3 צפייה בגלריה
אילוסטרציה. הורשע בעבירת ניסיון אונס וירטואלי וביקש דיון נוסף בסוגיה העקרונית
(צילום: shutterstock)
אלירן הללי הורשע על ידי בית המשפט העליון באופן תקדימי בעבירת ניסיון אונס במרחב הווירטואלי, למרות שלא היה מגע בין התוקף לקורבן. בעקבות התקדים הוא הגיש בקשה לדיון נוסף בסוגיה העקרונית, שיכולה להשליך על תיקים רבים נוספים.
הללי הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בניסיון למעשה מגונה וניסיון אונס, לאחר שהופלל על ידי סוכנת משטרתית שהתחזתה לבת 13. הוא הורשע שניסה לבצע בה מעשים מיניים באמצעות הרשת, וכן שביקש ממנה לבצע בה מעשים מיניים שונים. בית המשפט גזר עליו 30 חודשי מאסר בטענה שגרם לסוכנת לבצע מעשים מיניים בגופה באמצעות השיחה.
הוא ערער לבית המשפט העליון, ובחודש שעבר פורסמה ההחלטה שדנה בכמה סוגיות עקרוניות חשובות – האם חוק העונשין מכיר בעבירות מין כשנאשם גורם לנפגעת לבצע את המעשים בגופה שלה? ומה המשמעות של הפעלת סוכן ברשת? פסק הדין קבע לבסוף כי אונס יכול להיות גם וירטואלי.
"על בית המשפט לצאת במסר מרתיע, שמדגיש את החומרה הרבה של המעשים חרף עשייתם 'מרחוק', ואולי דווקא בשל כך", כתב שופט העליון ניל הנדל. "לצערנו, הניסיון... מלמד שלא פעם עבירות מין בקטינים 'מרחוק'... הן רק בגדר שלב ראשון בדרך למעשים חמורים נוספים".
השופט הנדל הוסיף: "יכולתו של הנאשם לבצע את המעשים מביתו וממרחב 'בטוח' יוצרת קרקע פורייה למעשים חמורים נוספים ולפגיעה בנפגעי עבירה נוספים... על בית המשפט לתרום את חלקו במלחמה באלה. בכל מקרה, די במעשים שניסה המערער לבצע כדי להצדיק עונש כפי שנגזר עליו".
3 צפייה בגלריה
חיות. "העובדה שמדובר בניסיון ל'אינוס מרחוק' באמצעות רשת האינטרנט אין בה בהכרח כדי להמעיט מחומרת המעשה"
(צילום: אורן בן חקון)
נשיאת העליון אסתר חיות, שהצטרפה לפסק דינו של השופט הנדל יחד עם השופטת יעל וילנר, כתבה: "העובדה שמדובר בניסיון ל'אינוס מרחוק' באמצעות רשת האינטרנט, אין בה בהכרח כדי להמעיט מחומרת המעשה. אכן, ניסיון אינוס או אינוס המתבצעים באופן פיזי ובמגע ישיר עם נפגע העבירה חומרתם ברורה, ידועה ומובהקת. אך אל לנו להסב את פנינו מן החומרה שנושאים עמם מעשי אינוס או ניסיון אינוס המתבצעים 'מרחוק', כבענייננו, הגם שמאפיינה שונים"
"חומרה זו נעוצה בקלות היחסית שבה ניתן מבחינת העושה לבצע מעשים כאלה בחסות רשת האינטרנט, בסכנה להיחשפות של קטינות וקטינים רכים בשנים, ולפגיעה בהם בהיקפים ניכרים בשל נגישותם לרשת האינטרנט, וכן בתדירות הביצוע המתאפשרת אף היא בשל מאפייניו הייחודיים של אמצעי טכנולוגי זה", הוסיפה חיות.
בבקשה לדיון נוסף בעליון, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שרון נהרי וזאב לקט, נטען שהקביעה של בית המשפט העליון, שלפיה ניתן להרשיע אדם בעבירת אינוס במרחב הווירטואלי גם ללא מגע פיזי בין התוקף לקורבן, מנוגדת לפסיקה קודמת בנושא שקבעה שמדובר במעשה מגונה בלבד.
"ראוי ונכון לפרש את סעיף האונס לא באופן וירטואלי, שנוגד את כוונת המחוקק מלכתחילה", הסביר עו"ד נהרי. "המרחב הווירטואלי לא הופך את העבירה להיות יש מאין ולהיות עבירה מעבר למעשה מגונה בלבד. אנחנו טוענים שזה לא יכול להיות אינוס".
הסנגוריה הציבורית ביקשה להצטרף אל העתירה של הללי כ"ידידת בית המשפט" בטענה שמדובר בסוגיה כבדת משקל לגבי גבולות עבירת האונס. לפי הסנגוריה הציבורית, החלטת בית המשפט העליון היא הלכה "חדשה וקשה שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ופרשנות עבירת האינוס".
לפי הסנגוריה, יש לבדוק אם כאשר המתלוננת מבצעת בעצמה מעשה מיני שעלול להיחשב כעבירת אונס בהוראת הפוגע מתגבשים רכיבי עבירת האונס.
ההכרעה בסוגיה הזו יכולה להשליך על תיקים רבים נוספים, מכיוון שעבירות המין באינטרנט הופכות נפוצות יותר ויותר.
