זוגות שעוברים הפריה חוץ-גופית (IVF) בבריטניה מנצלים פרצה משפטית כדי לדרג את העובָּרים שלהם על סמך תחזיות גנטיות של מנת משכל, גובה ובריאות. כך דווח היום (שבת) ב"גרדיאן". טכניקת הסינון השנויה במחלוקת, המעניקה לעוברים ציון המבוסס על ה-DNA שלהם, אסורה במרפאות פוריות בבריטניה, ומבקריה העלו הסתייגויות מדעיות ואתיות בטענה כי השיטה אינה מוכחת.
לפי חוקי הגנת המידע, מטופלים יכולים - ובחלק מהמקרים אף עשו זאת, לדרוש את הנתונים הגנטיים הגולמיים של העוברים שלהם ולשלוח אותם לניתוח בחו"ל, בניסיון להביא ילדים חכמים ובריאים יותר. ד"ר כריסטינה היקמן, אמבריולוגית בכירה ומייסדת מרפאת הפוריות Avenues בלונדון, אמרה שהתקדמות מהירה בטכניקות סינון עוברים וההשקה האחרונה של חברות אמריקניות המציעות סינון פוליגני, יצרו אצל המרפאות "בלבול משפטי ואתי".
"זה פותח תיבת פנדורה שלמה", אמרה היקמן, שהעלתה את הנושא במכתב שנשלח בחודש שעבר לרשות להפריה חוץ-גופית ועוברית (HFEA). חברה אמריקנית אחת, Herasight, שגובה 50 אלף דולר מזוגות עבור הערכת מספר בלתי מוגבל של עוברים, אישרה שכבר עבדה עם זוגות העוברים IVF במרפאות בבריטניה. לפי ה"גרדיאן", אין טענה כי Herasight מפרה תקנות כלשהן.
במרפאת Avenues, כך דווח, יש כרגע שני מטופלים שמתכוונים, ללא מעורבות המרפאה, להשתמש בשירות של Herasight. אחת מהם, אישה בת 29, אמרה שהיא ובעלה מקווים להפחית את הסיכון למחלות כמו סוכרת - ולבחור עוברים עם תחזית גבוהה של מנת משכל.
"אנשים מוכנים להוציא המון כסף ולסבול כאב לב, כדי לתת לילדים שלהם חיים קצת טובים יותר אחרי שהם נולדים", אמרה המטופלת. "זו נראית התמורה הטובה ביותר לכסף. זה זול יותר לשנה מבית ספר פרטי", הוסיפה.
Herasight טוענת שהיא משיגה עלייה ממוצעת של שש נקודות IQ עבור זוג שיש לו חמישה עוברים, ומספקת מידע על מין, גובה חזוי וציון סיכון למצבים כגון מחלות לב, סוגי סרטן נפוצים, אלצהיימר וסכיזופרניה. המטופלת, שאגרה 16 עוברים, אמרה כי "אני מקווה שיהיו לי שישה שאוכל לומר לעצמי: וואו, זה פרופיל מצוין".
המגבלות בחוק, והפרצה: "אין מניעה"
בבריטניה, החוק מגביל בדיקות על עוברים למצבי בריאות חמורים, כמו הנטינגטון, אנמיה חרמשית או סיסטיק פיברוזיס. מרפאות בממלכה אינן רשאיות לבצע סינון פוליגני לצורך בחירת עוברים, ו-HFEA גם קובעת שרופא "לא אמור להיות מונחה על-ידי המטופל בבחירת העובר, על סמך ציון כלשהו שהמטופל יודע עליו".
פיטר תומפסון, מנכ"ל HFEA, אמר כי "המרפאות המורשות בבריטניה אחראיות לבחירת עוברים, על פי מה שמותר בחוק ההפריה החוץ-גופית. לכן, אינן יכולות להציע בדיקות כאלה ואת הטיפול שבא בעקבותיהן".
"עם זאת", לדבריו, "אין שום דבר שמונע מזוג המתגורר בבריטניה לחפש בדיקות כאלה, ואף טיפול, בחו"ל. אבל מרפאה מורשית בבריטניה לא אמורה לקבל החלטות על איזה עובר להחזיר לגוף האם על סמך מידע כזה".
יש שהטילו ספק בשאלה אם עמדת HFEA ניתנת לאכיפה. היקמן אמרה שהמרפאה בדרך כלל לא תחסום בקשה של זוג להעביר עובר מסוים, כל עוד אין סתירה עם בטיחות רפואית. "אם מטופלת רוצה שעובר מסוים יועבר, והמרפאה מבקשת להעביר עובר אחר - אני לא חושבת שאם זה יגיע לשופט, הוא יבחר בצד של המרפאה", אמרה. "אני מעדיפה שהבדיקות הפוליגניות יותרו כאן, וש-HFEA תפקח על האופן שבו עושים זאת באופן אתי".
"מידע מעורפל בהקשר רווי ברגש"
Herasight בנתה את האלגוריתמים שלה באמצעות מאגרי מידע גנטיים גדולים, כולל UK Biobank, ופרסמה את הבסיס המדעי לתחזיותיה. עם זאת, השימוש בציונים פוליגניים בהקשר של בחירת עוברים נותר שנוי במחלוקת, והטכניקה אף כונתה "לא מוכחת ולא אתית" בידי "החברה האירופית לגנטיקה".
יש גם חששות אתיים רחבים יותר, כולל האפשרות הדיסטופית לחברה מדורגת, שבה אנשים עשירים יותר משלמים כדי לבחור את העוברים שהם מעדיפים, והחשש מנרמול האמונה שחלק מהאנשים הם עליונים גנטית.
פרופ' אנגוס קלארק, גנטיקאי קליני מאוניברסיטת קרדיף, אמר כי "החברות האלה עוסקות במדע מעורפל בהקשר רווי ברגש". הוא אמר שחלק מההורים יתקשו לעמוד בפני ההבטחה לבחור את "הילד הטוב ביותר האפשרי ולא 'סתם ילד' כלשהו". לדבריו, "נקווה שלא יתאכזבו. ייתכן שיהיה קשה לעמוד בציפיות האלה, אם אתה הילד הזה".
חברת Herasight מסרה בהצהרה כי "אנו יכולים לאשר שאנחנו עובדים עם הורים מכל רחבי העולם, כולל משפחות שעברו טיפולי IVF בבריטניה, על ידי המרת נתוני PGT-A שגרתיים שההורים השיגו כחוק וסיפקו לנו. ניתן לגשת לנתונים אלה לפי חוקי הגנת המידע בבריטניה, אירופה ושאר העולם". Herasight אמרה שאינה עובדת עם מרפאות IVF, אינה מספקת להן נתונים ואינה משפיעה עליהן בבחירת עוברים.
