שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן התהדק מאוד בשנים האחרונות, וההתקרבות ביניהן הגיעה לשיא ב-2022 עם פלישת צבאו של פוטין לאוקראינה, אך דיווח ב-CNN אתמול (שישי) מציג תמונה קצת שונה. לפי הדיווח, בין שתי המדינות התפתחה לאחרונה מתיחות סביב הכטב"מים מסוג שאהד 136 שהרפובליקה האיסלאמית מכרה למוסקבה מאז שהחלה במלחמתה עם קייב.
לפי הדיווח, במפעל אלאבוגה ברוסיה, שממוקם כ-950 ק"מ מזרחית למוסקבה באזור רפובליקת טטרסטן, מיוצרים הכטב"מים המתאבדים שפותחו על ידי איראן, כשכעת רוב הרכיבים שלהם מיוצרים באופן מקומי ברוסיה.
4 צפייה בגלריה
חמינאי ופוטיי
(צילום: Oliver CONTRERAS / AFP, REUTERS/Brian Snyder, REUTERS/Gleb Garanich)
"מוטות אלומיניום מגיעים, ומהם מייצרים מנועים. מיקרואלקטרוניקה מיוצרת משבבים, וגוף המטוס מיוצר מסיבי פחמן ופיברגלס. זה אתר שלם", מצוטט מנכ"ל המפעל טימור שג'יוולייב בפרסום של CNN, מתוך סרט תיעודי שאליו הוא התראיין. כך, ייצור כטב"ם השאהד שפותחו על ידי איראן, שהיה "עמוד השדרה" של מלחמת הכטב"מים של רוסיה באוקראינה, מיוצר כעת ברובו בתעשייה הצבאית של רוסיה. אנליסטים וגורמי מודיעין מאמינים ש-90% משלבי הייצור מתרחשים כעת במפעל אלאבוגה או במתקנים רוסיים אחרים.
תמונות לוויין עדכניות מראות שהאתר באלאבוגה ממשיך להתרחב, עם מתקני ייצור חדשים שיאפשרו לו להגדיל את הייצור באופן אקספוננציאלי. אנליסטים אמרו ל-CNN כי הם מאמינים שצמיחה זו תאפשר לרוסיה לייצא באופן פוטנציאלי גרסה מעודכנת של הכטב"ם שהיא ייבאה במקור מאיראן - אולי אפילו לטהרן עצמה.
כתוצאה מכך, מקור מודיעיני מערבי אומר שההרחבה והאינטגרציה הרוסית המלאה בייצור השאהד 136 דחקו למעשה את איראן לשוליים, וחשפו קרע בין מוסקבה לטהרן. לדבריהם, טהרן נעשתה חסרת סבלנות יותר ויותר לתמורה הקטנה שקיבלה מרוסיה, למרות שתמכה במאמץ המלחמתי שלה באוקראינה לא רק עם כטב"מים - אלא גם עם טילים וכלי נשק אחרים.
לדבריו, חוסר שביעות הרצון הזה התגבר ב"מלחמת 12 הימים" (מבצע "עם כלביא") בין ישראל לאיראן ביוני האחרון, שבמהלכה הצהרות הגינוי של רוסיה נתפסו באיראן כתמיכה דלה למדי במדינה המסייעת למוסקבה מאז שפלשה לאוקראינה.
"איראן אולי ציפתה שרוסיה תעשה יותר או תנקוט צעדים נוספים מבלי שתחויב לעשות זאת", אמר ל-CNN עלי אכבר דארייני, אנליסט במרכז ללימודים אסטרטגיים בטהרן, זרוע המחקר של משרד הנשיא האיראני. "רוסיה יכולה לא להתערב צבאית, אך היא כן הייתה יכולה לחזק את התמיכה המבצעית מבחינת משלוחי נשק, תמיכה טכנולוגית, שיתוף מודיעין או דברים דומים".
אבל הגישה המרוחקת של רוסיה לא הפתיעה את גורם המודיעין המערבי שאיתו שוחחה CNN, שטען כי היא מראה את "האופי העסקי והתועלתני גרידא" של שיתוף הפעולה הרוסי עם איראן. "התנתקות מפורשת זו מדגימה שרוסיה לעולם אינה מתערבת מעבר לאינטרסים המיידיים שלה, גם כששותפה שלה - במקרה הזה ספקית חיונית של כטב"מים - מותקפת", הוא אמר.
"היחסים בין המדינות - שיתוף פעולה ותחרות כאחד"
לאחר שרוסיה פלשה לאוקראינה בפברואר 2022, היא החלה לייבא כטב"מים איראניים מסוג שאהד. בתחילת 2023, מוסקבה וטהרן חתמו על עסקה בשווי 1.75 מיליארד דולר שבמסגרתה רוסיה תייצר את הכטב"מים בשטחה. 6,000 הכטב"מים שנקבעו בחוזה הראשוני עד ספטמבר 2025 יוצרו כשנה לפני לוח הזמנים, ולפי המודיעין האוקראיני - מפעל אלאבוגה מייצר כעת יותר מ-5,500 יחידות בחודש, בצורה יעילה וחסכונית יותר.
"בשנת 2022, רוסיה שילמה בממוצע 200,000 דולר עבור כטב"ם אחד כזה", אמר גורם במודיעין האוקראיני. "בשנת 2025, המספר הזה ירד לכ-70,000 דולר". לדבריו, רוסיה גם הפכה את הכטב"ם למודרני יותר, עם תקשורת משופרת, סוללות עמידות יותר וראשי נפץ גדולים בהרבה, מה שהופך אותם לקטלניים יותר וקשים יותר להפלה.
גורם המודיעין אמר כי תחילה היה נראה שאיראן "מחבקת" את מאמצי רוסיה לייצר כ-90% מכטב"מי השאהד 136 באלאבוגה, אך נראה כי השדרוגים של מוסקבה תפסו אותה לא מוכנה. "התפתחות זו מסמנת אובדן הדרגתי עבור איראן של שליטה על המוצר הסופי, שכעת מיוצר ברובו באופן מקומי ועצמאי", הסביר המקור המודיעיני. לדבריו, המטרה הסופית של מוסקבה היא "לשלוט באופן מלא במחזור הייצור ולהשתחרר ממשא ומתן עתידי עם טהרן".
האנליסט האיראני דארייני אמר כי "התנהגותה הטורפנית של רוסיה" אינה מפתיעה, והוא תיאר את היחסים בין שתי המדינות כ"שיתוף פעולה ותחרות כאחד". "ברור שהרוסים רוצים יותר, לקבל יותר ולתת פחות, וזה נכון גם לגבי איראן. איראן סיפקה לרוסיה כטב"מים וטכנולוגיה ואת המפעל, וזה לא היה בחינם", הוא הסביר.
אך בתהליך ההתרחבות, אמר גורם רשמי, אלאבוגה לא הצליחה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי שותפותיה האיראניות. לדבריו, בנוסף לאובדן השליטה על המוצר הסופי, רשויות וחברות איראניות, ובראשן "סהרה ת'אנדר", התלוננו כי חלק מהתשלומים לא בוצעו, בין היתר בגלל הסנקציות הבינלאומיות החונקות שהכלכלה הרוסית נמצאת תחתיהן במשך יותר משלוש שנים. ב-CNN ציינו כי לא הצליחו לאמת באופן עצמאי את הטענות הללו, ובמועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה ממפעל אלאבוגה.
"מכשולים אלה מוסיפים לתסכולה של טהרן מהחסימות המעכבות את העברת טכנולוגיות האווירונאוטיקה הרוסיות לאיראן, שהובטחו על ידי מוסקבה בתמורה לתמיכתה", הוסיף הגורם הרשמי.
הרוסים יסייעו לאיראן בשיקום מערך הכטב"מים אחרי המלחמה עם ישראל?
הפסקת האש בין ישראל לאיראן הביאה את טהרן לנסיגה מהזירה הבינלאומית כדי להתארגן מחדש, ולבנות מחדש את מה שנהרס במדינה במהלך המלחמה. בנוסף לנזק למתקני הגרעין של איראן, ישראל כידוע פגעה גם במתקנים איראניים אחרים - בהם מתקנים לייצור כטב"מים.
4 צפייה בגלריה
תקיפת חיל האוויר באיראן במבצע "עם כלביא". הרוסים ימכרו לאיראנים את הכטב"מים שהם ייצרו?
דיוויד אולברייט, מפקח נשק לשעבר של האו"ם וראש מכון המחקר למדע וביטחון בינלאומי, מאמין שהרחבתו של מפעל אלאבוגה עשויה לאפשר למוסקבה לספק תמיכה משמעותית לאיראן, ולשלוח אליה בחזרה חלק מהגרסאות המעודכנות של השאהד.
"חלק ממתקני ייצור הטכב"מים של איראן הופצצו, והיא גם שיגרה הרבה כטב"מים, כך שכדי לבנות מחדש את המלאי - הרוסים עשויים לעשות זאת", אמר אולברייט. "ואז איראן תוכל לבצע 'הנדסה הפוכה', או לקבל את הטכנולוגיה כדי לייצר את השאהד האיכותי יותר. אני חושב שזה מאוד מסוכן".
ציוד צבאי אחר עשוי גם הוא להגיע לטהרן. נתוני מעקב טיסות מראים שמטוס תובלה צבאי מדגם Ilyushin-76 של חברת התעופה Gelix Airlines טס ממוסקבה לטהרן ב-11 ביולי. ה-IL-76 הוא מטוס תובלה כבד, המשמש לעתים קרובות את הצבא הרוסי להובלת חיילים וציוד צבאי, וחברת התעופה Gelix Airlines הייתה קשורה בעבר להובלת ציוד צבאי. המטוס בילה כשלוש שעות על הקרקע, ואז טס חזרה למוסקבה. ב-CNN ציינו כי לא הצליחו לאשר מה היה על הסיפון, אך כלי תקשורת איראניים דיווחו שמדובר ברכיבים הסופיים של מערכת הגנה אווירית רוסית מדגם S-400.
CNN ציינה כי ביקשה ממשרד ההגנה הרוסי תגובה על המתיחות בין שתי המדינות, אך לא קיבלה תגובה על כך. הרשת האמריקנית גם פנתה לממשלת איראן, הן בטהרן והן דרך שגרירותה בבריטניה, אך לא קיבלה תשובה.
דארייני סיכם ואמר כי למרות שייתכן כי אכן קיים מתח בין שתי המדינות, בסופו של דבר גם איראן תרוויח מהשותפות. "לאיראן יש, וסביר מאוד שתקבל, את הדברים שהיא צריכה לביטחון שלה", הסביר. "בין אם מדובר בחומרה צבאית, ובין אם מבחינת שיתוף פעולה כלכלי, טכנולוגיה וכל מה שהיא צריכה".
