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה, נפגעו אבל הצליחו לנחות בשלום. רק אחרי הנחיתה הבינו הטייסים כי המטוסים שהפילו היו בריטיים ולא מצריים.
באותו ערב שלחו הטייסים הישראלים, כולם בוגרי חיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה, הודעה לטייסת הבריטית שאמרה - "מצטערים על אתמול, אך הייתם בצד הלא נכון של הגדר. בואו הנה ושתו איתנו מתישהו. אתם תראו הרבה פנים מוכרות".
אבל הסיפור לא נגמר. בשנת 1949, התברר, הבריטים התכוונו לנקום בלי רחמים. על פי הידיעה שהתפרסמה בשער "ידיעות אחרונות", מפקדת חיל האוויר בלונדון הורידה פקודה מיידית לטייסות בסואץ להתכונן לצאת לנקמה עם בוקר - מטס הפצצה של העיר תל אביב.
מי ששמע על התוכנית היה הציר האמריקני בקהיר, שמיהר להודיע על כך לבית הלבן. הנשיא טרומן, שהבין שמדובר בצעד עם פוטנציאל לאסון, החליט להפעיל את כל כוחו, דילג על שר החוץ הבריטי והתקשר ישירות לראש הממשלה קלמנט אטלי כדי לדרוש לעצור את המתקפה המתוכננת. בשעה 3:00 לפנות בוקר, שלוש שעות לפני שהמטוסים החמושים היו אמורים להמריא, התקבלה ההוראה לבטל את המתקפה.
