מצבם הקשה של שלושת השבים, אור לוי, אלי שרעבי ואוהד בן עמי – אחרי 491 ימים בשבי, טלטלו את הציבור - וגם את העולם. השלושה ששוחררו אתמול (שבת) במופע האימים של חמאס בדיר אל-בלח, הובלו לבמה כשהם נראים כחושים, רזים וחיוורים - אך בניגוד לציבור, התמונות המצמררות לא הפתיעו את המומחים שכבר חודשים מתריעים על מצבם המידרדר של החטופים.
(צילום: ירון ברנר)
4 צפייה בגלריה
אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי מתאחדים עם משפחותיהם. "הם באופוריה, דברים ישתנו"
(צילום: דובר צה"ל, חיים צח/לע"מ)
מופע האימים של חמאס. טלטל את הציבור ואת העולם
"אתמול שוחררו חטופים לאחר 491 ימים, אבל הפעימה הבאה היא רק בעוד שבוע, וכל יום כזה מצבם מידרדר", הסביר בשיחה עם ynet ד"ר אמיר בלומנפלד ממערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, לשעבר ראש ענף טראומה בחיל הרפואה. "גם בפעם הבאה נראה תמונות דומות, אולי קיצוניות יותר, אנשים חלשים, רזים, חיוורים ומדוכאים. זה מה שנראה חיצונית, כמובן שיש עוד הרבה פגיעות שאנחנו לא רואים, ואלה יתבררו רק לאחר צילומים ובדיקות דם, תהליך שייקח שעות, אולי אפילו ימים".
ד"ר בלומנפלד ציין בנוסף כי כעת השבים נמצאים ב"אופוריית שחרור", שלאחריה יתגלו בעיות גופניות. "אני לא מתייחס ליומיים שלושה הראשונים, אחריהם יתגלו בעיות ובעיקר יתחילו לצוץ זיכרונות והקשיים הנפשיים".
הוא מסביר כי תקופת שבי כה ממושכת עלולה לגרום להשלכות מזיקות על הבריאות הפיזית והנפשית. בין היתר תיתכן פגיעה במערכת הלב וכלי הדם, כולל ירדה בתפוקת הלב, שינויים בדופק ובלחץ הדם וירידה בכושר הלבבי ריאתי; פגיעה במערכת הנשימה; פגיעה במערכת השלד והשרירים, כולל שברים, ירידה במסת השריר ונוקשות במפרקים; ופגיעות במערכת העיכול, במערכת החיסון ורגישות מוגברת לזיהומים. כמו כן, הוא התייחס גם לפגיעה האפשרית במערכת העצבים בעקבות השהות הממושכת בשבי, לרבות שינויים במצב הרוח, פגיעה בתפקוד המוחי וירידה בזיכרון וביכולות הקוגניטיביות.
בקרב המומחים, לנוכח ההרעבה הקשה שעוברים החטופים, קיים חשש גם מפני תסמונת "ההזנה מחדש", תופעה שמתרחשת לאחר תת-תזונה חמורה, הכוללת הרעבה ממושכת. עדה עזר, דיאטנית קלינית, מנהלת המחלקה לתזונה במרכז הרפואי שמיר אסף הרופא, שטיפלה בשבים התאילנדים, מסבירה בשיחה עם ynet כי המקור לתופעה הוא צריכה מוגברת של קלוריות, ממקור פחמימות בטווח קצר.
"מדובר בתסמונת מסכנת חיים, המתאפיינת בירידה של אלקטרוליטים, בעיקר זרחן, אשלגן ומגנזיום, וכן בפגיעה בנתרן ובמאזן הנוזלים". לדבריה, כדי להתמודד עם התופעה, ולפי פרוטוקול משרד הבריאות, מקבלים השבים בהגעתם לבית החולים כדור ויטמין B1 (תיאמין), שמסייע במטבוליזם ובאיזון הפחמימות בגוף, לצד ויטמינים ומינרלים. "לאחר מכן, ובהתאם לממצאי בדיקות דם, אנחנו מתחילים בהזנה הדרגתית, קלוריות ונוזלים".
עזר הוסיפה כי השבים עוברים בדיקות דם נוספות, ולפי הממצאים הצוות הרפואי מחליט אם להעלות את סף צריכת הקלוריות. "אנחנו מקפידים לבצע את הבדיקות בהחלטה משותפת עם השבים, כחלק מהרצון שלנו לתת להם שוב את תחושת הבחירה אחרי ימים כה רבים שהיא נלקחה מהם", הסבירה עזר. "יש גמישות טיפולית המותאמת לכל שב לפי מצבו הרפואי, ודרגת החומרה של התסמונת".
"התנאים - סכנת מוות עבור כל החטופים"
פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות במטה משפחות החטופים, הדגיש גם הוא כי "אף אחד לא צריך להיות מופתע ממצבם של החטופים ששוחררו אתמול". לדבריו, המידע היה גלוי וידוע למקבלי ההחלטות כבר לפני שנה. "התרענו שוב ושוב שהשבי מוביל לפגיעות קשות, לסכנת חיים ולנזק בלתי הפיך. העובדות היו על השולחן, והזמן לא עמד מלכת. החטופים ששוחררו אתמול ממחישים את מציאות הגיהינום שעליה התרענו - תנאים אכזריים ומתמשכים שמובילים לפגיעות קשות בגופם ובנפשם של חטופים".
כמו כן, אמר פרופ' לוין כי רבים מהחטופים חוו התעללות פיזית ונפשית קשה והזנחה רפואית, גם במקרים של פציעות ומחלות. "החטופים עוברים רעב ממושך, בידוד וניתוק מהעולם החיצון, צמא, היגיינה ירודה, חוסר חשיפה לאור השמש והיעדר אוויר צח. תנאים אלו מהווים סכנת מוות עבור כל החטופים", ציין.
לדברי כל המומחים, כל יום שעובר מחריף את מצבם של החטופים שנותרו בשבי, ומגביר את הסיכון לנזק בלתי הפיך או למוות. "ככל שעובר הזמן נותרים פחות חטופים ששורדים את תנאי השבי הקשים", הסביר ד"ר בלומנפלד.
כמו מרבית הציבור הישראלי, גם לד"ר בלומנפלד, תמונות השחרור מאתמול הזכירו אירועים טראומתיים בהיסטוריה של העם היהודי. "הגיע הזמן להתחיל להשתמש בדימוי לשואה. עד היום אמרו לי להימנע מכך, אבל אני מרגיש כעת שזו ההקבלה שצריכה להיות".
לדבריו, ההקבלה לשואה לא מסתכמת רק בשיח על ההרעבה החמורה שחוו החטופים: "בדומה לשורדי שואה, שמעתי על שבים שלאחר השחרור לא היו מעוניינים לדבר על החוויות בכלל, לעומת אחרים שלא הפסיקו לדבר על כך, זו ממש התנהגות 'שואתית'. אני יודע גם על שבים שהחלו לאגור מזון, ועל התעסקות בלתי פוסקת במזון".
כוויות, קור והיפותרמיה
לפני כשלושה חודשים, עם תחילת החורף השני מאז 7 באוקטובר, התריעו במטה המשפחות שההידרדרות הפיזית החמורה של החטופים, בשילוב תת-תזונה, מציבה אותם בסיכון גבוה לפציעות הקשורות לקור, כמו כוויות קור והיפותרמיה.
״שכבת שומן גופם ורקמת השריר שלהם התדלדלו, כולל ירידה במסת שריר הלב לרמות מסוכנות, והותירה אותם ללא יכולת לייצר או לשמור על חום הגוף ביעילות", נכתב אז בדוח של גורמים במערך הבריאות במטה המשפחות. עוד צוין כי הוויטמינים והמינרלים החיוניים של החטופים מתרוקנים, מה שמגדיל את הסבירות להפרעות קצב לב ואירועי לב פתאומיים.
במערך הבריאות הדגישו כי הסובלים ממחלות כרוניות, כמו סוכרת, יתר לחץ דם ואסתמה, נמצאים בסיכון חמור בשל היעדר גישה לטיפול ולתרופות נפוצות. הדוח התבסס על דוחות קודמים של מערך הבריאות, עדויות מאומתות, מידע מדוחות פורנזיים, תובנות שהצטברו בנוגע למצבם הרפואי של שורדי השבי, ספרות מדעית ותובנות מומחים.
החשש מהפעימות הבאות: "כל דחייה מסוכנת"
גורם רפואי שטיפל בעבר בשבים אמר בשיחה עם ynet כי "אין ספק שאם קודם הייתה תחושה, למראית עין, שמצבם הגופני של החטופים באופן כללי יחסית טוב, כרגע כמו שזה נראה זה מאוד מדאיג". לדבריו, "זה לא אור אדום, אלא אזעקה קולנית שצריך להחזיר אותם עכשיו. אני חושש מהפעימות הבאות ומכל יום שעובר. כל דחייה של השבתם הביתה יכולה לגרום לתחלואה משמעותית ולמוות של חטופים. אנחנו יודעים שבמקרים קיצוניים אנשים יכולים למות מתת-תזונה".
אותו גורם התייחס גם לתמונות שנראו אתמול, ואמר כפי שסיפרו גם שבים ושבות, כי "סביר להניח שמעבר לירידה במשקל, גם טיב האוכל היה ירוד, מה שגורם לחסרים תזונתיים משמעותיים. זה מצטרף לחושך ששהו בו במנהרות, האוויר הדחוס, ותנאי ההיגיינה, וכל אלה מהווים סכנה משמעותית לבריאותם".
הגורם הדגיש כי גם השיטה של חמאס לתת יותר אוכל לחטופים לפני שחרורם, עלולה לפגוע בהם. "שמענו כי לאחד השבים בפעימה האחרונה נתנו אוכל בצורה מוגזמת בשבוע שלפני השחרור, כשזה כשלעצמו יכול לגרום לנזק משמעותי. אנחנו מכירים את התסמונת הזו מתקופת השואה, ששורדים שלא אכלו הרבה מאוד זמן, אכלו בבת אחת בלי הכרה וזה חשף אותם לסכנות מרובות".
המומחים הסבירו כי תהליך השיקום הצפוי לשבים יהיה ארוך ומורכב. ד"ר עינת יהנה, ראש תחום שיקום מטה משפחות החטופים, נוירופסיכולוגית קלינית ופסיכולוגית שיקומית אמרה כי "טראומת החטיפה היא לא משהו שקורה בוואקום, אלא מתרחשת בתוך הקשר של טראומה קולקטיבית, של אובדן בית, אובדן משפחה, אובדן קהילה. ואלה יכתיבו את המורכבות של תהליך השיקום. כמו כן, אנחנו יודעים מכל החטופים שחזרו עד היום, כי אין שיקום מלא בלי החזרת כלל החטופים".
"אנחנו עדיין בעיצומו של אירוע חירום מתגלגל ואין עוד מקום לדחיות", הוסיף פרופ' לוין. "הצלת החטופים היא חובה רפואית ומוסרית ממדרגה ראשונה. אין זמן – חייבים להחזיר את כולם עכשיו. כולל החללים שמשפחותיהם זקוקות להחזרתם כדי להשתקם".
