הרשויות בצרפת פתחו היום (שישי) בחקירה בעקבות אירועי המשט לעזה. החשדות שנחקרים במשרד התובע הלאומי למלחמה בטרור במדינה הם עינויים ופשעי מלחמה.
הסרטון המשפיל של בן גביר מהמשט
ההודעה על הפתיחה בחקירה באה אחרי שבסוף חודש מאי האחרון, שר החוץ הצרפתי ז'אן נואל בארו הודיע כי הגיש תלונה על התעללות בחברי המשט שלהם אזרחות צרפתית. ההודעה נמסרה בין השאר לאחר הסרטון שפרסם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובו הוא נראה משפיל את פעילי המשט בנמל אשדוד.
שר החוץ הצרפתי אמר כי הוא ביסס את התלונה שלו על טענות לאלימות מינית, חשיפה לקור, מכות וגם השפלה של אזרחים צרפתים. במשרד התובע הלאומי של צרפת הודו שפתחו בחקירה ראשונית ומסרו כי החשדות הם "עינויים, כהגדרתם באמנת ניו יורק מ-10 בדצמבר 1984 - ופשעי מלחמה".
430 הפעילים נעצרו על כ-50 כלי שיט במים בינלאומיים, כדי למנוע מהם להגיע לרצועת עזה - במסגרת המצור הימי החוקי שמטילה ישראל על הרצועה. הטענות להתעללות מגבירות את הלחץ על ישראל להסביר את היחס לעצורים, בעיקר על רקע הסרטון שהפיץ בן גביר ועורר סערה בינלאומית.
בסוכנות הידיעות רויטרס, שדיווחיה מתפרסמים בכל רחבי העולם, ציטטו פעילים ששוחרו מישראל וסיפרו: "הופשטנו, הושלכנו לקרקע, תוך שבועטים בנו", סיפרו הפעילים ששוחררו ועזבו את ישראל לסוכנות הידיעות שאותה מצטטים כלי תקשורת בכל העולם. לוקה פוג'י, איטלקי שהיה בין העצורים, אמר לרויטרס עם הגעתו לרומא: "רבים מאיתנו חטפו שוק חשמלי מטייזר, חלקנו הותקפנו מינית ונמנעה מאיתנו גישה לעורך דין".
שתי נשים, פעילות פרו-פלסטיניות שהיו על משטי "סומוד", טענו בקולן כי הותקפו מינית בידי חיילים וסוהרים בזמן מעצרן בישראל. הראשונה, ג'וליה למונט מאוסטרליה, העידה בדיון פומבי שנערך בעיר קנברה על מה שאירע לה, לכאורה. דבריה הובאו בידיעה שפורסמה אתמול בעיתון הבריטי "דיילי מייל". הפעילה השנייה, אנה לידטקה מגרמניה, הגישה תלונה בתחילת השבוע דרך ארגון עדאלה - שדרש לפתוח בחקירה פלילית.
בישראל דחו מכל וכל את הטענות לעינויים או התעללות בעצורים. לאחר שפורסמו טענות מפי פעילי משט בשבועות האחרונים, מסר דובר שב"ס: "הן שקריות וחסרות כל בסיס עובדתי. כל האסירים והעצורים מוחזקים בהתאם לחוק, תוך שמירה מלאה על זכויות היסוד שלהם ותחת פיקוח של צוות מקצועי ומיומן של שירות בתי הסוהר".
אירלנד הטילה סנקציות על בן גביר וסמוטריץ'
בינתיים, ממשלת אירלנד החליטה היום לאסור את כניסתם למדינה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', במהלך סמלי, אך חריג, שמחריף את העימות המדיני בין דבלין לירושלים.
ראש ממשלת אירלנד, מייקל מרטין, הודיע כי שר המשפטים האירי הורה לפקידי משרדו למנוע את כניסתם של שני השרים. לדבריו, מדובר בהחלטה הנובעת מהתבטאויותיהם ומעמדותיהם של השניים בנוגע למלחמה בעזה ולמדיניות הישראלית ביהודה ושומרון.
מרטין תקף בחריפות את השרים ואמר כי התבטאויותיהם "מבטאות למעשה רצון לראות את הפלסטינים מסולקים מפלסטין". הוא הוסיף כי לדעתו התנהלותם מצדיקה הטלת סנקציות גם ברמת האיחוד האירופי, וכי אירלנד תפעל לקדם מהלך כזה מול מדינות נוספות באירופה.
בן גביר אמר בתגובה להחלטה: "אם האנטישמי הזה קורא לסנקציות נגדי, כנראה שעשיתי משהו טוב".
הדיון בסנקציות על בן גביר וסמוטריץ' מתקיים בימים אלה גם בבריסל. לפי דיווחים דיפלומטיים, נעשה ניסיון מחודש לקדם סנקציות אירופיות נגד בן גביר בעקבות פרשת המשט לעזה והמעצר של פעילים שהיו על סיפונו. עם זאת, עדיין לא ברור אם ניתן יהיה להשיג את תמיכתן של כל 27 מדינות האיחוד, הנדרשת לצורך אישור המהלך.
גורמים המעורים בדיונים ציינו כי גרמניה, הנחשבת בדרך כלל לתומכת מרכזית של ישראל באירופה, עשויה להיות פתוחה להטלת סנקציות על בן גביר, אך לא על סמוטריץ'. מנגד, צ'כיה מתנגדת בשלב זה לסנקציות נגד שני השרים, עמדה שעלולה לטרפד את המהלך.
במקביל, ממשלת אירלנד צפויה לקדם בשבוע הבא בפרלמנט הצעת חוק שתאסור יבוא סחורות מההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים. החוק, שנדון במשך שנים ארוכות, יובא לדיון ראשון בפרלמנט ביום רביעי. מפלגת האופוזיציה שין פיין מתכוונת להגיש הצעה הקוראת לממשלה למנוע את קיום משחק הכדורגל הבינלאומי המתוכנן בין אירלנד לישראל בחודש אוקטובר.
