חודש לאחר שאיוב טוחי (22) נורה למוות בגבול מצרים, שמו של האזרח, שירה מנשקו האישי וגם מנשקו של לוחם הקרקל אליו צורף, עדיין אסור לפרסום, ובמשטרה תוקפים את הבקשה להתיר את פרסום שמו - ואף מכנים אותה "רכילות".
לטענת המשטרה, שמסרה את תגובתה לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" שנידונה אתמול (רביעי) בבית המשפט השלום בבאר שבע, כלי התקשורת מציגים את תקרית הירי כהוכחה נגד "נשקים לחברה", וכחלק מאג'נדה, וכי הצגת העובדות באירוע מציירת את החשוד כאשם. "במקרה הנדון, האינטרס בחשיפת שמו הוא רכילאי נטו", נכתב בתגובה מטעם המשטרה. "מרגע שפורסם שמדובר במילואימניק שירה באדם שבו חשד כמבריח נשק, מה יועיל שמו לפרסום? מה באינטרס הציבורי מחייב את שמו המדויק?".
יש לציין כי לפי החוק, אי פרסום שמו של חשוד נועד למנוע פגיעה חמורה ובלתי מידתית בפרטיותו, בשמו הטוב וכבודו של אדם. תשובת המשטרה אינה מתייחסת לנימוקים אלה, אלא בוחרת להתמקד בביקורת על כלי התקשורת בכללותם. "מטרת הבקשה אינה בירור האמת או הצגת תמונה מורכבת", נכתב.
אמנם לטענת המשטרה "מציגים את החשוד כאשם", אבל בהמשך צוין כי גם אם הדברים היו מתוארים בצורה מסויגת יותר - "עדיין לא היה מקום להורות על פרסום שמו". בתגובתה מצדיקה המשטרה את החשוד בהמתה בקלות דעת של אזרח. לדבריה, "ארגוני הטרור מבחוץ ותומכי טרור מבפנים מציידים ומצטיידים כדי להיות יכולים לבצע פיגועים, או כחלק מאירועים מרוכזים המוניים דוגמת פרעות וטרור שומר חומות במאי 2021", כתבה ובהמשך ציינה גם את טבח 7 באוקטובר כדי להצדיק את טענותיה: "או חמור אפילו מהם, אירועי טבח שמחת תורה".
לטענת המשטרה, אלמלא ביצעו את הירי שהביא למותו של טוחי - יכול היה להתברר בהמשך כי לא פעלו כפי שנדרש כי "אפשרו לנשקים לשמש לטרור או רצח נוסף במגזר". יתרה מכך, כתבה, "החובה להתערב והמניע - היו ראויים מאין כמותם".
בנוסף, נכתב: "התנהגות המנוח והיושבים ברכב, לא עזרה בלשון המעטה להסרת החשד והחשש. הכול, בזמן מלחמה, כאשר יש אינסוף פיגועים וניסיונות פיגועים על בסיס יומי. רמת הדריכות בכלל, ושל אנשי צבא מילואים ומשטרה בפרט, היא גבוהה מאוד - ובצדק כך. זו הציפייה שלנו מהם. מי שבורח מאנשי צבא, מגדיל עוד יותר את החשד שלהם שהוא מחבל או אויב".
תגובת המשטרה הוגשה בתחילת החודש, כשבוע לאחר התקרית ובתחילת החקירה, ונכתבה על-ידי היועמ"שית של תחנת שגב שלום רב-פקד רוית כהן, שכוללת טיעונים לא רלוונטיים להצדקות לאסור את שמו של חשוד לפרסום. יש לציין, כי נסיבות הירי עדיין נחקרות. האזרח, שעובד בחברה אזרחית שמייצרת מערכות לנטרול רחפנים, חשוד בעבירה של המתה בקלות דעת, אם כי בהתחלה נחקר בחשד לגרימת מוות ברשלנות.
מוקדם יותר, ל-ynet נודע כי האזרח שירה למוות באיוב טען בחקירתו ששוטרים על אזרחי היכו אותו בתוף מרדף. מהחקירה עלה כי גם מפקד אוגדה 80 בצה"ל, תא"ל ישראל פרידלר, הגיע למקום בשעה שהשוטרים הכו את טוחי, אך לא ברור אם חזה במתרחש. גורם צבאי מסר ל-ynet כי המפקד צפוי למסור בימים הקרובים את עדותו במשטרה - שטענה כי מצ"ח צריכה לגבות את העדות. בינתיים, במצ"ח טרם גבו אותה.
האזרח היורה טען כי הבחין ברכב חשוד וניסה לעצור אותו, אך הנהג טוחי ניסה להימלט וכך התפתח המרדף במהלכו ירה האזרח כמה כדורים מנשקו האישי - ולאחר מכן גם מנשקו של החייל. הוא טען כי חשש שטוחי מחזיק ברימון ולכן ירה, אך כיוון את הירי לגלגלים.
מוחמד טוחי, שנסע ברכב בו נהג איוב, סיפר כי איוב קיבל שיחת טלפון ועשה פניית פרסה לכיוון תחנת הדלק בקציעות. "רכב אזרחי עבר אותנו, איך שהשתלבנו הוא חסם אותנו", סיפר. "ירדנו לשטח והוא ירד אחרינו אז חזרנו לכביש. כשחזרנו לכביש הוא התחיל לירות לפחות שתי מחסניות". הוא טען כי הם החלו להימלט מהפחד להיפגע מהירי, שכן היה מדובר ברכב אזרחי ולא צבאי או משטרתי. להערכתו המרדף נמשך כרבע שעה, והוא טען כי בצבא סירבו לפנות אותו לקבלת טיפול רפואי. "ביקשתי שיעזרו לפחות לאיוב והם לא הסכימו", אמר.
