במשך עשרות שנים הלכה רוסיה על חבל דק במזרח התיכון, וניסתה לשמור על היחסים החמים שלה עם ישראל – ועל השותפות הביטחונית והכלכלית עם איראן, שהלכה והעמיקה. המלחמה בין ישראל לאיראן מציבה את מוסקבה בעמדה לא-נוחה, מעמידה את האיזון הזה במבחן ודורשת ממנה מיומנויות דיפלומטיות כדי לשמר את הקשרים עם שתי המדינות. עם זאת, המצב הנוכחי עשוי להעניק לה הזדמנויות חדשות, ולהפוך אותה למעצמה המתווכת שתעזור לסיים את המלחמה – ואולי גם להביא את איראן וארה"ב להסכם גרעין חדש.
חלק מהפרשנים במוסקבה אף טוענים שהמלחמה במזרח התיכון תסיח את תשומת הלב העולמית מהמלחמה של ולדימיר פוטין באוקראינה – מהלך שיעזור לפוטין, ויחליש את התמיכה הצבאית של מדינות המערב בקייב.
5 צפייה בגלריה
פוטין, נתניהו והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי
(צילום: חיים גולדברג פלאש90 ,Iranian Leader's Press Office - HandoutGetty Images, AP)
אחרי המתקפה הישראלית שוחח פוטין עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, וגם עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, והציע לסייע בהרגעת הרוחות. בשיחה עם פזשכיאן פוטין גינה את התקיפות הישראליות והביע את תנחומיו על מי שנפגעו. הוא ציין שרוסיה הציעה יוזמות ספציפיות שנועדו לפתור את המבוי הסתום סביב תוכנית הגרעין האיראנית.
משרד החוץ במוסקבה גינה בחריפות את התקיפות הישראליות, אמר שהן בלתי מקובלות והזהיר כי "כל ההשלכות של הפרובוקציה יהיו על ההנהגה הישראלית". בהודעתו קרא משרד החוץ הרוסי לישראל ולאיראן לנהוג באיפוק, כדי למנוע הסלמה נוספת של המתיחות ולמנוע מלחמה כוללת באזור. למרות הגינוי החריף נגד ישראל, מוסקבה לא אותתה שהיא תעניק לטהרן סיוע שאינו מדיני – על אף הסכם שיתוף הפעולה האסטרטגי שנחתם בין שתי המדינות.
בשיחה עם נתניהו הדגיש פוטין את "החשיבות של חזרה לשולחן המשא ומתן, ופתרון כל הנושאים שנוגעים לתוכנית הגרעין האיראני באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים בלבד". נשיא רוסיה הציע לישראל לתווך בין הצדדים "כדי למנוע הסלמה נוספת של המתיחות". בקרמלין אמרו: "סוכם שהצד הרוסי ימשיך להיות בקשר הדוק עם ההנהגות של איראן וישראל, כדי לפתור את המצב הנוכחי, שהוא שברירי ובעל השלכות הרסניות ביותר על האזור כולו".
פוטין ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוחחו אתמול בטלפון על המלחמה בין ישראל לאיראן, ואחריה אמר טראמפ שהוא מסכים עם עמדתו של פוטין שהמלחמה צריכה להסתיים – בדיוק כמו המלחמה באוקראינה. יורי אושקוב, היועץ של פוטין למדיניות חוץ, אמר שפוטין הדגיש בשיחה עם טראמפ כי רוסיה מוכנה לתווך בין הצדדים, וציין כי מוסקבה הציעה צעדים שמטרתם להגיע לסיכומים בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן.
היחסים בין מוסקבה לטהרן היו מתוחים במהלך המלחמה הקרה, כשהשאה היה בעל ברית של ארה"ב. אחרי המהפכה האיסלאמית של 1979, האייתוללה חומייני כינה את ארה"ב "השטן הגדול", אך הגדיר את ברית המועצות "כשטן קטן יותר" (גם ישראל כונתה "השטן הקטן" על-ידי משטר האייתוללות). ב-1991, אחרי התפרקות ברית המועצות, נרשם שיפור דרמטי ביחסים של מוסקבה וטהרן.
בשנים שחלפו מאז נפילת ברית המועצות הפכה רוסיה לשותפת סחר חשובה של טהרן, ולספקית הנשק והטכנולוגיה הגדולה שלה, בזמן שאיראן הייתה נתונה לסנקציות בינלאומיות. רוסיה בנתה את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה של איראן, בנמל של בושהר, שהחלה לפעול ב-2013.
רוסיה הייתה אחת משש המעצמות שחתמו עם איראן על הסכם הגרעין ב-2015, הסכם שהביא להקלה בסנקציות שהוטלו על טהרן בתמורה לריסון תוכנית הגרעין שלה. רוסיה העניקה תמיכה מדינית לטהרן אחרי שדונלד טראמפ, בכהונתו הראשונה בבית הלבן, החליט שארה"ב פורשת מההסכם ב-2018.
בהקשר הביטחוני, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה נחלצו איראן ורוסיה לעזרתו של בשאר אסד וסייעו לו להשתלט על רוב השטח שכבשו המורדים - אך לבסוף לא הצליחו למנוע את קריסת משטרו בדצמבר 2024. בשנים האחרונות, מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, טוען המערב שאיראן מחמשת את רוסיה בכטב"מים. בינואר חתמו המנהיגים פוטין ופזשכיאן על "הסכם אסטרטגי מקיף" שכולל הסכמים מדיניים, כלכליים וצבאיים.
כמו איראן, גם ישראל שיקמה את היחסים עם מוסקבה אחרי נפילת ברית המועצות ב-1991. במהלך המלחמה הקרה חימשה מוסקבה את האויבות של ישראל, אך מתחילת שנות ה-90 הקשרים יציבים ואיתנים. למרות הברית הגדולה של מוסקבה וטהרן, פוטין הראה שוב ושוב שהוא מוכן להתחשב באינטרסים של ישראל. לפי סוכנות הידיעות AP לפוטין ונתניהו יש "יחסים חמים", ולפני המלחמה באוקראינה ביקר נתניהו לעיתים קרובות ברוסיה.
הקשרים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים בין רוסיה לישראל עזרו להן לצלוח סוגיות רגישות, שכוללות את ההתפתחויות בסוריה. היחסים שרדו מבחן קשה ב-2018, כשמטוס סיור של הצבא הרוסי הופל על-ידי הכוחות הסוריים, בתגובה לתקיפה אווירית של ישראל. 15 אנשים היו עליו, כולם נהרגו.
רוסיה סיפקה לאיראן מערכות 300-S מתוחכמות להגנה מטילים, שלפי ישראל הושמדו במהלך התקיפות שלה אשתקד באיראן. מוסקבה התעכבה בהעברה של משלוחי נשק אחרים, במה שנתפס כתגובה לחששות של ישראל: רוסיה מעכבת העברה של מטוסי קרב מתקדמים מסוג סוחוי 35 לאיראן, שזקוקה להם כדי לשגר את צי המטוסים המיושן שלה.
ישראל, בתמורה, מתחשבת באינטרסים של רוסיה ולא העבירה נשק לאוקראינה - בניגוד לרוב מדינות המערב. בטהרן לא רואים בעין יפה את היחסים בין רוסיה לישראל, וחלק מההנהגה הפוליטית והצבאית של איראן מתייחסת בחשדנות לכוונותיה של מוסקבה.
שמירה על קשרים הדוקים עם ישראל ואיראן עשויה להשתלם לפוטין, ולבסס את מקומה של רוסיה כמעצמה שתתווך בין שני הצדדים - שסומכים עליה - וכמשתתפת אפשרית בהסכם גרעין עתידי שיושג עם טהרן. בימים האחרונים הציע סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריבקוב, שמסגרת הסכם עתידי עם ארה"ב איראן תעביר לרוסיה אורניום מועשר ברמה גבוהה. הסיכויים לנהל משא ומתן להסכם נראים בשלב זה קלושים, אך אם השיחות בכל זאת יימשכו ההצעה הרוסית עשויה להתברר כמשמעותית.
פרשנים רבים מאמינים שהתקיפות הישראליות באיראן יעלו את מחירי הנפט בעולם, ויעזרו לכלכלה הרוסית בתקופה שבה היא נמצאת בקשיים. "זה יהרוס את התקוות של אוקראינה ובעלות הברית שלה לצניחה ברווחים של רוסיה מנפט, רווחים שהכרחיים לתקציב של הצבא שלה", אמר הפרשן רוסלן פוחוב על התקיפות של ישראל.
פוטין וטראמפ שוחחו על המתיחות הגוברת במזרח התיכון עוד לפני התקיפות הישראליות, בשיחות שהעניקו לנשיא הרוסי הזדמנות להסיח את תשומת הלב מהמלחמה באוקראינה, ולדון עם וושינגטון בנושאים בינלאומיים אחרים שנמצאים על סדר היום.
חלק מהפרשנים מאמינים שהעימות במזרח התיכון והמעבר של תשומת הלב מאוקראינה לאיראן, יקלו על פוטין לרשום הישגים בשדה הקרב. "תשומת הלב של העולם לנעשה באוקראינה תדעך", אמר הפרשן סרגיי מרקוב, שנחשב לתומך של הקרמלין. "מלחמה בין ישראל לאיראן תעזור לצבא הרוסי להצליח באוקראינה".
