חמישה מלש"בים שסיימו תיכון ועומדים להתגייס לצה"ל התראיינו היום (שני) בוועידת החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות", סיפרו על המאבק שהם מנהלים נגד חוק הפטור מגיוס שמקדמת הממשלה, אמרו שאין להם שום דבר נגד חרדים - אבל הדגישו: "אנחנו מרגישים פראיירים".
המלש"בים שמוחים נגד חוק הפטור מגיוס
( צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
ארבעה מהם, שנמצאים במכינה קדם-צבאית, הקימו את ארגון "קול הגיוס", ארגון בני נוער שקורא לשוויון בנטל ומתנגד כאמור לחוק הגיוס המתגבש. "קראתי את המתווה של ביסמוט (יו"ר ועדת חוץ וביטחון - ג"ג) ולא יכולתי לעמוד מנגד", אמרה עופר צדקיאלי. "אני לא יכולה שזה יהיה העתיד שלי ואני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו כדי למנוע את הדבר הזה שקורה. אני וחבריי נתגייס בקרוב, ויש לי חברים וחברות שהם כבר בצבא. מי יילחם על זה אם לא אני? זה הולך להיות שלי, אני אחיה פה במדינה הזאת. מי ישמיע את הקול שלי אם לא אני?".
הילה אלרן אמרה כי כבר לאחר הדחת יו"ר ועדת חוץ וביטחון הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), היא הבינה מה עתיד לקרות. "אין גבול לציניות מבחינת החוק הזה. החוק אומר דבר אחד פשוט - שדור העתיד נושאים בנטל ועומדים לקרוס תחתיו. זה שלא מגייסים חרדים מוביל אותנו לכל הנגזרות של אחרי: זה אומר שנצטרך להאריך את השירות שלנו ושיהיו עוד אנשי מילואים שיקרסו תחת הנטל. אז זה לא רק שלא מגייסים חרדים - זה גם חוסר שוויון מובהק שקשור אלינו קשר ישיר".
כליל לנדסמן אמר כי המכינה תומכת מאוד ומעודדת פרויקטים, כמו הארגון שהקימו. "זה לא רק לטובת תהליך אישי, אלא לטובת הכלל. ראינו שדבר כזה קורה ובאמת לא יכלנו לעמוד מנגד. הבנו שבסוף אנחנו לא יכולים להישאר אדישים כי אין מי שיעשה את זה בשבילנו, וצריך לפעול כדי שנעשה פה שינוי", אמר.
אביב רם סיפרה כי הקמת הארגון "קול הגיוס" נובעת מכך ש"זה לא הגיוני שאף אחד לא ישמיע את הקול שלנו, את הזעקה שלנו ואת הכאב שלנו כלפי עתידנו, כלפי זה שאין לנו מושג מה הולך להיות בשירות הצבאי שלנו ובשירות המילואים שלנו. זה הזמן שלנו לפעול ולא לחכות מהצד. המכינה אפשרה לנו את זה". כליל הוסיף: "אנשים תומכים בנו ואומרים 'כל הכבוד', אבל אין לזה מספיק השפעה. עוד לא מתייחסים אלינו ברצינות כמו לאנשי מילואים, לכן אנו מעלים את המודעות בקרב הנוער כי זה חייב להיות הרבה יותר גדול כדי שיהיה לזה השפעה".
עופר סיפרה על כנס שבו השתתפה, שארגן ח"כ נאור שירי מיש עתיד ועסק בכלכלת המדינה בצל חוק הגיוס החדש. "היו שם הרבה ארגונים, עורכי דין וחברי כנסת שמתנגדים לחוק - והיה לי קשה לראות שלא היו שם כאלה שבעד החוק. למה לא לבוא לשמוע אותנו ולהסביר את עמדכתם? ניגשתי לנאור שירי ושאלתי אותו למה חברי קואליציה לא פה, והוא אמר לי שהוא הזמין אותם והם פשוט לא הגיעו. מעבר לזה, תוך כדי הכנס, כשמדברים על ההשפעה וההשלכות של החוק הזה - יצאה הצהרה ששולחים עוד 280 אלף צוי 8".
לדבריה, "הרגשתי שלא סופרים אותי ולא רואים אותי. איך יכול להיות שיש ציבור שלם שמנצלים אותו? אני נכנסת לצבא בחוסר ודאות, יכול להיות שיאריכו לי את השהות ושאהיה מילואמניקית לכל החיים. אני הכי רוצה בעולם לתרום למדינה שלי ומחכה לזה, אני מחונכת לשירות משמעותי מאז שנולדתי. אני גרה בעמק יזרעאל וזה החינוך שלנו. כולם מתמיינים לסיירות, כולם הולכים למודיעין, הופכים לקצינים ומפקדים. כולם נותנים מעצמם למען המדינה הזאת כי אין מישהו אחר שיעשה את זה. איך יכול להיות שיש אוכלוסייה שלמה במדינה שלי שמקדמת חינוך הפוך לגמרי? אני לא מצליחה להבין את זה".
כליל סיפר כי במסגרת פעילות הארגון, הם יצאו לדבר עם נערים חרדים. "חקרנו את הנושא, דיברנו עם חרדים מכל הסוגים ומכל הזרמים. ראינו ניתוק, הם הולכים אחרי מה שהרבנים אומרים להם. דבר שחוזר על עצמו ברוב השיחות זה חוסר ההבנה שלהם. הם חושבים שהם מאוד תורמים, אבל אי אפשר להתנהל בצורה כזאת שיעבירו חוק ואז אחוז נרחב מהציבור יישאר בלי פיקוח וייכנס לישיבה, בזמן שחלק קטן יירתמו ויתגייסו. מעבר לזה שזה לא הוגן, זה נוגד את ביטחון מדינת ישראל. אי אפשר לעשות את זה", אמר.
אבל יש גם חרדים אחרים כמובן, ואביב סיפרה על צעיר בשם מנדל שמשרת בחטיבת החשמונאים. "הוא הראה לנו את הצד היפה בציבור החרדי. אנשים שמבינים שאין דרך אחרת", סיפר. "מנדל הסביר לנו שבתור בני נוער, אנו גדלים על האתוס הזה של גיוס לצה''ל ושאין דרך אחרת. שבגיל 18-19 נתגייס לצבא וזה העתיד שלנו. הם לעומת זאת גדלים במציאות שונה לגמרי, ועדיין למרות זאת הוא החליט ללכת נגד אוכלוסייה שהוא גדל בה וכן להתגייס, למרות כל הקשיים בכך. הערכנו את זה והבנו שחרדים כן יכולים להתגייס לצבא. הוא כן מצליח להתפלל ולשמור על אורח החיים החרדי, וזה הדגיש לנו לשם מה אנו נאבקים כאן".
בועז פגודה לוקח חלק בארגון המילואימניקים "כתף אל כתף", שמאגד תחתיו אלפי משרתי מילואים, ונאבק שם למען חוק גיוסי שוויוני. "יש אדם מאוד יקר שהכרתי לפני גיוס, חרדי, שתוך כדי המלחמה הוא ראה את ההתנהלות של הסביבה שלו כלפי הצורך הזה ואמר - 'חלאס, אני עובר לישיבת הסדר חרדי ואני מתגייס'. לפני כמה ימים, בחמישי אחרון, עמדנו בגשם אני ועוד חרדי, ואני קולט רובה M4 ושאלתי אותו, 'אתה חשמונאי?'. הוא אמר שכן, וסיפר לי שהוא חוזר עכשיו לדירה של חיילים בודדים. זה קושי שצורם, שהוא עושה את המעשה הנכון ולא מקבל גב. העולמות האלו מתחברים, אבל צריך לדעת שאם הם לא יתחברו בצה''ל, קודם כל בביטחון - אז כלל העולמות לא יוכלו להתקיים פה".
הילה הדגישה: "אני חושבת שהרבה פעמים כשאנו מציפים את הנושא, יש הרבה טענות של שנאת חרדים ורדיפה. חשוב לי להגיד שאין כאן אירוע של שנאת חרדים. יש לי חבר חרדי טוב והוא מתחיל את הדרך של ההתנדבות לצה''ל. למה הם צריכים להיות חריגים ובני סגולה שצריכים לשבור רצף כשציבור שלם מקבל פטור גורף? למה אנו צריכים להילחם כדי לעשות את הצעד הזה?".
היא הוסיפה: "בואו נקרא לילד בשמו - החוק הזה הוא חוק הונאה. לקרוא לו 'חוק הגיוס' זה אבסודר מטורף שאנו לא מוכנים לקבל. אין כאן שנאת חרדים, אנו רוצים אותם חלק מאיתנו ואת האחדות שבאמת תגיע משוויון. החוק הזה, גם עם גיל הפטור 26, עוד יותר ירחיב את הפערים ויגרום להתרחקות, בחברה ובשוק העבודה. זה כאילו לקחו את הפצע ואמרו - 'בואו נשחק בו עוד יותר'. זה מרגיש שיש כאן בדיחה עצובה שרצה הרבה זמן, על חשבון הציבור שכן משרת וכן רוצה ושל דור העתיד".
לדברי עופר, "עולם התורה הוא עולם מדהים, ועדיין אני חושבת שצבא זה כור היתוך שיאפשר לנו להתחבר כעם, ואני חושבת ששוויון יוצר אחדות. ברגע שנהיה כולנו שווים בצבא, נוכל להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב. נכיר יותר את עולם התורה שזה משהו שהייתי רוצה, ונרגיש שהם משתלבים בחברה ישראלית. זה משהו שלי ממש חשוב בשביל הנוער ודור העתיד, שתהיה פה חברה מאוחדת ויותר מתוקנת".
כליל סיכם: "עוד רגע אנחנו מתגייסים, ואנחנו לא יכולים להישאר אדישים. אנחנו נתגייס לצה''ל והידיים יהיו כבולות, וזה הזמן להצטרף למאבק. אם זה כתף אל כתף ואם זה להבין את העניין לעורר את הדבר בבתי ספר, ולעשות אקט מחמאי כדי ליצור פה לחץ של מלש"בים שאומרים - 'אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד ולא לעשות כלום'".
