ראש הממשלה נתניהו "חצה את הרוביקון" והגיש בקשת חנינה דרמטית לנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג. רה"מ מבקש מהנשיא לעשות שימוש חריג בסמכות החנינה ולהעניק לו חנינה מלא מכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום עוד טרם הסתיים משפטו. תקדים החנינה בפרשת קו 300 מלמד אותנו כי כאשר אדם מבקש חנינה בנימוק של טובת המדינה ולא בנימוק אישי-פרטי, הוא פותח פתח רחב בהרבה לנשיא להציב תנאים ציבוריים ומוסדיים כתנאי להיענות לבקשה.
הנשיא היחידי שעשה שימוש דומה בסמכותו והעניק חנינה עוד טרם הרשעה, ולמעשה אף טרם חקירת משטרה, היה אביו של הנשיא הרצוג, הנשיא חיים הרצוג, במסגרת פרשת קו 300. מתקדים החנינה בפרשת קו 300 אפשר ללמוד על הסמכויות הייחודיות הנתונות בידי הנשיא והתנאים שהוא יכול להציג לרה"מ נתניהו לרבות לגבי המשך דרכו הפוליטית.
בבוקר 25 ביוני 1986 העניק נשיא המדינה חיים הרצוג חנינה דרמטית ויוצאת דופן לראש השב"כ ולשלושה מעובדי אותו השירות. החנינה הגיע לאחר שהתברר כי היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש קבע שאין מנוס מפתיחת חקירה פלילית נגד ראש השב"כ ועובדים בכירים בארגון בשל אירוע פרשת "קו 300" - פרשה סבוכה שראשיתה בשנת 1984 בחטיפת אוטובוס קו 300 בידי מחבלים, שחוסלו על ידי השב"כ לאחר שנעצרו חיים ותועדו כך בתקשורת. במשך תקופה ארוכה, שנמשכה כשנתיים, השב"כ ניסה לטייח את חיסול המחבלים החיים על ידי אנשיו, כולל מסירת עדויות שקר ושיבוש מהלכי חקירה ובדיקה.
משהתברר לראש השב"כ אברהם שלום ולראש הממשלה שמעון פרס כי היועמ"ש סבור שלא ניתן לסיים את הפרשה בלי פתיחה בחקירה פלילית, הועלה רעיון על ידי עו"ד רם כספי ושר האוצר לשעבר יורם ארידור כי נשיא המדינה יעניק חנינה לכל המעורבים ובכך תבוא לסופה הפרשה שטלטלה את המדינה.
ראש השב"כ שלום ועו"ד כספי הגיעו לפגישה דחופה בבית הנשיא והציגו לו את הדברים. הנשיא הרצוג השתכנע כי הליך פלילי יגרום נזק חסר תקנה לביטחון המדינה, ולכן הוא החליט לקבל את הבקשה יוצאת הדופן אך הציב מספר תנאים, כפי שתואר בספר אודות פרשת קו 300 של יחיאל גוטמן ז"ל (אבי). גוטמן מתאר בספרו כי הנשיא הרצוג שוחח עם רה"מ פרס ואמר לו "אני צריך לשפוט בין שלטון החוק לבין ביטחון המדינה וטובות המדינה ... אני יודע שזה צעד מהפכני, אבל אינני רואה דרך אחרת להציל את השב"כ".
הנשיא לא רק השתמש בסמכות החנינה, הוא גם עיצב את ההסדר כולו סביב תנאים בעלי משמעות מוסדית
הנשיא לא רק השתמש בסמכות החנינה, הוא גם עיצב את ההסדר כולו סביב תנאים בעלי משמעות מוסדית. הנשיא הרצוג קבע חמישה תנאים לשימוש בסמכותו: (א) הפניה אל הנשיא לחון את ארבעת אנשי השב"כ תהיה על דעת הקבינט הביטחוני כולו; (ב) היועמ"ש יאשר שיש לנשיא המדינה סמכות חנינה טרם משפט; (ג) שלום יפרוש מהשב"כ ויסיים את תפקידו; (ד) תמונה ועדה שתבדוק את נוהלי השב"כ כדי למנוע מעשים דומים בעתיד; (ה) שר המשפטים יתחייב לחתום חתימת קיום על החנינה כמתחייב לפי החוק.
לאחר שהתנאים שהציג הנשיא הרצוג התקבלו במלואם על ידי הממשלה וראשי השב"כ שביקשו את החנינה, התעורר ויכוח ביחס לנוסח הבקשה שתועבר לנשיא. אחד מאנשי השב"כ טען כי בעצם הגשת הבקשה "אני מרשיע את עצמי" ולמעשה מודה בביצוע העבירות. היועמ"ש חריש קבע שאין צורך שבבקשה יודו אנשי השב"כ בביצוע העבירות וניתן להסתפק בכך שייכתב "נטען כנגדי שביצעתי" מעשים ועבירות.
מתקדים פרשת קו 300, שעליו מבסס רה"מ נתניהו את בקשתו מהיום, עולה כי בידי הנשיא הרצוג נתון כוח רב ביותר לעצב את התנאים לאישור בקשת החנינה כגון, החל ממועד סיום דרכו הפוליטית של נתניהו, אם בכלל, המשך בתנאים הקשורים לקידום רפורמות ושינויים בתחום המשפט, נוכח העובדה כי נתניהו עצמו תולה את הבקשה בעניין הקרע בעם סביב סוגיות שנויות במחלוקת, ואולי אף הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירוע 7 באוקטובר.
נכון שעירוב בין הסוגייה הפרטנית-אישית של נתניהו למהפכה המשפטית ולעדת חקירה ממלכתית נראה על פניו זר וחסר הקשר, ואולם בקשת החנינה של נתניהו מבוססת על טענות של טובת המדינה ואיחוי הקרעים בעם
נכון שעירוב בין הסוגייה הפרטנית-אישית של נתניהו למהפכה המשפטית ולעדת חקירה ממלכתית נראה על פניו זר וחסר הקשר, ואולם בקשת החנינה של נתניהו מבוססת על טענות של טובת המדינה ואיחוי הקרעים בעם. על כן, בידיו של הנשיא הרצוג כוח רב, בדומה לתנאים השונים שהציג אביו במתן החנינה התקדימית בפרשת קו 300, כך יכול הנשיא הרצוג לקבוע תנאים שונים בתחומים שונים כתנאי לשימוש בסמכותו הייחודית למתן החנינה.
החנינה המבוקשת היום אינה "מתנה" אישית לנתניהו האיש הפרטי, היא עסקה חוקתית-ציבורית. ואם ראש הממשלה מבקש אותה בשם "טובת המדינה", לנשיא עומדת הסמכות ואף החובה לוודא שטובת המדינה היא גם המחיר וגם התמורה.
ד"ר מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, ומומחה למשפט ציבורי אוניברסיטת רייכמן ופרשן משפטי אולפן ynet
